הקפיטליסט היומי

"הריני מוסיף ומצהיר בזאת כי ידוע לי, ואני מסכים לכך, שהתייצבותי לשירות ביטחון תידחה רק בהתקיים כל התנאים הבאים במשך כל תקופת דחיית התייצבות לשירות ביטחון לפי בקשתי:
א אקדיש עיתותיי ללימוד תורה ותורתי תהא אומנותי.
ב אלמד בישיבה הנ"ל ולא בשום מוסד אחר.
ג לא אעבוד ולא אעסוק בשום עבודה או עיסוק, בין בתמורה בין שלא בתמורה, [...]

�
"לכסף אין ריח" הודיע הקיסר אספסיאנוס לבנו טיטוס במחאתו על מיסוי המחראות. בכך הגדיר אספסיאנוס את האוניברסאליות של הכסף. עמדתו של אספסיאנוס עומדת בסתירה לעמדת התורה המצווה "לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–לְכָל-נֶדֶר:  כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, גַּם-שְׁנֵיהֶם." (דברים כג יט), אך לא במידה המחייבת סתירה. (כתב דוד פישר, י.ד)
 מה שנאסר ביחס למציאות האלוהית [...]

"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת !
מי בנה ומי נטע ? כולנו ביחד !"

האמנם ? (כתב: אסף הדני)
מדינת ישראל אוהבת למסות את אזרחיה. נטל המס הוא מהגבוהים בעולם. עם זאת מעניין לתור סביב מבני ציבור מובהקים ולשאול מי מימן את בנייתם, ההיו אלו כספי מיסים או כספים פרטיים ? התשובות רחוקות מלהיות טריוויאליות. סיפורו [...]

�
פייר ז'וזף פרודון, בן המאה ה-19 היה האדם הראשון שזיהה את עצמו כאנרכיסט. מלבד זאת הוא היה גם סוציאליסט, אנטי קומוניסט, דמוקרט, ואנטישמי ברמ"ח איבריו, ששנא כמובן לא את היהודי באשר הוא אלא את "היהודי הכלכלי". (כתב רותם סלע)
היו לו הברקות. רוב חברי מערכת "הקפיטליסט היומי" אינם אנרכיסטים, אבל כולנו מקווים להחדיר בחברה הישראלית קורטוב של אי נחת וחשדנות [...]

�
"ביבי היה הכהן הגדול של המדיניות האכזרית" אמר עמיר פרץ לארי שביט בראיון ל"הארץ". ב20 בינואר 2008 פורסמה בYnet ידיעה קטנה, לקונית. כמעט שלא שמתי עליה לב. מסתבר כי שיעור האבטלה ירד ל6.6%, והמשיך בכך מגמה עקבית של ירידה במספר המובטלים שהחלה ב2002 והוציאה בשש שנים כ-140,000 איש ממעגל האבטלה, השכר הממוצע עלה באותו הזמן [...]

�
רגע לפני שגם הם נעלמים, כדאי לעצור ולשיר מעט את תהילתם של האנשים החופשיים האחרונים בישראל. (כתב: אורי רדלר)
הקהילה החרדית בישראל היא יצור משונה: מקום בתוך מדינה. חצי מדינה בתוך מדינה. במובנים רבים, מנהלת הקהילה החרדית את חייה באופן עצמאי. היא משמרת את דרך החינוך שלה, את דרך החיים שלה, מערכות תמיכה כלכלית ועזרה משלה, [...]

לפעמיים אני קורא מאמר ומצטער שזה לא אני שכתב אותו. מירב ארלוזורוב סיכמה בTheMarker את מאבק המרצים, והצביע על מה שטענו גם אנחנו בתחילת דצמבר, המאבק של הסגל הבכיר נוהל והסתיים כמאבק על התלוש ולא על מערכת ההשכלה הגבוהה. זה לא יכל להיות אחרת, מי שהוא הבעיה (ארגון העובדים של הסגל הבכיר) לא יהיה זה שיפתור אותה.

�
קוראים לה תיאורית האסימון. הדרך בה מתרחשת למידה כפי שאני מבין אותה היא בקפיצות. כמות גדולה של רעיונות ועובדות שוברות בנקודה אקראית את גב הקונספציה הקודמת ומשנות בשבריר שנייה את הדרך בה אנו תופסים את המציאות. זה יכול לקרות שאנו רואים פרסומת לבמבה, מאזינים לקונצרט, רואים את מלך האריות בפעם השביעית או מקנחים את האף. [...]

�
 להסתכל בעיניים למציאות האמיתית מאחורי דו"ח העוני. כתבה ראשונה בסדרה.
מעיל רוח סגור עד מעל לאף, טוסטוס ופיצה חמה באמצע הלילה, בדרך לעוד לקוח מרוצה. מגפיים אדומים, חיוך של עבודה קשה ומספקת, קוטף תפוחים בחופשת הסמסטר. בקצה הבמה עם הגיטרה בס, ביום כלכלן לעתיד, בלילה נגן חתונות.מוכר גלידה בבומבמלה. שיפוצניק. מלצר. (כתב: רותם סלע) אין כמו [...]

�
 להסתכל בעיניים למציאות האמיתית מאחורי דו"ח העוני. כתבה ראשונה בסדרה.
מעיל רוח סגור עד מעל לאף, טוסטוס ופיצה חמה באמצע הלילה, בדרך לעוד לקוח מרוצה. מגפיים אדומים, חיוך של עבודה קשה ומספקת, קוטף תפוחים בחופשת הסמסטר. בקצה הבמה עם הגיטרה בס, ביום כלכלן לעתיד, בלילה נגן חתונות. מוכר גלידה בבומבמלה. שיפוצניק. מלצר. (כתב רותם סלע)
אין כמו [...]