‫תגובות לפוסט: "גם מתכנתים צריכים לאכול"‬

‫מאת: ג'ניה‬

‫ג'ניה‬ — Fri, 10 Apr 2009 20:49:56 +0000

אהבתי את הכתבה.
יש לי 2 שאלות:
1)למה אתה חושב שמדובר ב"אנטי מהפכה מובהקת"?
2)למה אתה חושב שדווקא התוכנות הקיניניות הקטנות הן אלה שמקדמות את עולם התוכנה קדימה?

‫מאת: יוסי‬

‫יוסי‬ — Mon, 02 Jun 2008 08:02:43 +0000

שלום לכולם !
אני מעוניין בפיתוח אפליקאציה יחודית על גבי שרת אפאצי.
אם יש מישהו שמכיר , יודע או מוכן אשמח לשמוע.
תודה
יוסי

‫מאת: גיקים, פודקאסט 036 - "איך הרגשת?" | גיקים - פודקאסט שבועי | Geekim - Weekly Podcast‬

Tue, 30 Oct 2007 10:01:00 +0000

[...] 24:12 תת-� ושא: הקפיטליסט היומי. הפוסט על גאידמק. הפוסט על קוד פתוח. פוסטים על התחממות גלובלית; האתר של אורי רדלר (א� י חושב), האתר של Mellel. אחלה מעבד תמלילים, רק חבל שיש למפתחים הת� גדות אידיאולוגית לשימוש בפורמט מסמכים פתוח; חבל גם שהבלוג שלהם כל כך מקולקל תמיד. תפסיקו כבר להעתיק ולהדביק מאופן אופיס לתוך וורדפרס, חבורת צבועים מחורב� ים! (וכן, הכי חבל שגם הבלוג הזה מקולקל ב-IE6. ראו � ושא הבא.); לשם איזון, הבלוג של ביבי; קריאה חובה: חתולולים בוול-סטריט ג'ור� ל. [...]

‫מאת: צפריר כהן‬

‫צפריר כהן‬ — Fri, 02 Mar 2007 19:18:50 +0000

לגבי Zephyr: זוהי תוכנת מסרים מיידיים שהיתה קיימת עוד לפני הדור של התוכנות שהיו לפני ICQ. למקרה שתרצה לתת אותה בתור דוגמה. ומעבר לכך: נחמד מאוד לחפש את "הרעיון המקורי", אבל זה לא שווה הרבה.

Btittorent: נפטר מהצורך בשרת מרכזי. מהסיבה הזו הוא הפרוטוקול ששמושי לצרכים יותר שימושיים של הפצת תוכן חוקי: לדוגמה: הרבה הפצות לינוקס אפשר להוריד דרך BitTorrent (בעידוד האורזים: זה מוריד את העומס מהשרתים שלהם).

NCSA Mosiac אכן לא היה תוכנה חופשית. אולם הוא לא פותח ע"י תוכניתנים עצמאיים אלא ע"י מוסד מחקר במימון ממשלתי (מימון לפי חוק שיזם סנטור בשם אל גור. למי שמאוד מחפש איפה אל גור יצר את האינטרנט: הוא תרם למימון פיתוח חלק מתשתית המרשתת (Web)). באותה סביבה פותח גם שרת ה־http הפופולרי של אותה תקופה.

לכן זו דוגמה לתוכנה חדשנית שהגיעה דווקא מהאקדמיה. מסחורו רק הזיק לו.

‫מאת: אורי רדלר‬

‫אורי רדלר‬ — Fri, 02 Mar 2007 15:15:32 +0000

צפריר:

"אפל דומה מהרבה בחינות למה שציינת על IBM."

בהחלט, ואתה יכול גם להבין מדוע היא עושה זאת. במקום לעמול קשה על מנוע הידור, דפדפן, שרת אינטרנט, וכו', היא פשוט מאמצת אותם בכיף (ותומכת בקוד חופשי).

לגבי Zephyr — אינני יודע אם מדובר בתוכנת המסרים המיידיים הראשונה. מה החידוש הגדול שם? כנ"ל לגבי Bittorrent. קדמו לו נפסטר וקאזה. הם היו פרויקטים של קוד פתוח?

עניין נטסקייפ-אקפלורר-מוזאיק: זו דוגמה יפה למה שאמרתי. בתחילה היה מוזאיק, פרויקט שבעצם פותח על ידי שניים (נדמה לי) שאחר כך ראו כי טוב, יצאו החוצה לשוק והקימו חברה משלהם שייצרה את נטסקייפ הקניינית. מיקרוסופט, בתגובה, ייצרה את התוכנה החינמית אך הקניינית שלה.

‫מאת: צפריר כהן‬

‫צפריר כהן‬ — Fri, 02 Mar 2007 12:46:43 +0000

אפל דומה מהרבה בחינות למה שציינת על IBM. היא כוללת גם תוכניות כמו GIMP וסמבה שברשיון GPL. שרותי סמבה הם מרכיב הכרחי של גרסת השרת. את ההתאמות של סמבה ל־OSX הם חייבים לפרסם (לפחות ללקוחותיהם) ומן הסתם ההתאמות הללו כבר בעץ הקוד הראשי.

מכיוון שאתה מתעקש על מקוריות, הנה מבחר דוגמאות:

Zephyr: תוכנת instant Messaging שנכתבה כחלק מפרוייקת אתנה של MIT. אותו פרוייקט שהוליד גם את קרברוס ואת ה־X Windowg System .‏

Bittorrent: פרוטוקול יעיל למדי להפצת קבצים peer-to-peer ללא שרת מרכזי.

קנופיקס: הפצת לינוקס שרצה מ־CD ‏(Live CD). החידושים העיקריים: מערכת קבצים דחוסה שאפשרה הכנסה של 1.5G ויותר בדיסק רגיל, זיהוי חומרה שעובד אוטומטית בפעם הראשונה והנדוס המערכת כך שלא תצטרך לכתוב לדיסק (נפח תוכנות כזה אי־אפשר לזרוק ל־ramdisk בזכרון, כמו שעשו בעבר)

rsync: פרוטוקול סנכרון קבצים יעיל. מבוסס על עבודת המאסטר של המחבר המקורי (ואחד ממפתחי סמבה)

תחום שהתפתח די יפה בין הפצות לינוקס (וכיום מועתק משם למערכות הפעלה אחרות) הוא מערכת אמינה לניהול חבילות. לא פשוט לבנות את כל המערכת מחבילות ולהצליח לשדרג את כולן על מערכת חיה, אולם בעזרת עבודה קפדנית זה עובד. אחרת לא ניתן היה לנהל כמויות כה גדולות של תוכנות.

תחום הוירטואליזציה הוא תחום שמבשיל היום במהירות, מכיוון שרוב המחשבים החדשים של אינטל ו־AMD כוללים כמה הוראות חדשות שמאפשרות ליעל את הוירטואליזציה. כיום יש מתקבץ אוסף שלם של שירותי וירטואליזציה (ברמות הפרדה שונות) ואמולציה ויש תהליך של איחוד חלקים משותפים. דוגמה לכך שקוד חיצוני אכן נכנס הוא המודול kvm שנכתב ע"י החברה הישראלית Qumranet ונכנס בגרסה האחרונה. הקרנל של לינוקס הוא דווקא סיפור הצלחה מבחינת יכולת התחזוקה וקצב כניסת קוד חדש.

תחום נוסף שנחקר היום ע"י תוכנות חופשיות הוא ממשקי משתמש. יש כמה פרוייקטים של ממשקי־משתמש "תלת־מימדיים". יש שני שולחנות עבודה מובילים ועוד כמה יותר קטנים, ויש עוד כמה פרוייקטים מעניינים לתחום המערכות המשובצות, אשר מנסים ליצור מערכות קטנות יותר.

"כל התוכנות החשובות והמקוריות המוכרות לי נכתבו במקורן על־ידי קבוצה קטנה יחסית של מתכנתים". ההטיה כאן ברורה: אתה מתייחס לתוכנות שלמות. בתוכנות גדולות יש לא מעט חדשנות. התוכנה עצמה לא חדשה, כי לא צריך להמציא מחדש את הגלגל בשביל הפטנט הנחמד השבועי. כדי להבטיח את ההכלה אתה מוסיף גם "במקורן".

דוגמה נגדית: אינטרנט אקספלורר. רשמית הוא מבוסס על נגזרת של ה־ncsa mozaic (תוכנה חופשית, אגב. זה מש שקורה כשתוכנות אינן ברשיון copyleft) אבל מעשית אין הרבה קשר בין היצור העלוב והמוגבל ההוא לאקספלורר 3 ולאקספלורר 4.

ואם תטען שאינטרנט אקספלורר הוא רק חיקוי של נטסקייפ, הרי מפתחי נטסקייפ הגיעו מהצוות שפיתח את ה־NCSA Mosaic . הרעיון המקורי הוא מהתוכנה החופשית גם כאן.

‫מאת: אורי רדלר‬

‫אורי רדלר‬ — Wed, 28 Feb 2007 10:51:48 +0000

לניר א':

ראשית, לא כל קוד חופשי מופץ ברשיון GPL. יש הרבה שלא. שנית, מכירות התוכנה הן "כסף קטן" במכלול עבור חברות רבות.

לדוגמה, חברה כמו יב"מ משלבת תוכנות קנייניות, תוכנות חופשיות וחומרה כדי ליצור "חבילות" של חומרה ותוכנה המוגשות עם שירותי השמה ותמיכה, כשרכיב התוכנה, מבחינת עלות, הוא קטן יחסית.

מבחינת יב"מ, הייתה לה אפשרות לכתוב תוכנות מקבילות וקנייניות, שהיו עולות לה כסף רב בפיתוח ובתמיכה, ולא היו עולות בהרבה (אם בכלל) על תוכנות הקוד הפתוח. מבחינתה, כספקית שירותים, היא סתם תבזבז כסף.

האפשרות השנייה היא לספק תוכנה בקוד פתוח, שלא תכבול אותה לספק תוכנה מסוים ומתחרה פוטנציאלי; ומצד שני, היא תעלה לה מעט מאוד ולא תכבול אותה באופן פורמלי. ברור מדוע קוד חופשי יראה לה טוב יותר.

מקרה טיפוסי אחר הוא של חברה כמו אפל, שמשתמשת בקוד חופשי בקנה מידה רחב מאוד, אבל דואגת לעשות זאת עם הפרדה: היא משתמשת בהן רק כשהרשיון מתיר שילוב במוצר קנייני, ועושה זאת במוצרים הניתנים חינם. לדוגמה, בדפדפן ספארי (כל מערכות ההפעלה מלוות בדפדפן חינם), או בסביבת הפיתוח שלה (המחולקת חינם), או בשרת אפאצ'י (המותקן ממילא בכל מערכת בחינם). מבחינת אפל, היא מעניקה ערך מוסף וכוח נוסף, בתשלום זעיר מבחינתה.

‫מאת: ניר א.‬

‫ניר א.‬ — Tue, 27 Feb 2007 18:05:42 +0000

לאורי אדלר
"ב) ממכירת שירותים נלווים על ידי גורמים מסחריים (לדוגמה, חברה כמו יב“מ שתשלב מוצרי קוד פתוח בין שאר שירותיה ותגבה כסף על השירותים), שיממנו בתורם את המשך פיתוח התוכנות."

אתה מוכן להסביר את הנקודה הזו ? היא תמיד חמקה ממני.
למה חברה מסחרית תרצה לשלב מוצר המופץ ברשיון GPL ?
הרי הדבר יכריח אותה לחשוף את הקוד שלה עצמה ואז גם היא תוכל להרוויח כסף ממנו רק על ידי מכירת שירותים. נדמה לי שדבר כזה ישתלם לה רק אם מכירות המוצר עצמו זעומות והתמיכה היא הכסף הגדול או שהמוצר ה GPL-י מהווה את מרבית המוצר

‫מאת: אורי רדלר‬

‫אורי רדלר‬ — Tue, 27 Feb 2007 17:15:42 +0000

אני ממש לא מזלזל בשום דבר, לבטח לא בעושר התכונות או בפשטות השימוש, רק מצביע על כך שמקוריות אין כאן. מקוריות היא המצאת דבר מה חדש: קונספט, תכונה מקורית, או סוגה חדשה של תוכנה שלא הייתה קודם.

משום כך, המשך ההפנייה לשלל תוכניות "גם אני" — בלי קשר לטיב התוכנות כשלעצמן, קצת מיותר, שכן איש לא חלק על כך שהן חופשיות או שחלקן מצליחות או שחלקן עצמאיות.

המתווה שהצגתי גורס שלתוכנות חופשיות יש מספר "דגמי קיום": חלק נתמכות ישירות על ידי חברות גדולות, חלק נתמכות בעקיפין, חלק מתקיימות כקרנות נתמכות, וחלק מספקות שירותים נלווים (של ייעוץ, לדוגמה). אלו מודלים "קנייניים בעקיפין" או "קנייניים למחצה".

באופן דומה, כמעט כל הפרויקטים החשובים והמצליחים מאמצים מודל עבודה המזכיר מאוד מודלים של תוכנות קנייניות: פרויקט הירארכי, עם חלוקת משימות ועם תקנים ברורים ל"קידום" בהיררכיה.

"לכן כותב המאמר לא הצביע על שום יתרון של כותבי תוכנה קניינית עצמאיים קטנים על־פני כותבי תוכנה חופשית עצמאיים קטנים" — עקרונית, אין הבדל. כל התוכנות החשובות והמקוריות המוכרות לי נכתבו במקורן על־ידי קבוצה קטנה יחסית של מתכנתים. מבחינה זו, היינו אמורים לראות מספר לא מבוטל של פרויקטי תוכנה חופשית הפורצים דרך לשדות חדשים בתחום התוכנה. בפועל, מסיבות שציינתי, זה לא קורה.

‫מאת: אורי רדלר‬

‫אורי רדלר‬ — Tue, 27 Feb 2007 11:37:17 +0000

מוסיף, כשיב"מ וחברות דומות תורמות קוד וכסף הן מקבלות תמורת השקעתן יכולת כפולה: א. חיזוק תוכנות שהן מעוניינות בהן. ב. חיזוק השפעתן על כיווני הפיתוח ודגשי הפיתוח. זה בדיוק מה שאמרתי.