אוג' 04 2009
יעקב הרפז צודק: אין מדינה בעולם שביקשה להרוס את המטבע שלה ולא הצליחה
כתבה ב-TheMarker חושפת כי ביומיים האחרונים הגביר בנק ישראל את קצב רכישת הדולרים שלו והוסיף 1.2 מיליארד דולר ליתרות המט"ח של ישראל. מדובר בגידול משמעותי בקצב הרכישה שעמד בשנה האחרונה על 100 מיליון דולר ביום "בלבד". רכישת ערימות של דולרים על רקע צניחתה החופשית של הכלכלה האמריקאית, והזינוק מבהיל בחוב שלה הם עסקה מחורבנת למדי, שכל אחד מאזרחי ישראל שותף לה; אחד מפעילי שוק המט"ח שמתראיין לכתבת המרקר רואה את הדברים מזווית קצת אחרת:
יעקב הרפז, המנהל את חדר העסקות אלפא-בול, דווקא סבור שבנק ישראל בדרך הנכונה: "כשבנק מרכזי נחוש לפחת את המטבע שלו (ולא לחזק) אין שום דוגמה בהיסטוריה שזה לא יצליח".
הרפז צודק, להרוס את הערך של המטבע שלך זה לא דבר קשה, זה אפילו קל, בדיוק כפי שכל אדם נחוש יכול להרוס את המוניטין שלו עצמו. כל עוד יש לבנק ישראל מכונות דפוס, דיו, נייר ומונופול על יצור שקלים אין שום סיבה שסטנלי ייכשל; אחרי הכל הסיבה היחידה ששטר של עשרים שקל לא שווה כמו קוביה של נייר טואלט היא הכמות המוגבלת של השטרות המסתובבים בשוק, לא משהו שסטנלי לא יכול לסדר בכמה ימים של משמרות לילה סביב מכונות הדפוס.
בהמשך דבריו מועלה הרפז טענה קצת פחות ברורה – הזרמת השקלים שתסייע בשחיקת שער החליפין של המטבע הישראלי לא צפויה ליצור אינפלציה:
הרפז מסביר כי לבנק ישראל משאבים אדירים עימם הוא יכול לייצר שקלים בכדי לרכוש דולרים: "נניח שבנק ישראל מוכר 4 מיליארד שקל לבנקים זרים. הם יכולים להפקיד את הכסף בבנקים מסחריים, כך שאין שינוי בכמות הכסף ואין לחץ אינפלציוני. אם הבנק הזר יקנה איגרות חוב של ישראל, זה יוריד את התשואה וזה גם מועיל כי הריבית לטווח הארוך תרד" הוא אומר.
אז אם בנקים זרים קונים שקלים ומפקידים אותם בבנקים מסחריים אז אין אינפלציה כי…? הם לא קונים עם זה במבה, האם הגדלת היצע האשראי אינה הגדלת כמות הכסף? והאם רכישת אג"ח ממשלתי בשקלים לא מזרימה לשוק שקלים? אולי הבנקים הזרים קונים שקלים, ואז רוכשים אגרות חוב ישראליות בריבועי טואלט, בקרוב נהיה שם – זהב עכשיו.
איך מיוצר כסף, בערך…
מה עושים שהכסף הופך לנייר טואלט?
גייטנר במכתב ליו"ר הסנאט – תגדילו לי את מסגרת האובדראפט. באמצע אוקטובר צפויה מצבת החוב האמריקאית לנסוק לגבול מסגרת האשראי הנוכחית -
אחת מהמגרעות שבלהיות חברה של יו הפנר היא עוצר היציאות שמוטל כל ערב,מצד שני דמי הכיס הם 1,000$ בשבוע, 
בוושינגטון פוסט מנסים לעשות סדר בתוכנית תמריצים בת 819 מיליארד דולר. הידעת?
"אני רואה את תחילת סופו של המיתון בארה"ב" – 
כלכלנים התנהגותיים צודקים שהם מצביעים על המגבלות הקוגנטיביות של התפיסה האנושית. אבל האם אותן מגבלות לא צפויות לחול עליהם כרגולטוריים? 
בועת האשראי הבאה? סטודנטים סינים מתחילים לגלות את נפלאות כרטיסי האשראי. 
רוברט מקנמרה היה דוגמא חיה לאמירה: שכל זה לא הכל בחיים. האיש הכי חכם בחדר, הסטטיסטיקאי שהמציא את פורד מחדש ושר ההגנה הכושל של מלחמת ויאטנם. 
לאור המצב הכלכלי נרתמים אברכי הציבור הליטאי לחתימה על התחייבות מיוחדת: 
האוצר יקפיא העברת כספים לאוניברסיטת בר אילן לאחר שזו סרבה להעביר את נתוני השכר של הסגל המנהלי. 
סין יכולה להציל את העולם. אם רק היואן יסחר בחופשיות מול הדולר, האמריקאים יפשילו שרוולים ויתחילו לייצא במרץ למזרח, וחזירים יעופו (?!) 
הבלוג "עקרונות כלכליים" בסקירה על הקצפת של הבלוגספירה הכלכלית ועל הדובדבן: 
שום קבוצה של אנשים, חכמים ככל שיהיו, לא יכולה לקבוע בצורה מושכלת את מחיר הכסף. 
"מאה וחמישים שנה בכלא יעזרו לו לשמור על כושר קטלני". אתר החדשות הבדיוני 
טום וולף במסע אל ישוביהם, חייהם, מועדוניהם ובעיקר אל נבכי נפשם של מנהלי קרנות הגידור. על 
השאלה היא האם זהב זו השקעה נבונה.
זה מאוד "טרנדי", ואני מתאר לעצמי שמחיר הזהב הוא גבוה ממה שהוא באמת צריך להיות.
מה שמדהים אותי יותר מכל הוא שתיקתם של הסוציאל-דמוקרטים.
אינפלציה היא בראש ובראשונה מס רגרסיבי.
ככל שאתה מרוויח פחות, ככה אתה נפגע יותר.
מי שמרוויח מינימום למעשה מרוויח עוד פחות מבחינה ריאלית.
אינפלציה שוחקת את מעמד הביניים, ודווקא מי שיש לו הרבה כסף בד"כ מושקע בנכסים.
קשה להבין איך אותם אנשים שמייצרים כל כך הרבה שנאה כל פי העשירים, מוותרים על ההזדמנות לצעוק בריש גלי על כך שכדי שהיצואנים יוכלו לשלם לעובדים שלהם משכורת נמוכה יותר בדולרים, לוקחים בכפייה את כספם ואת משכורתם של השכבות החלשות.
יכול להיות שהם דווקא שמחים שזה קורה. ככל שיש יותר עניים, ככה הם יצברו יותר כוח בבחירות הבאות.
האמת, אני אשמח לדיון רציני באפיקי השקעה בטוחים מאינפלציה בימים הטרופים שלנו.
אג"חים ממשלתיים כבר בתשואה שלילית תודות לבנק ישראל שהדפיס כסף כדי לקנות אותם.
מעטים המטבעות הזרים גם שאפשר לברוח אליהם. נדמה שהיום הבנקים המרכזיים מתחרים ביניהם – מי ידפיס יותר מהר.
דניאל,
אני לא יודע למה אתה אומר שההשקעה בזהב היא "טרנדית" ואז פורש את הסיבות לכך שהזהב הוא אפיק השקעה כה אטרקטיבי בימים טרופים אלו. אני ממליץ לך לראות את הסרט על זימבווה שנמצא בסוף הכתבה, הוא מדגים מה קורה ברגע שהמערכת המוניטרית קורסת.
הבעיה בהשקעה במכשירים פיננסיים הצמודים למטבעות העולמיים היא התנהגותם של הבנקים המרכזיים, אלו מנסים להטביע את המשבר העולמי על ידי רכישת דולרים והרס המטבעות שלהם, כשהאינפלציה תרים את ראשה יהווה הזהב את אפיק הזהב המרכזי בו אנשים יכולים לשמר את עושרם, ולהשיג חיסכון.
אני דווקא בעד סחורות בסיסיות – אוכל/חקלאות, נפט וגז. הם מאוד רגישי אינפלציה וישמרו ערך יותר טוב מנדל"ן.
דניאל, כתבת:
"ככל שיש יותר עניים, ככה הם יצברו יותר כוח בבחירות הבאות."
איזה עני בדיוק מצביע למפלגות ס"ד?
האינפלציה כבר כאן, לא?
(עדיין, אני מהמר שפישר לא יעלה את הפריים.)
אממ… הסרט על זימבבווה ללא ספק מדגים מה קורה כאשר המערכת המוניטרית קורסת בזימבבווה.
כל הפיקסציה הזו לגבי הזהב מעט בעייתית מבחינה רציונאלית.
אני אשמח לשמוע טיעונים טובים בזכות הזהב, המתכת הפלאית שתפתור את בעיות העולם.
לא מוכרים לי הגרפים ההיסטוריים המראים את היציבות המרשימה של הזהב, או הטיעונים לגבי למה ראוי שהוא יהיה יציב. מחיר הזהב נוטה להיות תנודתי כמו הרבה דברים אחרים.
הבעייתיות בשימוש בסחורה לה יש ביקוש והיצע בתור אמצעי חליפין (שמטרתו העיקרית היא יציבות) היא גדולה. נחליף את ההחלטה המודעת של הבנק המרכזי ליצור אינפלציה (או לעצור אותה) בשרירות ליבו של הגורל – גילוי אקראי של מרבצי זהב חדשים יגרור אינפלציה.