[...] [...]

גונזו
אני כופר בתפיסה שלך שהעוסקים בפוליטיקה הם פיונים הנסחפים בזרמים שנושאים אותם לכל עבר והם רק משחקים בנידמה לי שהם מנהלים. טולסטוי היה סופר גדול אך התפיסה הזאת שהוא הוביל איננה מקובלת עלי.

פוליטיקה- היא תחום הפעילות האנושית העוסקת בכוחות הפועלים בחברה, שימושם וחלוקתם בחברה. בישראל נוהגים להשתמש במילים 'מדיניות' ו-'פוליטיקה' במובניהן הצר והרחב כאחד. המילה "פוליטיקה" נגזרת מהמילה היוונית "פוליס" שמשמעותה "עיר" שמקורה במילה "פולי" – "ריבוי" או "הרבה". כמו מקור המילה, פוליטיקה קיימת בחברה בה יש ריבוי של אנשים ומכאן – ריבוי של דעות ואינטרסים. רבי יהודה, שחי באושא אחרי כשלון מרד בר כוכבא, משתמש במילה פוליטיקין במשנה:

וכך היה רבי יהודה אומר, תורמין בצלים בני המדינה על הכופרין; אבל לא כופרין על בני המדינה, מפני שהוא מאכל פוליטיקין.
– מתוך מסכת תרומות, פרק ב' משנה ה'

על פי רבי עובדיה מברטנורא, המילה פוליטיקין שימשה לתיאור "אנשים חשובים, בני פלטרין של מלכים".

ויקיפדיה, כמובן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94

כן, יש פוליטיקה בהרבה תחומים, גדולים כקטנים אבל לא הבנתי איך זה מתייחס לטענה שלי או הטענה המקורית שלך.

ונזו
את תופס פוליטיקה כזו המתרחשת מרמת הכנס ומעלה ומרמת מועצת העיר ומעלה. פשוט לא נכון.
כל מה שיש בו מאבק על כוח הוא פוליטיקה- זאת פחות או יותר הגדרת הפוליטיקה במדעי המדינה.
בכל חברה יש פוליטיקה פנימית; בבית הספר את יכול לזהות מאבקים פוליטיים; התחום העצום של הלובינג הוא פוליטיקה מובהקת. כל מי שיש לו קצת עוצמה פוליטית ינסה לומר את מה שאתה אמרת.

גונזו
תודה. ניסחת זאת היטב.

"הפוליטיקה הם החיים הממשיים"

זה תמצות יפה של השגיאה העומדת בבסיס התפיסה האטטיסטית.

החיים האמיתיים הם עבודה, אהבה, לקנות במכולת, ללכת לסרט או לבשל ארוחה. הפוליטיקה היא משחק שבו מדמיינים השחקנים שהם מנהלים את ההתרחשויות בעוד שלמעשה ההתרחשויות מנהלות אותם.

כמובן שיש לפוליטיקה הרבה השפעה על החיים הממשיים שהרי תכליתה היא ניהול* מכשירים שעשויים לגרום הרבה נזק אבל מכאן ועד ניהול המדינה המרחק הוא רב ביותר.

* או יותר נכון, המאבק על השגת מעמד הניהול.

אכן.

יעקב
יפה כתבת

את נושא העיתונות סיכם ביבי (בנימין נתניהו) בתמציתיות ראויה להערצה: "אל תאמינו לשום דבר שכתוב בעיתון מלבד התאריך".
העיתונות היא מה שהיא – היא תוצר השוק החופשי (פחות או יותר), ומי שחושב שהיא לא בסדר יכול לפתוח עיתון משלו שיהיה כן "בסדר".
העיתונות מועילה – היא מביאה הרבה ידיעות, וחלק אפילו ידיעות נכונות.
בן אדם שמפעיל את שכלו יכול להיעזר בעיתונות ולהפיק ממנה הרבה תועלת.
בן אדם שאין לו שכל, העיתונות לא תתקן את הפגם.
העיתונות היא כלי להפצת מידע מידע ענייני ומידע מסחרי (פרסומות), ומידע פוליטי, מידע נכון ומידע שקרי או מגמתי. העתונות היא כמו צינור שזורמים בו הרבה מים טובים והרבה ביוב, והכל מעורבב יחד.