לאסף הדני:
לא הבנתי האם אתה שולל את הפיקוח המתפתח על חברות הביטוח או לא? כחסיד של השוק החופשי וחוסר הרגולציה אתה ודאי מכיר את מי שכתב לראשונה על מעלותיו של שוק זה- אדם סמית. הוא לחלוטין לא התכוון ואף שלל תאגידים בעלי עוצמה כלכלית של מדינה -מדינה קטנה ואף בינונית, אך נהנים מהגנה של חוקי קניין כאילו שהם פרטים אך בע"מ כדי לא לשאת באחריות של פרטים. הרי כל התאוריות והמלל בזכות השוק החופשי עוסקות במה שאינו קיים כי המפתח לשוק חופשי באמת היא יצרנים שגודלם אינו מאפשר להם להשפיע עליו באופן ספציפי.
רווחיהן העצומים של חברות הביטוח לא יהיו בגלל הרגולציה. הן יהיו בגלל עוצמתן והשליטה שלהן בשוק.
אני מסכים שההיפר אינפלציה לא היתה רק בגלל הליבריזציה; אולי הרצפט שאתה מביא היה מונע היפר אינפלציה של 400 אחוז, אך ודאי היה פועל באופן אחר – אך פועל -לטובת ניוד העושר מציבור השכירים הלא עשירים לכיוון המונופולים והתאגידים. המונופולים לא נוצרו על ידי ממשלות מפקחות אלא ע"י צבירת עוצמה שהביאה לשלטון בשוק. אל תשכח ששנות ה-70 וה-80 היו שנים של סטגפלציה בכל העולם ולא רק בישראל, ובסטגפלציה כמו בסטגפלציה -היו שמצבם הורע -הרוב- וכאלו שהתעשרו יותר -תאגידים גדולים ומונופולים.

רותם
אז חברות הביטוח יעברו לנהל את הבנק. ואז מישהו יעשה שטויות בחברות הביטוח וגם הן יקרסו.

עזוב, הסיבה העיקרית להשגחה על הבנקים לא צריכה להיות נעוצה בהגנה על חסכונות מפקידים אלא בהגנה מפני קריסה פתאומית בעקבות בהלה. כדי שהמערכת הכלכלית הנוכחית תתפקד בצורה יציבה וחלקה צריך שיעמוד גורם מאחורי הבנקים ויזרים להם כסף בעתות משבר. אבל בנק שקורס כמו הבנק למסחר, או אותו בנק בריטי שקרס ב2001 בגלל שטויות של פקיד, אי אפשר להגן עליו. בנקים צריכים לקרוס כמו שעסקים רגילים צריכים לקרוס. זו חלק מהדרישה במשק. חשוב לא לתת לפניקות להשתלט על השוק, אבל מה שהלך הלך.

זה בגלל שאני עושה את זה בחוסר רצון אמיתי…

אליסוש, אני מתה על איך שאת יכולה להיות אכזרית לפעמים, אבל תמיד במינון הנכון

רק רציתי להעיר שעם כל הכבוד לספרטקוס, העובדה ששמי ותגובתי השתרבבו לתוך תגובתו מצערת אותי מאד.

ספרטקוס, לא הבנתי מתגובתך אם אתה מצדד בשליטה ממשלתית או נגד. למזלי, אני יודע מתגובות קודמות שאתה בעד.

"את לא מתארת לעצמך כמה את צודקת עם החוק של ההשלכות הלא מכוונות (סוג מסוים של השלכות חיצוניות שלישיות?) או חוק מרפי."

אז אם לכל פעולה שמבצע פוליטיקאי, בכסף של אחרים, ותוך כפייה בכוח אלים, יש השלכות שליליות לא צפויות, האם זאת לא סיבה להשאיר החלטות כאלו בידי השוק, כאשר ההפסדים ייספגו ע"י אלו שלקחו את עצמם את הסיכונים? וזה עוד במקרה שמדובר בפוליטיקאים הגונים, שבאמת רוצים בטובת האזרח ולא בטובת איזה קרטל בנקים, או מליארדרית.

"הכי טוב להשאיר בנק אחד בידי המדינה (ועדיף שזה יהיה בנק לאומי שנוסד ע“י הרצל) שיוביל מבחינת יחס ללקוח ומחירי עמלות ושירותים, וישבור את הקרטל של הבנקים. גם מתן מניותיו לכל אזרח והחזקה של האזרחים במניות יתנו בנק בשליטת הלקוחות."

אתה באמת רציני? אתה לא צוחק? תזכיר לי איזה בנק נפלא היה לנו מאז 1983 שהוביל בשרות ובעמלות פשוטות ונמוכות. אתה בטח מתגעגע לימים הטובים כשבזק הייתה שייכת למדינה ולקח שנה וחצי להתקין קו טלפון.

"ואגב, ירון זליכה פרסם מחקר, שעלות משבר הבנקים מוערכת בכ-60 מיליארד שקל לאזרחים, בלי לחשב הגדלה של החוב לתוצר וירידת דירוג האשראי של ישראל. שלא לדבר על הנסיון של שמחה ארליך ליישם פה את חלומותיו של מילטון פרידמן ולייצר שוויץ של המזרח התיכון, שנגמרו בהיפר אינפלציה והיפר ריבית."

שוב, ההתערבות של הממשלה בשוק הבנקאות עלתה למשלם המיסים 60 מיליארד ש"ח, וזאת סיבה להמשיך את ההתערבות של הממשלה בבנקאות? למה אני צריך לשלם על ההרפתקאות של בעלי ההון הגדולים ביותר במשק?

ספרטקוס,

שתי נקודות לתגובה שלך:

א. הפיקוח על חברות הביטוח אט אט תופס תאוצה וועדת גושן תיושם בשלב עתידי, לא רחוק גם עליהן. המפקח על הביטוח כבר החל לאמץ חלק מעקרונות הפיקוח על הבנקים גם אצלו. אינני מכיר את שוק הביטוח ופילוחו, אך גם הם בצעד לקראת קרטליזציה או לפחות מניעת כניסת מתחרים. אל ייפלא איש מאיתנו על רווחיהם העצומים העתידיים וגם הנוכחיים של חברות הביטוח. זה אנחנו עשינו.

ב. די לספר סיפורי סבתא שהמשבר המניות וההיפר אינפלציה קרו בגלל הליברליזציה. שמחה ארליך לא פתח את השוק מספיק ולא עשה צעדים מספיק לקראת היות שוויץ של המזה"ת. רוב האינפלציה וההתמוטטות הכלכלית שהכתה את ישראל קרתה בגלל היותה של הקופה הציבורית פרוצה ללא מחסומים, מיסוי גבוה מאד (97%- ראה המאמרים שלי על המס בישראל) ושום יכולת ליצור תשתית לצמיחה תוך הוצאות ענקיות של הממשלה על שטויות. שמחה ניסה, אבל הוא היה כמו כוסות רוח למת.

אליסה-
את לא מתארת לעצמך כמה את צודקת עם החוק של ההשלכות הלא מכוונות (סוג מסוים של השלכות חיצוניות שלישיות?) או חוק מרפי.

הרי רק לפני שנתיים יצא ביבי במחולות שהוא העביר את ועדת בכר, שהייתה אמורה לטפל בדואופול. יצא שבסוף הם מכרו את קופות הגמל, לחברות השקעות הרבה פחות בטוחות ומפוקחות, ואת הרווח ממכירתן הפכו לדיבידנדים. זה ביחד עם פירוק קרנות הפנסיה ומכירתם, העביר חלק גדול מהחסכון לטווח ארוך, לחברות הביטוח, שגם הפיקוח עליהם קטן מאשר הפיקוח על הבנקים. אגב, את התכנית של ביבי כתבו ביחד מרכז שלם והמרכז של דניאל דורון שרותם הוא עמית בו, ובאתרם הם גם מתגאים במכתבי תודה של שר האוצר ומנכ"ל האוצר יוסי בכר.

והוקמה וועדה חדשה, שתטפל בכל גופי ההון, ותטיל עליהם פיקוח. אגב, כל עוד הבורסה רצה, כספי הפנסיה שנשלחו לשם במצב טוב. הבעייה תהיה שהשוק יקרוס. ובדרך כלל זה קורה גם לשווקים החזקים ביותר. שימי לב למשבר הסאבפריים, שבו בנקי ההשקעות הכי גדולים הפסידו מיליארדים, ועכשיו הם נקנים בחלקים ע"י אוליגרכים ופטרודולרים. אני לא יודע אם את מכירה את הנאום של ארתור ג'נסן בסרט "the network" שמתאר את המערכת הפיננסית מצויין.

הכי טוב להשאיר בנק אחד בידי המדינה (ועדיף שזה יהיה בנק לאומי שנוסד ע"י הרצל) שיוביל מבחינת יחס ללקוח ומחירי עמלות ושירותים, וישבור את הקרטל של הבנקים. גם מתן מניותיו לכל אזרח והחזקה של האזרחים במניות יתנו בנק בשליטת הלקוחות.

אגבף כשהם הופרטו, שרי ומשפ' דנקנר לקחו הלוואה מלאומי והחזירו אותה מהדיבידינדים כך שהם קיבלו מכונה שמדפיסה כסף בחינם!!!(גם בזק שמזכירים לנו עכשיו שהם הבית, החזירו את רוב ההוצאה, ומהשנה הקרובה, כל הרווחים, במקום להיכנס לקופת המדינה ייכנסו לקופת קרן אייפקס ומשפחת סבן.

ואגב, ירון זליכה פרסם מחקר, שעלות משבר הבנקים מוערכת בכ-60 מיליארד שקל לאזרחים, בלי לחשב הגדלה של החוב לתוצר וירידת דירוג האשראי של ישראל. שלא לדבר על הנסיון של שמחה ארליך ליישם פה את חלומותיו של מילטון פרידמן ולייצר שוויץ של המזרח התיכון, שנגמרו בהיפר אינפלציה והיפר ריבית.

לחצתי על הכפתור בפזיזות…עוד דוגמה לגורם שיש לתת עליו את הדעת, לפני שקופצים למים: אותן חברות הביטוח שאתה מדבר עליהן. צריך לבחון היטב את שוק הביטוח בארץ, ואת הרגולציה הרלוונטית לתחם הזה. The law of unintended consequences, etc.

Have‘nt we suffered enougth

Oh yes, we have:-) הבעיה היא ששינוי דרסטי עלול תיצור אתו תוצאות לואי שליליות מאד. אמנם הן תהינה קצרות טווח מטבען, אבל ההשפעה הפסיכולוגית שלהן עלולה להיות הרבה יותר הרסנית מהמצופה – ראה דוגמה של רוסיה. כמו שאמרתי, המגמה צריכה להיות ברורה וחד משמעית, אבל צריך להבטיח שכל התנאים הנדרשים מתקיימים (כמו חקיקה מתאימה שעוסקת בתחום הקניין, וכמו כן העדר חקיקה אחרת, אנאכרוניסטית, שדווקא פוגעת בו). זה בדיוק כמו שהלכו להפרטה, בלי לתת את הדעת על רגולציה, וכך השניאו את ה"קפיטליזם" (כלומר את מה שמציגים ככזה) על המוני אנשים.