[...] 24:12 תת-� ושא: הקפיטליסט היומי. הפוסט על גאידמק. הפוסט על קוד פתוח. פוסטים על התחממות גלובלית; האתר של אורי רדלר (א� י חושב), האתר של Mellel. אחלה מעבד תמלילים, רק חבל שיש למפתחים הת� גדות אידיאולוגית לשימוש בפורמט מסמכים פתוח; חבל גם שהבלוג שלהם כל כך מקולקל תמיד. תפסיקו כבר להעתיק ולהדביק מאופן אופיס לתוך וורדפרס, חבורת צבועים מחורב� ים! (וכן, הכי חבל שגם הבלוג הזה מקולקל ב-IE6. ראו � ושא הבא.); לשם איזון, הבלוג של ביבי; קריאה חובה: חתולולים בוול-סטריט ג'ור� ל. [...]

גונזו, ביחס לדבריך:
"ראשית, הרווחים הנאים שגורפים בעלי התשתית אינם יכולים בשום צורה לחסום השקעה בתשתית אלטרנטיבית משום שבעלי התשתית אינם היחידים שיכולים להשקיע. כזכור, יש כסף גם מחוץ לתעשיית הנפט. אם היה הגיון כלכלי (קרי – עלות נמוכה יותר) באלטרנטיבות הרי שהאפשרות לעשות רווחים הייתה מושכת הון ממקומות אחרים. לפי ההגיון שאתה מציג הטלפון לא היה לעולם מחליף את הטלגרף, והמכונית לא הייתה מחליפה את הכרכרה וגם גוגל לא היה מחליף את אלטה ויסטה. מה הטעם להשקיע במשהו אם מישהו אחר גורף רווחים?"

האפשרות הטכנולוגית להחליף את דלק המאובנים בתחליף שיהיה כלכלי ויעיל קיימת. תן דעתך – מה יעשו כשייגמר הנפט? זה יקרה מתישהו. טכנולוגיית התעופה זינקה זינוק אדיר קדימה בין 1940 ל 1944, כפשוט יוון שהיה צורך (ולא רק הטכנולוגיה במובן המכני, אלא כל הארגון שמסביב, מנהלי דיבור בקשר עם השדה ועד מיון והכשרת הטייסים). כך גם הטכנולוגיה של רכבים חשמליים, לדוגמה, תזנק בתוך שנתיים כשייגמר הנפט – הן בצד הטכני והן בצד הארגוני.

אבל נדרש לשם כך תמריץ ראשוני והשקעה ראשונית כבירה. התחרות בין הנפט לבין שיטות אחרות אינה תחרות נטו אלא היא מתחילה בנקודה שבה תשתית הנפט פרושה וערוכה.

אגב, בקשר לטענה שהועלתה כאן כאילו המדיניות שמקדמים הירוקים פוגעת בראש ובראשונה בעולם השלישי – ובכן, לא. על-פי אמנת קיוטו, לא חלות מגבלות על מדינות עניות, שאין להן בסיס כלכלי להשקיע בהפחתת הפליטות, ושתרמו מעט לפליטות בעבר. להיפך – הן יכולות רק להרוויח ע"י מנגנון סחר בפליטות עם מדינות עשירות.

רדלר, הנה הפוסט הקודם שעליו דיברתי:
http://www.capitalism.co.il/wordpress-he/?p=113

לא שמתי לב לאזכור העובדה הפעוטה שאת הסרט מימנה חברת בעלת אינטרס.

תאימות פיירפוקס?

" טוב ויפה, רק ששכחתם לציין, שהסרט מומן על ידי תאגידי כרייה" — אין הירוק קשור לצפרדע. העובדה שהסרט על הכרייה ממומן על ידי החברה שהייתה רוצה להפעיל את האתר ברומניה מצוינת בפתח הדברים.

בפעם שעברה שגלשתי בבלוג זה העליתם סרט בעל רוח דומה, נגד הירוקים הרשעים, שמתנכלים לחברות כרייה תמימות ובכך פוגעים בתושבים הסמוכים לאתרי הכרייה שפרנסתם נגזלת. טוב ויפה, רק ששכחתם לציין, שהסרט מומן על ידי תאגידי כרייה. (עובדה שנמצאה כמטווחי גיגול). האם המקרה הזה שונה?

טוב לראות שה"בית קולנוע" שלכם גנב את הסרט שהוסר מהרשת בגלל תביעת זכויות יוצרים

"…היות שהתשתית להפקה, ייצור והפצה של אנרגיית נפט כבר קיימת, ותשתי אלטרנטיבית לא, כל זמן שעשיית רווחים מהווה את הקריטריון הבלעדי להתנהלות הכלכלה, לא תהיה השקעה רצינית באלטרנטיבות כל זמן שאפשר לעשות אחלה כסף מהתשתית הקיימת…"

מקס, אתה שב וחוזר על אותן טעויות
ראשית, הרווחים הנאים שגורפים בעלי התשתית אינם יכולים בשום צורה לחסום השקעה בתשתית אלטרנטיבית משום שבעלי התשתית אינם היחידים שיכולים להשקיע. כזכור, יש כסף גם מחוץ לתעשיית הנפט. אם היה הגיון כלכלי (קרי – עלות נמוכה יותר) באלטרנטיבות הרי שהאפשרות לעשות רווחים הייתה מושכת הון ממקומות אחרים. לפי ההגיון שאתה מציג הטלפון לא היה לעולם מחליף את הטלגרף, והמכונית לא הייתה מחליפה את הכרכרה וגם גוגל לא היה מחליף את אלטה ויסטה. מה הטעם להשקיע במשהו אם מישהו אחר גורף רווחים?

שנית, אתה כל הזמן סותר את עצמך בנסיון לטעון שמצד אחד הטכנולוגיה החלופית היא בעצם כן משתלמת כלכלית (אבל חברות הנפט מחבלות בהגשמתה) ומן הצד השני לטעון שצריך לבחור בטכנולוגיה החלופית למרות שהיא יקרה יותר.

המציאות היא שהטכנולוגיה החליפית יקרה יותר ואיננה משתלמת כלכלית. אתה יודע זאת אבל לא מוכן להודות בכך, משום מה.
הטענה השניה היא פשוט ביטוי לחוסר המציאותיות וחוסר ההומאניות של העמדות שאתה נוקט. כשאתה אוסר על האפריקאי להשתמש בנפט ופחם כדי להפיק חשמל ומפנה אותו לאלטרנטיבות העולות פי חמש אתה בעצם אומר לו "יקוב הדין את ההר – אני מעדיף שתגווע מרעב ורק שלא תגדיל את פליטת דו תחמוצת הפחמן" וזה כמובן מאוד דומה לרעיונות האחרים שאתה תומך בהם כמו שכר מינימום שגם הם נהנים מאותו ביסוס תיאורטי על כרעי תרנגולות כמו תיאורית ההתחממות הגלובלית.

כללי המציאות אינם מוצאים חן בעיניך אז אתה פשוט מתעלם מהם ובכך גורם עוול גדול בהרבה מאותו עוול, אמיתי או מדומיין, נגדו אתה יוצא.

אורי, אתה רחוק מלדייק. בשלב הראשון של כיבוש אמל"ט, כל מה שהיה אפשר להרוויח ממנו זה מתכות יקרות וג'ובים לפקידים מספרד. בשלב מאוחר יותר, לעומת זאת, הכלכלות אכן הוכפפו, וזאת ע"י יצירת משק של מטעי סוכר, קפה, כותנה וקקאו המבוססים על עבודת עבדים אפריקאים. חומרי הגלם החקלאיים, בתוספת הנחושת, הכסף והזהב מהמכרות המקומיים, עובדו באירופה ונתנו דחיפה רצינית לענפי התעשיה, שעד אז היתה בעיקר ביתית. זאת גם התקופה שבה התפתח המסחר המודרני, שמבוסס על המוסדות המוכרים לנו היום כמו בורסה, בנקים וחברות ביטוח. כל זה קרה הרבה לפני המאה ה-19.
גם אחרי שמדינות אמל"ט קיבלו את עצמאותן בתחילת המאה ה-19, הכפיפות הכלכלית נותרה בעינה. למרות שהן היו עצמאיות מבחינה פוליטית (העצמאות היתה, כמובן, של הקריאולים ולא של האינדיאנים), הן עדיין סיפקו חומרי גלם לאירופה וייבאו ממנה מוצרי תעשיה מוגמרים.