אוג' 08 2009
Butter in Bangladesh
דיוויד לינובר החליט שנמאס לו. הוא החליט להראות לכל אותם "Data Miners" מוול סטריט מה הוא חושב על הרגרסיות שלהם; לחשוף את ערוותם של אלו המבקשים לחשוף באמצעות ניתוח נתונים סטטיסטיים את אבן החכמים של ימינו – ההיגיון הפנימי מאחורי תנודותיהם של השווקים.
"שוק המניות מייצר כמות עצומה של משתנים, אם תשקיע מספיק זמן ומאמץ חזקה עליך שתמצא יחסי גומלין שמבטיחים לספק תשואה פנומנלית – אך קשורים זה לזה על ידי מקרה בלבד", אמר לינובר בראיון לוול סטריט ג'ורנל.
בכדי להראות לחרשי המידע כמה מגוחכים ניסיונותיהם חיפש לינובר אחר פריט מידע איזוטרי המקיים קורלציה עם השווקים האמריקאים, ומצא אותו בכמות החמאה המיוצרת בבנגלדש, נתון שקיים קורלציה של 75% עם ביצועי המדדים לאורך תקופה של 13 שנה.
הוספת מספר הכבשים בבנגלדש, וכמות הגבינה שיוצרה בארה"ב בתקופה הנקובה – כך על פי הג'ורנל – הביאה את המודל של לינובר לקורולציה של 99% עם המדדים הרלוונטיים! אלא שאותם אלא להם ביקש ללעוג לינובר לא הבינו כי מדובר בבדיחה על חשבונם. זאת לא הייתה הפעם הראשונה ולא האחרונה.
.
הימור של טריליון דולר: סיפורה של LTCM
The stock market generates such vast quantities of information that, if you plow through enough of it for long enough, you can always find some relationship that appears to generate spectacular returns — by coincidence alone. This sham is known as "data mining."
גייטנר במכתב ליו"ר הסנאט – תגדילו לי את מסגרת האובדראפט. באמצע אוקטובר צפויה מצבת החוב האמריקאית לנסוק לגבול מסגרת האשראי הנוכחית -
אחת מהמגרעות שבלהיות חברה של יו הפנר היא עוצר היציאות שמוטל כל ערב,מצד שני דמי הכיס הם 1,000$ בשבוע, 
בוושינגטון פוסט מנסים לעשות סדר בתוכנית תמריצים בת 819 מיליארד דולר. הידעת?
"אני רואה את תחילת סופו של המיתון בארה"ב" – 
כלכלנים התנהגותיים צודקים שהם מצביעים על המגבלות הקוגנטיביות של התפיסה האנושית. אבל האם אותן מגבלות לא צפויות לחול עליהם כרגולטוריים? 
בועת האשראי הבאה? סטודנטים סינים מתחילים לגלות את נפלאות כרטיסי האשראי. 
רוברט מקנמרה היה דוגמא חיה לאמירה: שכל זה לא הכל בחיים. האיש הכי חכם בחדר, הסטטיסטיקאי שהמציא את פורד מחדש ושר ההגנה הכושל של מלחמת ויאטנם. 
לאור המצב הכלכלי נרתמים אברכי הציבור הליטאי לחתימה על התחייבות מיוחדת: 
האוצר יקפיא העברת כספים לאוניברסיטת בר אילן לאחר שזו סרבה להעביר את נתוני השכר של הסגל המנהלי. 
סין יכולה להציל את העולם. אם רק היואן יסחר בחופשיות מול הדולר, האמריקאים יפשילו שרוולים ויתחילו לייצא במרץ למזרח, וחזירים יעופו (?!) 
הבלוג "עקרונות כלכליים" בסקירה על הקצפת של הבלוגספירה הכלכלית ועל הדובדבן: 
שום קבוצה של אנשים, חכמים ככל שיהיו, לא יכולה לקבוע בצורה מושכלת את מחיר הכסף. 
"מאה וחמישים שנה בכלא יעזרו לו לשמור על כושר קטלני". אתר החדשות הבדיוני 
טום וולף במסע אל ישוביהם, חייהם, מועדוניהם ובעיקר אל נבכי נפשם של מנהלי קרנות הגידור. על 
התפקיד של ססטיסטיקאי הוא למצוא קורולציה בין נתונים – התפקיד של כלכלן הוא להבין את הקורולציה – התפקיד של משקיע הוא לעשות כסף = בסופו של דבר אין תירוצים ורק הכסף מדבר! כל התיאוריות לא שוות ואת הכסף סופרים במדרגות.
הברונים השודדים של וול סטריט שדדו וימשיכו לשדוד את אזרחי ארצות הברית והעולם וכל ממשל ימשיך לתת להם יד. המסקנה החשובה ביותר ממה שמתרחש בשנתיים האחרונות היא שהאג"ח המיועדות שניתנו לקרנות הפנסיה הוותיקות היו רעיון טוב מאוד. אף אחד לא רוצה לראות את החסכונות של הפנסיה שלו מתנהגים כמו ברכבת הרים, ואני מקווה שבסופו של דבר יעשו את מה שצריך לעשות ויבטלו את ההפרטה של שר האוצר נתניהו – לא כל מה שקפיטליסטי הוא טוב, ואסור להיות דוגמטי לשום כיוון
האג"ח הממשלתי לקרנות הפנסיה הוא בעצם פנסיה תקציבית בדלת האחורית. הממשלה, קרי אנחנו, מספקים את התשואה לקרנות הפנסיה. כלומר כלל אזרחי המדינה, אלו שיש להם חיסכון פנסיוני שנהנה מאותו אג"ח מיוחד, אלו שיש להם חיסכון פנסיוני אחר ואלו שאין להם בכלל חיסכון פנסיוני, צריכים לממן את התשואות של אותה קבוצה מורמת מעם. למה?
רוצה חיסכון פנסיוני מבוסס על אג"ח מדינה? אין בעיה. תקנה אג"ח מדינה רגילות, עם ותן תשואות שכל מי שקונה אג"ח מדינה מקבל. אין שום הצדקה ליצור אג"ח מיוחדות בעלות שיעור ריבית גבוה במיוחד רק לקרנות הפנסיה.
לינובר לא חידש כאן דבר. על כך אמר כבר ג'ון פון נוימן:
With four parameters I can fit an elephant, and with five I can make him wiggle his trunk
האיכות של תורה מדעית לא נמדד בהתאמתה לנתונים. אם כך היו פני הדברים הרי שהיינו מוסיפים עוד כמה אפיציקלוסים למודל התלמאי ולא היינו צריכים אפילו את ניוטון (שלא לדבר על קפלר או קופרניקוס!). האיכות היא ביכולת החיזוי. אני מניח שאם נחכה שנה ונבדוק את יכולת החיזוי של אותם מדדים שהציג לינובר היא תהייה אפסית!
אמיר-
אתה מבקש יותר מדי מהברווזון המכוער שמעליך. אותו לא מעניין כמה משאבים תגזול המדינה מכיסיהם של ילדיך ואפילו לא מכיסי ילדיו כדי לממן את החוב שנקרא "פנסיה מבוססת אגרות חוב מיועדות". הוא מתעניין בעצמו בלבד ושכל היתר ילכו לעזאזל!
כמו שניתן לראות פה [http://en.wikipedia.org/wiki/Spurious_relationship]
עצם קיום קורלציה לא גורר בהכרח סיבתיות. למעשה, כמו שהמחבר המלומד טוען – ברוב המקרים הוא לא. מזה להסיק ש*כל* קורלציה היא חסרת משמעות…נו, כנראה שזה מספיק בשביל למכור ספר שגם ראוי לסקירות בימינו.
מחקר מסויום (אבד לי הקישור) מצא קורלציה בין תנועת עדרי הפילים באפריקה לתנועת השוק בארה"ב. אני חושב שהיתה אפילו קרן גידור שפעלה על עקרון דומה. אין סיבתיות? אולי. אבל מסתבר שתנועת עדרי פילים מושפעת מהירח (גאות ושפל), ומחקר אחר [מצוטט כאן: http://is.gd/2E6w5 מצא שב-30 שנה האחרונות התשואה בשווקי המניות של 24 מדינות בשבועיים שסביב ירח חדש כמעט וכפולה מהתשואה שבשבועיים שסביב ירח מלא.
Purdue University עורכים תחרות של קורלציות חסרות כל שחר (Spurious Correlation). כאן [http://is.gd/2E6sF] ניתן לקרוא על הזוכים. בינהם: קשר הדוק בין מחיר הוודקה לגובה המשכורת של שרי ממשלה (עכשיו זה די מסביר למה בקבוק פינלדיה בארץ יותר זול מאותו בקבוק בפינלד, לא?)
faknr0II-
איפה בדיוק נכתב כאן שכל קורלציה היא חסרת שחר? הטענה היתה שיש קורלציות חסרות שחר ואפשר אפילו לומר שכמעט כל הקורלציות חסרות שחר (זה בדיוק תוכן דבריו של פון-נוימן).
בעניין הירח – ראשית, גאות ושפל אינה קשורה לירח מלא. יש גאות ושפל פעמיים ביום ואילו ירח מלא/חסר פעם בחודש. גיאות ושפל קשורה לעניינים אחרים (רמז – תנועת כדור הארץ. המחקר שהבאת על הקשר בין שווקים למצב הירח גם הוא לא מרשים – יש מתאם חזק למדי בין השבועיים שסביב ראש חודש לועזי לירח חסר ובין השבועיים שסביב אמצע חודש לועזי לירח מלא. לקראת האחד בחודש לועזי יש תמיד פעילות כלכלית רבה יותר בגלל תאריכי פקיעה של אופציות ושאר עניינים הקשורים בחודש חדש. לקראת אמצע חודש לועזי יש פחות פעילות מאותן סיבות. לפיכך, מציאת מתאם כאן היא טריוויאלית!