[...] טפו עליהם א� י אומר. תראו מה קורה במדי� ות בלי רגולציה כלכלית כמו הו� ג קו� ג ,סי� גפור או � יו זיל� ד ,הכל שם מעפן וכולם ע� יים והחי� וך חרא. א� ח� ו רוצים להיןת כמו ו� צואלה וצפון קוריאה*,א� ח� ו רוצים מדי� ה גדולה שתלאים הכל,שכ-ו-ל-ם יקבלו קיצבאות,שיסבסדו ל� ו שכר דירה בתל אביב,שהעשירים הזו� ות ישלמו את הכל מהכיס שלהם. מה קרה? יציק לסמי עופר לזרוק עוד איזה מליון פה מליון שם במס הכ� סה? יציק להם לחברי הכ� סת האלה להעלות את שכר המי� ימום לאלף דולר? [...]

אני האשם בהודעה שממעל..

"המדד של ניעות בין חמישונים בסומליה או אתיופיה הוא טוב בדיוק כפי שהוא טוב באירופה, קרי – הוא גרוע!"

גרוע למה?

"אתה יכול לעבור מחמישון תחתון לעליון ולהתדרדר מבחינה כלכלית!"

באופן תאורטי, נכון. אבל בגלל שאנחנו חיים העולם מוחשי, השאלה המתבקשת היא, האם זה קורה במציאות במדינות הסוציאל-דמוקרטיות?.

איתי-
כל מה שאמרת מעניין מאוד אבל זה לא שייך בכלל לטענתי. המדד של ניעות בין חמישונים בסומליה או אתיופיה הוא טוב בדיוק כפי שהוא טוב באירופה, קרי – הוא גרוע! אתה יכול לעבור מחמישון תחתון לעליון ולהתדרדר מבחינה כלכלית! מה שצריך לבחון הוא השיפור בהכנסה של פרטים לעומת יוקר המחיה.

אבל איתי,
אלה גם יחסי הכחות בכל מדינה סוציאליסטית (בכפוף לחלוקה העדתית שם. בכל מקרה לעשירים יש יותר). כל השאלה היא מה סוג הכשורים הדרוש כדי להיות עשיר.

לגבי גורמי הניידות הכלכלית, יש לי כל מיני דברים לומר, אבל זה דיון תאורטי.
כפי שציינתי קדם, השאלה האמתית איננה כמה קל לעבור מעשירון X לעשירון Y אקראיים, אלא כמה קל לעבור מהכנסה נמוכה להכנסה גבוהה.
את הקו בין הכנסה נמוכה לגבוהה, אני ממקם בישראל – לפי העדפותיי ונסיוני האישיים – איפשהו בין עשירון 4 לעשירון 5, לפי הסטטיסטיקה מהדף באתר אדוה שהפנית אליו קדם. הקריטריונים שלי: יכלת לשלם שכר דירה נמוך ולהחזיק רכב (או לחלופין לגור בעיר בלי רכב), לכלכל משפחה בת 5 נפשות ברווח, להביא מתנות לארועים, להחזיק אמצעי תקשרת נוחים, להנות ממקרר ומכונת כביסה ודוד חמום חשמלי, לתת צדקה, ולחסוך כסף – לקניות גדולות ולקניות קטנות ולשכר למוד של הילדים ולימי סגריר.

"יצירת ממשלה רחבה ככל האפשר – עד כדי שתוף כל האזרחים בממשלה."

היא תכלול את כל האזרחים, ותתן לכל אחד אפשרות להשפיע, למזרחים היא תתן 70 כוח, לערבים 30 לנשים 67 לגברים אשכנזים 140.. לעניים 25 לעשירים 300..

נשמע נפלא, במצב הזה, כולם יהיו מאושרים וחופשיים..

"אז אני שובר את הטאבו"

לא שברת טאבו, פשוט הוצאת את עצמך מהאגף הליברלי רדיקלי..

עומר, בסומליה הפערים בין העשירונים נמוכים והניידות גבוהה, לא בגלל מיסוי כבד אלא מפני ש90% מהשוק הסומלי דורש עבודות עם כישורים דומים ומכאן גם הכנסות קרובות, ולכן מעבר בין עבודה בגידול ירקות לגידול דגן עלול להקפיץ את החקלאי בכמה עשירונים למרות שהבדלי ההכנסות קטן ביותר .
לעומת זאת, במדינות הסוציאל-דמוקרטיות, כמעט 80% אחוז מהעבודות הן עבודות שדורשות כישורים ומיומנויות ברמות שונות בהתאם להכנסתן, עדיין, כדי להשתייך לחמישון העליון עליך לעבוד בעבודה של חמישון עליון ולהשיג את הכישורים הדרושים לעבודה שכזו.

הניעות תהה גבוה יותר ככל ש:
א. דרישות העבודה יהיו קרובות וזהות יותר
ב. כאשר הנגישות להכשרה איכותית תהה פתוחה לקהל רחב יותר של אנשים..

הקשר בין קרבת ההכנסות לניידות הוא עקיף, ככל שההכנסות קרובות יותר כך גם הנגישות להכשרות וחינוך ברמות דומות, וזהו הגורם לניעות כלכלית.

ד.ט.-
מי שטועה בעניין ההתחממות הוא אתה. גרפי ה"ספגטי" ודומיהם כבר מזמן התבררו כ"מתיחה" של הנתונים (שלא לומר – תרמית). בנוסף, השנתיים האחרונות היו קרירות יותר מהשנים הקודמות ועקב העליה בפעילות השמש הרי שניתן לחזות שהירידה תימשך בשנים הקרובות.

איתי,
"המדינה היא רק כלי שנועד כדי לשמור על זכויות הייסוד, להן זכאים כולם באופן שיוויוני".
אז אני שובר את הטאבו. המדינה היא כלי שנועד למען אזרחיה.
אלה נקבעים על בסיס חוק היסוד שבהקמתה – הגדרה זו היא ההצדקה לקיומה בכלל. אחרת אין צרך במדינה.
לתפיסת המוסר שלי, יש גם זכויות אדם כלליות, גם למי שאינו אזרח, וברור שבית משפט צדק צריך לדאוג להן, ובדרך כלל הן קודמות לזכויות המיוחדות של אזרחי המדינה.
ככל שמדובר באדם, אזרח או לא, המנסה לאיים על קיום המדינה, על שיטת המוסר הבסיסית שלה – הוא אויב. כאמור, עצם הקמת המדינה מכירה באפשרות קיומם של אויבים. מהותה של המדינה היא השמוש באלימות כנגד אויבים, לפי הצרך.

שוב, תפיסת המוסר שלי דוגלת בנתינת אזרחות על בסיס התנהגות. משום כך אני גם לא מתלהב במיוחד מהציונות של היום, שאכן אינה רחוקה בהרבה מגזענות, בעיני.

ועכשו לנושא שאתה כן מוכן להתיחס אליו:
"הסיבה היא לדעתי, הזנחה ממשלתית בנושא"
מקובל עלי. אלא שממשלה תמיד תזניח. הדרך היחידה לפתור את זה, היא ביצירת ממשלה רחבה ככל האפשר – עד כדי שתוף כל האזרחים בממשלה.
ובמלים אחרות, מעורבות חברתית אזרחית, בלי הפרעה של מושחת בעל כח.
איך זה נשמע לך?

איתי-
האם מתגובתך עולה שאתה סבור שלא קראתי אותה בעיון? קראתי גם קראתי וזו היתה תגובתי עליה. אני מציע שתקרא אתה את תגובתי בעיון. אם תעשה זאת אולי תבין "איך הניעות באתיופיה קשור לניעות במדינות סוציאל-דמוקרטיות".

צודק בהחלט בקשר לשכר הדירה. שום דבר רע לא היה קורה גם אילו נשאר שכר הדירה גבוה בתל-אביב והצעירים המגניבים היו עוברים לאזורים אחרים בגוש דן (נניח בת-ים) או בארץ.

טועה לגבי ההתחממות הגלובלית: "באחת עשרה השנים האחרונות ההתחממות הגלובלית נעצרה ובשנתיים האחרונות ניתן להבחין בהתקררות" פשוט לא נכון. המגמה היא מגמת התחממות, להוציא 1997 שהייתה שנה חמה במיוחד.