"מקורה של הצמיחה בארה“ב שלאחר המלחמה היה בקונגרס רפובליקאי (אנחנו מדברים על הזמנים בהם הרפובליקאים עדיין היו שמרנים באמת) שנבחר ב-46, ומדיניות השוק החופשי שלו.

אפשר לטעון שלפחות חלק מהצמיחה מקורו גם הבתפתחויות הטכנולוגיות שהמלחמה זרזה את הופעתן…"

לא ניתן להתעלם מההאצה המדעית והטכנולוגית של שנות המלחמה. המכ"מ (ואין ספור שיפורים בתעופה), האנרגייה הגרעינית והפניצילין הם רק כמה דוגמאות לטכנולוגיות שפיתוחן הואץ בסדרי גודל במהלך המלחמה.

אגב, הקונגרס השמרן, כביכול, שלאחר המלחמה מימן לימודי קולג' לכל חייל משוחרר.

אני לא מתווכחת. כשבקשתי מאורי שיסביר לי, לא הייתי צינית (אני בד"כ לא צינית:-)).

אליסה
הם לא היו שלטון מקומי שם. הם היו צבא כיבוש, וכצבא כיבוש הם דאגו לספק את צרכי האזור הכבוש, לא את הצמיחה. הצמיחה התחילה כשהם החליטו להקים מדינה גרמנית חופשית ודמוקרטית ואפשרו לאדונאואר לעלות. זה מספיק, לא?

י.ד.: ייתכן, אבל תוצאות הן תוצאות. אורי: תודה.

אורי
בתור משטר כיבוש לא היה להם שום כלי אחר.

אין הרבה צורך להסביר: לתוכנית מרשל לא היה שום קשר לצמיחה בגרמניה. למעשה, בחינה של הסיוע במסגרת התוכנית מעלה כי היה יחס הפוך בין היקף הסיוע (במונחים של דולרים לאדם) ומהירות ההתאוששות והצמיחה אחרי המלחמה. הצמיחה בגרמניה הייתה תוצאה של ביטול המשק המנוהל בפקודות מלמעלה כפי שהיה עד 1948 (האמריקנים, בעיקר, שלטו בגרמניה מכוח אותם צווי ניהול של הנאצים).

אורי, תסביר לי?

אליסה, אין שום קשר בין תוכנית מרשל לצמיחה בגרמניה. להפך.

גונזו: הזכרתי אותו פעמיים עם הקישור.

מוזר שהדבר לא הוזכר קודם. הרעיון שמלחמות מביאות לצמיכה הוא כשל ידוע הקרוי "כשל החלון השבור" והוצג לראשונה על ידי בסטיאט
http://en.wikipedia.org/wiki/Parable_of_the_broken_window