פבר' 18 2007
גם מתכנתים צריכים לאכול
והפעם אורי רדלר שובר כמה מיתוסים על תוכנות קוד פתוח.
תוכנות הקוד הפתוח עומדות לכבוש את העולם. כך, לכל הפחות, מספרים לנו. אבל המהפכה המובטחת הזו היא מהפכת שווא. למעשה, מדובר באנטי-מהפכה מובהקת.
מצבן של תוכנות קוד חופשי מעולם לא היה טוב יותר. אפאצ'י, תוכנת שרת פופולרית בקוד חופשי, שולטת בכשישים אחוז מהשוק. דפדפנים חופשיים כמו פייר-פוקס הצליחו לכרסם בשלטונו של אינטרנט אקספלורר בתחום הגלישה; ערכת תוכנות המשרד אופן-אופיס מטפסת בהדרגה מעלה; כמוה כמערכת־ההפעלה הפתוחה לינוקס.
השאלה המתבקשת והטבעית היא: כמה זמן תימשך המגמה והאם ייתכן שבעתיד הלא רחוק יכבשו תוכנות קוד פתוח את עולם התוכנה, ידיחו את התוכנות הקנייניות ממקומן ויצרו "דה-קומודיטיזציה," כלומר, מצב שבו תוכנות יחדלו מלהיות מוצר מסחרי עצמאי, ויהפכו לתוספות חינם המצורפות למערכת־ההפעלה או מוצעות כתוספים או תוכנות חינם הניתנות להורדה מהאינטרנט.
את תוכנות הקוד הפתוח ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות: קומץ תוכנות ומערכות גדולות ומצליחות; מקבץ תוכנות לא גדול שיש להן יומרה להצליח, אבל אין להן ממש הוכחות לכך; ושפע עצום של פרויקטים של קוד פתוח, הנעים בטווח שבין זנבות קוד לא מקושרים לתוכנות מתקדמות הנמצאות בשלב ניסויים נצחי (המכונה אלפא או בטא).
התוכנות הגדולות והמצליחות נתמכות כולן על־ידי חברות גדולות. את עיקר הקוד כותבים ומתחזקים קומץ קטן של מתכנתים, שלרוב אינם עובדי החברות התומכות הגדולות, אך משכורתם משולמת על־ידי אותן חברות. הקוד נכתב ומתוחזק בפרויקטים כאלו באופן דומה לאופן בו קוד נכתב בפרויקטי תוכנה קנייניים, כאשר ה"פתיחות" של התוכנות מתבטאת בעיקר בהפצת קוד המקור באופן חופשי ואפשרות תאורטית להצטרף לכותבי התוכנה.
מקבץ התוכנות הפתוחות שיש להן יומרה להצליח הן בדרך כלל תוכנות שמתכנתיהם העיקריים אינם שכירים של חברות גדולות, והפרויקט סובל מבעיות שונות — לרוב, מבניות — המונעות הפיכתו למוצר בשל, דמוי מוצר מדף קנייני כלשהו. תוכנות אלו, בדומה לתוכנות הקטנות והניסיוניות, נכתבות במקרים רבים על־ידי מתכנתים בתחילת דרכם או על־ידי מתכנתים מנוסים העוסקים בפרויקטים כאלו כתחביב לשעות הפנאי.
מאפיין מובהק אחר של תוכנות קוד פתוח הוא היעדר החדשנות שלהן. כמעט כל תוכנות הקוד הפתוח הגדולות והבינוניות הן מוצרי "גם-אני"—תוכנות שהן חיקוי לתוכנות קנייניות קיימות. למאפיין זה יש סיבות שונות, החל בהיעדר דמיון, עבור בשאפתנות יתר (נכתוב את קוטל-פוטושופ!), וכלה בהכוונה התקצובית של חברות השירותים והחומרה הגדולות, שפשוט אינן מממנות פרויקטים שאין אפשרות להפיק מהם תועלת מוכחת. הסיבה העיקרית, עם זאת, היא שיוצרי תוכנות שיש בהן חדשנות מהותית נוטים הרבה פחות מאחרים לשתף ברעיונותיהם המקוריים את העולם כולו ומעדיפים, במקום, לנסות לצאת נשכרים מרעיונותיהם בעצמם.
את הדגם הכלכלי של תוכנות הקוד החופשי העיקריות ניתן לכנות קנייני־למחצה או קנייני־בעקיפין. הקוד אמנם פתוח לכל ואיש אינו הבעלים של הקוד, אך בפועל הפרויקטים הם זן של פרויקט המפותח ב"מיקוד-חוץ" זול עבור חברות חומרה ושירותים גדולות, כשייעודו העיקרי הוא לתמוך או לחזק את מקור ההכנסה העיקרי (והקנייני) של אותן חברות. הפרויקטים גם לא מוצעים באופן "חופשי" או "חינם"—עלותם מגולמת בעלות החומרה או השירותים שמעניקות אותן חברות גדולות. במובן זה, מה שמתרחש עם תוכנות הקוד החופשי העיקריות דומה למה שמתרחש במקביל במיקרוסופט: גם אצל יצרנית התוכנה הגדולה ביותר יש מגמה הולכת ומעצימה של "קישור" בין חומרה לתוכנה ו"דה-קומודיטיזציה" של התוכנה. אנחנו נמשיך לשלם עבור "חלונות" ו"אופיס," אך העלות תגולם באופן מלא בחומרה ובשירותים. במלים אחרות, אף אחד לא ישלם עבור שום דבר, חוץ מהכל.
הפיכתן של תוכנות הקוד החופשי לקנייניות־בעקיפין היא תהליך בלתי־נמנע, הנובע מעובדה פשוטה אחת: אין שום דגם כלכלי שיאפשר לתוכנות קוד חופשי לשרוד כתוכנות קוד חופשי. העובדה הבסיסית ביותר היא שכותבי התוכנות צריכים לחיות. כדי לחיות, הם צריכים למצוא עבודה כמתכנתים. אף פרויקט קוד חופשי רציני אינו יכול לשרוד, לפיכך, בלי שהכותבים העיקריים שלו יהפכו לשכירים או פרויקטורים של חברה קיימת; או בלי לשנות את אופיו של הפרויקט באופן משמעותי, כך שהוא יחדל בפועל להיות פרויקט קוד חופשי.
תוכנות הקוד הפתוח נמצאות על דרך המלך לכבוש את העולם. אפשר להניח שבעתיד הלא רחוק הן תכבושנה אותו. על אם הדרך, יהיה קשה יותר ויותר להבחין בינם לבין התוכנות הקנייניות הגדולות. שני סוגי התוכנות ישולבו בחבילה סמויה ומגולמת אחת של בינוניות מוחלטת, בתוך מחיר החומרה. למזלנו, את התוכנות החשובות באמת, אלו שמקדמות את עולם התוכנה קדימה, ימשיכו לכתוב אלו שאינם נמנים עם אלו או עם אלו — כותבי התוכנות הקנייניות הקטנות.
גייטנר במכתב ליו"ר הסנאט – תגדילו לי את מסגרת האובדראפט. באמצע אוקטובר צפויה מצבת החוב האמריקאית לנסוק לגבול מסגרת האשראי הנוכחית -
אחת מהמגרעות שבלהיות חברה של יו הפנר היא עוצר היציאות שמוטל כל ערב,מצד שני דמי הכיס הם 1,000$ בשבוע, 
בוושינגטון פוסט מנסים לעשות סדר בתוכנית תמריצים בת 819 מיליארד דולר. הידעת?
"אני רואה את תחילת סופו של המיתון בארה"ב" – 
כלכלנים התנהגותיים צודקים שהם מצביעים על המגבלות הקוגנטיביות של התפיסה האנושית. אבל האם אותן מגבלות לא צפויות לחול עליהם כרגולטוריים? 
בועת האשראי הבאה? סטודנטים סינים מתחילים לגלות את נפלאות כרטיסי האשראי. 
רוברט מקנמרה היה דוגמא חיה לאמירה: שכל זה לא הכל בחיים. האיש הכי חכם בחדר, הסטטיסטיקאי שהמציא את פורד מחדש ושר ההגנה הכושל של מלחמת ויאטנם. 
לאור המצב הכלכלי נרתמים אברכי הציבור הליטאי לחתימה על התחייבות מיוחדת: 
האוצר יקפיא העברת כספים לאוניברסיטת בר אילן לאחר שזו סרבה להעביר את נתוני השכר של הסגל המנהלי. 
סין יכולה להציל את העולם. אם רק היואן יסחר בחופשיות מול הדולר, האמריקאים יפשילו שרוולים ויתחילו לייצא במרץ למזרח, וחזירים יעופו (?!) 
הבלוג "עקרונות כלכליים" בסקירה על הקצפת של הבלוגספירה הכלכלית ועל הדובדבן: 
שום קבוצה של אנשים, חכמים ככל שיהיו, לא יכולה לקבוע בצורה מושכלת את מחיר הכסף. 
"מאה וחמישים שנה בכלא יעזרו לו לשמור על כושר קטלני". אתר החדשות הבדיוני 
טום וולף במסע אל ישוביהם, חייהם, מועדוניהם ובעיקר אל נבכי נפשם של מנהלי קרנות הגידור. על 
המתחרה היחידה בינתיים לאיזשהו חלק של אופיס היא Writely שנרכשה בשנה שעברה על ידי גוגל. היא הוכיחה שאפשר להתחרות במייקרוסופט ושלא צריך להיות קולקטיביסט כדי לעשות את זה.
יש חברות גדולות רציניות שמקדמות קוד חופשי.
ראה ערך "NOVELL" ו"אופן אופיס"
מיקרובלרוג כתב: "יש חברות גדולות רציניות שמקדמות קוד חופשי" — בוודאי. הן מקדמות פרויקטים שהן מפיקות מהם תועלת כספית. כך נאמר גם במאמר.
ויקיפדיה היא דוגמא נהדרת שאני לא מתפלא שלא נתת ליוזמה ממוחשבת שאיננה למטרות רווח, נובעת אך ורק מטוב לב ורצון טוב של אנשים, וגם מצליחה. איך תסביר את זה ?
ויקישקוש יקר: לא עסקתי בכל מלכ"ר או יוזמה אלא רק בתוכנות קוד חופשי. יש הבדל והוא דומה להבדל בין הערה צינית לסתם אי קריאה של המאמר.
המתכנת הראשי (אינני יודע אם גם אחרים, ובכל מקרה מדובר בתוכנה בהיקף קטן יחסית וטריוויאלית) עובד בשכר. ויקימדיה היא עניין מעניין, גם משום שעד כה לא גילו חברות גדולות עניין בהשתלטות על הפרויקט, והסיבה לכך היא כנראה שהתוכנה כשלעצמה אינה ניתנת למינוף (מה אפשר לעשות איתה?) וכל הערך הוא בתוכן (וזה עניין אחר מתוכנה). מכל מקום, ג'ימי וויילס דווקא מנסה עכשיו להשתמש בתוכנה (דרך "ויקיה") וליצור "מנוע חיפוש" או משהו כזה, ככה שלפחות מישהו אחד עושה כסף מויקיפדיה.
ויקיפדיה: מאז תחילת 2005 יש לפחות עובדת אחת בשכר. בנוסף, ויילס הוא פילנטרופ שהשקיע כסף במדיה-ויקי. לולא הכסף שלו, מדיה-ויקי וכמובן ויקי-פדיה לא היו קיימים.
ויקי בכלל: יש חברות מסחריות שמתחרות במדיה-ויקי. SocialText ו-JotSpot נרכשו ב-2006 על ידי מיקרוסופט וגוגל.
אבי, אתה בטוח לגבי SocialText? למיטב ידיעתי זו חברה עצמאית שדווקא תורמת למימון של ויקימדיה וג’ימי וויילס יושב בדירקטוריון שלה. לחברה יש משקיעים רציניים (ביניהם SAP).
JotSpot היא דווקא דוגמה טובה להצלחה למנף את רעיון תוכנת ויקי לכיוונים כאלו: היא יוסדה על־ידי מייסדי “אקסייט” וגם נרכשה על ידי גוגל.
לגבי העניין השלישי: בהתחלה ויקיפדיה אכן מומנה מהכנסות אתר הפורנו של ויילס, אבל זה לא נכון עכשיו: ויקיפדיה חיה מתרומות.
SocialText היא חלק מ-Microsoft SharePoint 2007. היו לה לקוחות משלמים כבר ב-2005 (ואולי עוד קודם). ויילס אכן יושב בדירקטוריון שלה אבל כפי שציינת בעצמך, יש לו עוד עסקים חוץ מויקיפדיה.
[...] אורי רדלר, בבלוג של הקפיטליסט, מסביר למה תוכ ות הקוד הפתוח יהפכו לק יי יות בעקיפין בפוסט גם מתכ תים צריכים לאכול. [...]
גם מתכנתים צריכים לאכול…
והפעם אורי רדלר שובר כמה מיתוסים על תוכנות קוד פתוח….
1. הבלוג שאתה משתמש בו הוא אחת מתוכנות הקוד הפתוח הנפוצות בעולם.
2. ישנן לא מעט חברות שירותים המתבססות על הקוד הפתוח ותורמות לתוכנות שבהן הן משתמשות. עיין ערך ג'ומלה ועוד דוגמאות רבות. המודל העסקי שונה ממודל רשיונות שימוש רגילים אבל קיים בהחלט.
3. נכון שהקוד הפתוח מסתובב באזורי הME 2, ברמת המאקרו. כשמביטים קצת יותר לעומק רואים את החדשנות שבחברות הגדולות נוטים לחקות ולאמץ (טאביות השועל כדוגמה הקלאסית, המוטעת, ועדיין הטובה ביותר שעולה לי כרגע)
4. בעידן המעבר לאפליקציות ווב, שכבר מתרחש בעולם הרחב, הקוד הפתוח משמש כתשתית. אפאצ'י, ג'ומלה, וורדפרס ושאר כלי תשתית, משמשים אלפי סטארטאפים כתשתית פיתוח.
ועוד, ועוד, ועוד
נעזוב את העובדה, שהמאמר חושף לחלוטין את בורותו של הכותב לגבי המודלים העסקיים המגוונים של פיתוח בקוד פתוח; אבל להתעלם מכך שהבלוג הכה קפיטליסטי שלכם פועל על מערכת קוד פתוח? מה קרה? כבר אי אפשר לפתוח את הארנק ולקנות איזה מוצר מדף של מיקרוסופט?
למיתוס אין רגליים…
מיתוס על מיתוס? קשה לקחת ברצינות מסה שמבוססת על תיזה מסולפת, אבל כל הכבוד על הניסיון (והניסוח הרהוט). לרדלר: שווה לקרא את דוחות FLOSS של רישאהב…..
אני מסכים איתך רק באחת משתי האבחנות: פרוייקטי תוכנה חופשית משגשגים, אכן נכתבים בעיקרם ע"י תוכניתנים בשכר. אולם אין משמעות העובדה שהתוכנה הופכת לקניינית.
אחת הבעיות שלך היא הנחת־יסוד שגויה: שתוכנה נכתבת ע"מ להרוויח ממנה כסף.
נכון שרוב הקוד נכתב ע"י תוכניתנים מקצוענים בשכר, אולם לא בהכרח למטרת רווח מיידי. כמה דוגמאות בולטות:
PostgreSQL, לינוקס (הקרנל), דביאן
מכיוון שחסרים כאן בדיו נתונים, הנה כמה נתונים עדכניים (למרות שרוב הקוראים יוכלו לקורראם רק עוד שבועיים). ג'ון קורבט מ־Linux Weekly News טרח לבדוק מי בדיוק תרם קוד לקרנל בגרסה האחרונה ובשנה האחרונה:
http://lwn.net/Articles/222773
התוצאה שלו היתה די צפויה: לפחות 3/4 מהקוד נכתב ע"י תוכניתנים שעובדים עבור חברות. התורמת הגדולה ביותר היא רד־האט שאחראית לכשמינית מהשינוים. אולם בסך־הכל כל 20 הראשונים ברשימה אחראים לכשליש או פחות מהשינויים. יש אוסף גדול מאוד של תורמי קוד.
האם זה אומר שלינוקס (הקרנל) מפותחת באיזשהו מודל פיתוח קנייני? לא.
אין לי נתונים מדוייקים לגבי פרוייקטים אחרים, אולם אני מניח שגם בהרבה פרוייקטים גדולים אחרים המצב דומה. צריך לזכור שלינוקס (הקרנל) KDE, גנום ושאר תוכנות משמשות עבור גופים רבים כחלק מהמוצר שהם מספקים ובו הם תומכים. התמיכה עצמה יכולה להיות עמוצר שמוכרים, והתחרות היא על אספקת תמיכה יותר טובה.
לחילופין אפשר למכור מוצרים נלווים (החברה שבה אני עובד מוכרת חומרה). חומרה צריכה תוכנה טובה כדי לעבוד.
ועוד כמה הטיות שיש בתצפיות שלך:
1. יש המון פרוייקטי תוכנה חופשית שלא התרוממו. נכון. נסה להתייחס לנפח ולא למספר ואז תראה שהפרוייקטים הללו תופסים בעיקר קצת מקום ב־SourceForge ולא הרבה יותר. אם מישהו אחר פתאום יתעניין בהם. לפרוייקטים שהם pre-alpha הם בשלב מקביל ל"רעיון מגניב לסטרט-אפ".
נכון, רוב הסטרט־אפים לא מתרוממים, באותה מידה גם רוב הרעיונות לתוכנות מתרוממים.
2. ישנו מודל רישוי שבו חברה אחת ויחידה מנסה לשלוט על הקוד כדי למכור גרסה קניינית. הדוגמה המוכרת ביותר היא MySQL. אולם צריך לשים לב שרוב התוכנות החופשיות לא מפותחות במודל הזה, והמודל הזה יוצר ניגוד אינטרסים מובנה בין אנשי החברה לבין שאר המפתחים. אתה שומע יחסית יותר על פרוייקטים כאילו מכיוון שהם אילו שמנסים "למכור" שימוש קנייני.
לסיום: אנשים החלו להתפרנס מתוכנה חופשית עוד בסוף שנות השמונים (חברת סיגנוס). היום ברור למדי שיש כאן שוק משגשג וגם ברורים מקורות הקיום שלו. אם אתה חוזה לו שחורות, למה התהליכים הללו עדיין לא החלו?
בקשר לוויקיפדיה: יש הרבה אנשים ומוסדות שצריכים אנציקלופדיה טובה. אין שום מניעה שכותבים מקצוענים יעבדו בכתיבתה. הם לא צריכים להיות עובדים של קרן וויקימדיה: הם יכולים להיות עובדים של אוניברסיטה, ממשלה או כל גוף אחר.
בכלל לא נראה לי שקוד פתוח זה בינוני:
עובדה שמייקרוסופט לקחה את רעיונות העיצוב של לינוקס ופיירפוקס שהשתמשו בהם לפני שנים והכניסה אותם לויסטה רק לפני לא הרבה זמן. (חלונות שקופים, קובייה מסתובבת, חיפוש-טאבים, מנוע חיפוש קטן כזה בצד.)
דרך אגב לינוקס כמה חוסכים פי כמה וכמה ברמות הזכרון.
זיו היקר, דווקא הדוגמה של "טאביות השועל" שגויה. הטאבים שולבו לראשונה על ידי נט-קפטור והיישום הרציני הראשון היה בנט-קפטור. כנ"ל לגבי ג'ומלה.
כמובן אינני טוען שתוכנות קוד פתוח אינן מהוות בסיס לחברות רבות בעבודתן. גם מיקרוסופט מהווה בסיס לחברות רבות בעבודתן וסביבות הפיתוח שלה "משמשות אלפי סטארטאפיסטים" ובכל זאת, גם עליה ניתן לומר כי רוב מוצריה הם תוכנות "גם אני".
"נעזוב את העובדה, שהמאמר חושף לחלוטין את בורותו של הכותב לגבי המודלים העסקיים המגוונים של פיתוח בקוד פתוח; אבל להתעלם מכך שהבלוג הכה קפיטליסטי שלכם פועל על מערכת קוד פתוח? מה קרה? כבר אי אפשר לפתוח את הארנק ולקנות איזה מוצר מדף של מיקרוסופט?"
למה לעזוב את העובדה? שב עליה ואל תרד ממנה — הרי זה הדבר הפשוט והקל ביותר שאתה יכול לעשות כדי להציג אותי במערומי בורותי ולייתר את הדיון בשאר טיעוני. העלאת טיעונים בנוסח "אתה טמבל וחוץ מזה אתה בעצמך משתמש בקוד פתוח" רק מחזקים אצל בעלי התבונה את הרושם שלא ממש קראת או לא ממש הבנת את המאמר. תקן אותי!
"מיתוס על מיתוס? קשה לקחת ברצינות מסה שמבוססת על תיזה מסולפת" — אלא שהנתון שאתה מביא אינו קשור לעניין ואינו סותר את טענתי כלל וכלל. למעשה, אני מופתע שחברות וארגונים תומכים בחלק כה גדול של תוכנות הקוד הפתוח. הערכתי הייתה שאחוז התמיכה נמוך בהרבה ושמה שכיניתי "שפע עצום של פרויקטים של קוד פתוח" מונה הרבה יותר מ-65 אחוז מהתוכנות.
לבד מזאת, עיון קצר במה שכתוב בדוח דווקא *מאשר* את דברי. לדוגמה, בעמ' 17: "תק"ח עוברות במהירות ממודל המונע באופן טהור על־ידי קהילת מפתחים ותמיכה אוניברסיטאית למודל שבו את התנע העיקרי מספקת התעשיה."
אורי רדלר, מאחר והמאמר שלך כולו נגוע בחוסר הבנה של מודל הקוד הפתוח, ומפגין חוסר היכרות עם הנעשה כיום בעולם פיתוח התוכנה, אני לא אעבור ואשב על כל המשפטים, הנקודות והעובדות המוטעות שהצגת. במקום זאת, אני אציג בפניך מקרה מבחן, שיסתור כמה מהנקודות שלך (כדי להרויח מתוכנה, צריך להפוך אותה למוצר מדף; פיתוח בקוד פתוח לא מוביל חדשנות; קשר מחוייב המציאות בין פרוייקט פתוח לחברה מסחרית)
לפני מספר ימים ביקר בארץ אלכס ראסל, איש תוכנה מבריק, שעומד מאחורי סביבת הפיתוח המובילה (והראשונה, עד כמה שידוע לי), דוגו'. אלכס ראסל עומד גם מאחורי סביבות עבודה וספריות פתוחות אחרות רבות (כולן פורצות דרך בתפיסה הפיתוחית שלהן). מיותר לציין שאלכס לא צריך לקבץ נדבות כדי לאכול את מנת הנבטים היומית שלו. מדובר באדם שלא עסוק רק בלתת במתנה לקהילת המפתחים את סביבת הפיתוח הטובה ביותר שיש בשוק כיום, אלא גם בלעשות לביתו. והוא עושה. הוא מפתח פתרונות שמבוססים על דוג'ו, מיישם פתרונות בחברות אחרות, מרצה, ומלמד.
זו רק דוגמא אחת, כמובן.
בכל מקרה, אני ממליץ לך ללמוד יותר על הנושא.
קראתי שוב את התגובה שלי ושכחתי פרט קטן וחשוב – דוג'ו היא סביבת העבודה הראשונה והחשובה ביותר לפיתוח אג'קס. לא לפיתוח בכלל.
הכותב צודק ב99%.
בקוד הפתוח יש גרושים. נסו להשות את מה שאורקל מרויחה למה שמרויחה mysql. אין בקוד פתוח שום אפשרות להחזיר את ההשקעות העתק שנידרשות ממוצר חדש ולא קיים כבר. תזהכרו ש90% המסטרטאפים נכשלים בסוף ואלה שמצליחים צריכים לשלם גם עליהם.
ועוד דבר שאסור לשכוח – הקוד הפתוח מפותח בשתי רשיונות עיקרים: 1) BSD, 2) GPL.
רשיון הBSD מאפשר ליצור קנין רוחני בלי שום התחכמות.
רשיון הGPL סובל מסכזופרניה: אם אתה רץ אצל הלקוח (לדוגמא google search) אין לך קנין רוחני. אם אתה רץ על שרתים מרוחקים אתה לא מחויב לכלום (אן במלים אחרות יש לך קנין רוחני). עכשיו תראו כמה קוד GPL רץ אצל הלקוחות.
מאמר יפה, רק חבל שלא הבנת מה זה קוד פתוח.
גם אם מחר מייקרוסופט תהיה היחידה בשוק שמפתחת קוד פתוח, הוא עדיין יהיה פתוח.
פתוח, בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, זה לא 'חינם', 'חופשי' או 'קומוניסטי'. פתוח זה פתוח. אם מישהו משחרר את הקוד תחת רשיון חופשי, זה קוד פתוח – גם אם בדרך הוא מעסיק אלפי מתכנתים הודים ב2$ ליום.
אפשר להגיד שיש שינויים במודל הכלכלי של הקוד הפתוח. אבל להגיד שהקוד הפתוח עומד להיכשל כי החברות המסחריות נכנסות לעניין מראה בעיקר על חוסר הבנה.
דוגמאות לכל מיני תוכנות חופשיות. סתם מבחר לא מייצג שבו נתקלתי במהלך השנים:
http://www.joedog.org
באתר הזה יש כמה תוכנות שפותחו ע"י כותבו (בעליו של הכתב Joe). העיקרית ביניהם היא Siege: תוכנה ל"הפצצת" שרת ווב בבקשות. די שימושי לבדיקת ביצועים.
בזמנו השתמשתי בכלי. קיבלתי עזרה חלקית לבעיות מהמחבר בדואר. האתר מבקש מהמשתמש בעדינות לתרום כסף.
יש חבילה של התוכנה בדביאן.
http://mondorescue.org
תוכנה לגיבוי מערכת. התוכנה מאפשרת יצירת דיסק גיבוי שמכיל את תכולת המערכת ומאפשר שחזור מלא שלה (ואילו לשחק טטריס בזמן השחזור).
בשלב מסויים הכותב המקורי של התוכנה איבד בה עניין ולמשך שנה או שנתיים הפיתוח שלה נעצר כמעט לחלוטין. למיטב זכרוני מי שמתחזק אותה היום הוא צוות שונה. כמו שאפשר לראות זוהי תוכנת קהילה טיפוסית: החלה מפרוייקט של אדם אחד, והפכה להיות מתוחזקת ע"י צוות שלם. יש לה אריזות למגוון הפצות. מי שיש לו מספיק זמן יכול להסתפק בתמיכה דרך רשימת התפוצה. מי שאין לו זמן או ידע יכול לקנות תמיכה בתשלום מאחד מהיועצים.
http://www.asternic.org
ה־Flash Operator Panel עבור אסטריסק. זהו שרת שרץ על המחשב שבו רצה מרכזיית אסטריסק אשר יודע לדבר עם לקוח Flash כדי להציג תמונה של המרכזיה (אילו שלוחות יש, איפה יש שיחות, וכו') וכן לבצע פעולות כגון העברת שיחות.
התוכנה הזו משולבת גם בתוך תוכנות אחרות (לדוגמה: FreePBX ו־DeStar) וחבילות שלה זמינות גם כחלק מדביאן. אולם המחבר שלה מקבל עדיין לא מעט "קריאות שירות" לטיפול ושיפורים בתוכנה. למיטב ידיעתי הוא מצליח להוציא מכך פרנסה טובה.
http://www.nllgg.nl/ted
דוגמה לא טיפוסית במיוחד: תוכנה שהחלה את דרכה בתור shareware . במהלך השנים, בעקבות ה"תחרות" מתוכנות חופשיות בתחום, הבין ככל הנראה המחבר שאין טעם לנסות למכור. ממילא הוא לא הציע כמעט שום דבר ש־Abiword עשה יותר טוב. אני לא מכיר את התוכנה כ"כ טוב. אגב, היא לא תומכת בעברית. Abiword כוללת תמיכה סבירה בעברית בעקבות השתדלותו הפעילה של אחד מהמחברים הראשיים.
אביוורד: http://www.abisource.com
AbiSource היה נסיון לפתח אוסף תוכנות משרדיות חופשיות לכל הפלטפורמות ולהתקיים מתמיכה בהן. הנסיון עצמו כשל והיום נשאר ממנו רק התמלילן והדומיין. למי שמכיר את המפלצות OpenOffice ו־Mozilla וחושב שקוד Cross-platform חייב להיות בגודל נוראי, Abiword היא דוגמה נגדית: כתובה כמוהן ב־C++ ועובדת על יוניקסים, חלונות ומקינטוש ללא שכבת תאימות עצמאית משלה.
כאשר תוכנה חופשית מצליחה מספיק, היא מקבצת מסביבה אוסף של מפתחים. במקרים רבים מי שמטפל באריזה, ניהול אתר או תמיכה טכנית אינו דווקא המפתח הראשי אלא אנשים אחרים (מתנדבים או בעלי אינטרסים שונים). יש דרכים שונות להרוויח כסף, אולם העיקרית שבהן היא שירותי תמיכה ואינטגרציה מסביב לתוכנה: מי שכותב ומתחזק את התוכנה נמצא בעמדה הכי טובה לתת לה תמיכה.
אני מקווה שמגוון התוכנות הללו מדגים שאין מחסור בחדשנות ומקוריות בין התוכנות החופשיות המצליחות, ושיש מי שממנים אותן. אני מקווה שזה נותן דוגמה קצת יותר טובה למשמעות של דה-קומודיטיזציה.
לדני האדום,
דומה שאי ההבנה החוזרת ונשנית מצביעה על כך שלא הבהרתי את עצמי היטב.
אינני גורס כי "הקוד הפתוח עומד להיכשל" אלא להיפך: שהוא עומד להצליח מדי. לכל ברור כי תוכנות קוד פתוח חשובות לא יפותחו לאורך זמן בלי שעבודת המתכנתים תמומן, ומימון זה יכול לבוא א) ממכירת שירותים נלווים על ידי המפתחים; ב) ממכירת שירותים נלווים על ידי גורמים מסחריים (לדוגמה, חברה כמו יב"מ שתשלב מוצרי קוד פתוח בין שאר שירותיה ותגבה כסף על השירותים), שיממנו בתורם את המשך פיתוח התוכנות.
ברור לחלוטין שאפשרות ב' היא הסבירה יותר, והיא גם זו שמתממשת (וזו טענתי).
כמובן שהפרויקט נשאר פתוח וחופשי, אבל המפתחים והפיתוח הופכים תלויים בחברות המסחריות המממנות אותו ישירות (באמצעות משכורות למפתחים המועסקים על ידי החברה ותורמים קוד) או בעקיפין (באמצעות הזרמת כספים לפרויקט).
מוסיף יקר, הדוגמה שאתה נותן נשמעת כמו חיזוק למה שאמרתי. ראה למשל את העמוד http://dojotoolkit.org/foundation/, המציין מיהם התומכים העיקריים בדוג'ו. אני ממליץ לך גם לעיין ברשיון שלהם. אני לא בטוח, אגב, עד כמה טולקיט לשפת פיתוח שפותחה בסביבה קניינית הוא חידוש כה מרעיש, אך זה עניין אחר.
בהכללה, אומר כי כאחד מבעליה של חברת תוכנה וודאי שהכרותי עם עולם התוכנה מוגבלת למה שאני עצמי הכרתי בעולם זה ובעולם הקוד הפתוח עמו היו לחברתי מספר מפגשים אינטימיים יותר ופחות על בסיס יישומי (כלומר, בהקשר של יישום קוד פתוח לענייני תוכנתנו). אינני מתיימר להיות המומחה הגדול ביותר בעולם בקוד פתוח או בקוד בכלל, ומנימת הזלזול המכליל שלך אני מנחש שלך יש הרבה יותר נסיון כמפתח תוכנות קוד חופשי (אם תוכל להפנות גם אותנו אליהן, זה יסייע להבין את עמדתך הרבה יותר טוב. את חוסר הסבלנות של מפתחים שאקלים כלפי דרדקים של בית רבן אפשר בהחלט להבין, גם אם לא לקבל). בכל זאת, פסילה גורפת מהסוג שאתה נוקט היא למעשה נימוק חזק נגד עמדתך.
לצפריר, אינני בטוח אם אפשר להגדיר שלוש תוכנות "גם אני" בתחום האופיס כהוכחה לכך "שאין מחסור בחדשנות ומקוריות בין התוכניות החופשיות המצליחות". גם תוכנת גיבוי או סקריפט בדיקת עומס שרתים בפרל לא נשמעים לי כמו חידוש ממש מרעיש ארץ. באחרונים, אין לי הבנה רבה. עם הראשון (עיבוד תמלילים) דווקא יש לי ובשיא העדינות אומר: לא נפלתי מהכיסא נוכח החדשנות והמקוריות בעוד מעבד תמלילים שמחקה את וורד מאל"ף ועד ת"ו (וגם מצהיר שזו כוונתו).
רדלר יקר, IBM והחברות האחרות שתומכות ב-Dojo Foundation תורמות כסף לעמותה, אבל בעיקר קוד. הן מחזירות לקהילה מודולים ששימשו אותן בפיתוח האפליקציות הקנייניות שלהן.
אנא ממך, הסבר לי איך זה בדיוק מחזק את דבריך?
אורי: תוכנות "גם אני" –
1. עושות דה-קומודיטיזציה שזה תמיד דבר מעולה (מנקודת המבט של הצרכן).
2. גורמות ליצרן ולצרכן כאחד להסתכל מזוית אחרת על המוצר. למשל, Writely הראתה שאפשר לכתוב יפה ומהר ויעיל גם על משהו פחות מפונפן מ-Word.
במקרים כאלה, החדשנות היא בפשטות ובמחיר הזול.
הצבעתי על תוכנות שמפותחות ע"י מפתחים עצמאיים. ted דווקא החל את דרכו כ־shareware.
תוכנה יותר מקורית באותו התחום היתה siag: http://siag.no
שני תמלילנים חופשיים יותר מעניינים הם LyX ו־TeXmacs .
ברור שלא כל תוכנה "מפילה אותך מהכיסא". תוכנה צריכה לעזור לך לבצע פעולות ולאו-דווקא לעורר בך את הצורך לקנות אותה. תוכנות צריכות לעבוד היטב ביחד ולא להיות פרימדונות.
גם אותו דיסק גיבוי שאתה ממהר לפטור כטריוויאלי צריך לענות על הרבה בעיות. הם הצליחו ליצור מערכת נוחה לשימוש (כלומר: מערכת שבה יכול להשתמש מנהל מערכת ללא שום הכשרה מוקדמת) וגמישה, אשר תומכת במגוון חומרות. די פשוט לזלזל במשהו שאתה לא מכיר.
בפרוייקט תוכנה חופשית גם המממנים (ובמידה מוגבלת: גם במקרה שיש גוף מממן אחד) מוגבלים ביכולתם להחליט החלטות לא טובות מסיבות לא ענייניות. הם יודעים שתמיד קיימת האפשרות שהם ירגיזו את המפתחים והמפתחים (או חלק מהם) יפצלו את הקוד ויעברו למקום אחר.
QT היא דוגמה לחברה (Trolltech) עם שליטה מוחלטת על הקוד שלה, אולם עם הבנה טובה של מגבלות הכוח. mambo היא דוגמה לחברה שלא הבינה בזמן את חשיבותה של קהלת המפתחים. קרן אפאצ'י לא רוקדת לחלילה של IBM ואם יש לך תוספת מעניינת לאפאצ'י אשר באופן כללי תועיל אך תפגע קצת בעסקיה של IBM, לא תיתקל בהתנגדות להכנסתו. אתה מוזמן לחפש דוגמה נגדית.
למעשה, רוב הכותבים המקוריים והמעניינים לא יודעים לשווק את עצמם כ"כ טוב. פרוייקטי תוכנה חופשית מספקים ערוצי הפצה לקוד שהוכיח את עצמו. לכן כותב המאמר לא הצביע על שום יתרון של כותבי תוכנה קניינית עצמאיים קטנים על־פני כותבי תוכנה חופשית עצמאיים קטנים.
(כל אילו הן תשובות תיאורטיות לטענות התיאורטיות שאורי העלה. מעשית הבעיה שעליה אורי הצביע לא קיימת)
צחי: איך אתה מסביר את KDE4? לפי טענתך הוא לא היה יכול להיות קיים. הם הרי משכתבים שם יותר מדי דברים. דוגמה נוספת לפרוייקט עם כמויות גדולות מאוד של קוד חדש בתחומים רבים הוא פרוייקט ה־OLPC
ועוד לצחי: דוגמאות לקוד "GPL" (או עם רשיונות copyleft דומים, כגון LGPL) שרץ אצל לקוחות:
KDE
גנום
לינוקס (הקרנל) על שולחן העבודה
לינוקס, uclibc ו־busybox בנתב שמחבר אותך לאינטרנט
מערכת גנו (glibc, gcc, וכו')
OpenOffice למיניו (תוכנה שהופכת לאט לאט לקהילתית)
Firefox ושאר התוכנות מבית מוזילה
VLC
Filezilla
VNC (במקור: פרוייקט מחקר במעבדות בל)
אתם מוזמנים לבדוק מי מפתחים את כל אחת מהתוכנות הללו.
מוסיף, כשיב"מ וחברות דומות תורמות קוד וכסף הן מקבלות תמורת השקעתן יכולת כפולה: א. חיזוק תוכנות שהן מעוניינות בהן. ב. חיזוק השפעתן על כיווני הפיתוח ודגשי הפיתוח. זה בדיוק מה שאמרתי.
אני ממש לא מזלזל בשום דבר, לבטח לא בעושר התכונות או בפשטות השימוש, רק מצביע על כך שמקוריות אין כאן. מקוריות היא המצאת דבר מה חדש: קונספט, תכונה מקורית, או סוגה חדשה של תוכנה שלא הייתה קודם.
משום כך, המשך ההפנייה לשלל תוכניות "גם אני" — בלי קשר לטיב התוכנות כשלעצמן, קצת מיותר, שכן איש לא חלק על כך שהן חופשיות או שחלקן מצליחות או שחלקן עצמאיות.
המתווה שהצגתי גורס שלתוכנות חופשיות יש מספר "דגמי קיום": חלק נתמכות ישירות על ידי חברות גדולות, חלק נתמכות בעקיפין, חלק מתקיימות כקרנות נתמכות, וחלק מספקות שירותים נלווים (של ייעוץ, לדוגמה). אלו מודלים "קנייניים בעקיפין" או "קנייניים למחצה".
באופן דומה, כמעט כל הפרויקטים החשובים והמצליחים מאמצים מודל עבודה המזכיר מאוד מודלים של תוכנות קנייניות: פרויקט הירארכי, עם חלוקת משימות ועם תקנים ברורים ל"קידום" בהיררכיה.
"לכן כותב המאמר לא הצביע על שום יתרון של כותבי תוכנה קניינית עצמאיים קטנים על־פני כותבי תוכנה חופשית עצמאיים קטנים" — עקרונית, אין הבדל. כל התוכנות החשובות והמקוריות המוכרות לי נכתבו במקורן על־ידי קבוצה קטנה יחסית של מתכנתים. מבחינה זו, היינו אמורים לראות מספר לא מבוטל של פרויקטי תוכנה חופשית הפורצים דרך לשדות חדשים בתחום התוכנה. בפועל, מסיבות שציינתי, זה לא קורה.
לאורי אדלר
"ב) ממכירת שירותים נלווים על ידי גורמים מסחריים (לדוגמה, חברה כמו יב“מ שתשלב מוצרי קוד פתוח בין שאר שירותיה ותגבה כסף על השירותים), שיממנו בתורם את המשך פיתוח התוכנות."
אתה מוכן להסביר את הנקודה הזו ? היא תמיד חמקה ממני.
למה חברה מסחרית תרצה לשלב מוצר המופץ ברשיון GPL ?
הרי הדבר יכריח אותה לחשוף את הקוד שלה עצמה ואז גם היא תוכל להרוויח כסף ממנו רק על ידי מכירת שירותים. נדמה לי שדבר כזה ישתלם לה רק אם מכירות המוצר עצמו זעומות והתמיכה היא הכסף הגדול או שהמוצר ה GPL-י מהווה את מרבית המוצר
לניר א':
ראשית, לא כל קוד חופשי מופץ ברשיון GPL. יש הרבה שלא. שנית, מכירות התוכנה הן "כסף קטן" במכלול עבור חברות רבות.
לדוגמה, חברה כמו יב"מ משלבת תוכנות קנייניות, תוכנות חופשיות וחומרה כדי ליצור "חבילות" של חומרה ותוכנה המוגשות עם שירותי השמה ותמיכה, כשרכיב התוכנה, מבחינת עלות, הוא קטן יחסית.
מבחינת יב"מ, הייתה לה אפשרות לכתוב תוכנות מקבילות וקנייניות, שהיו עולות לה כסף רב בפיתוח ובתמיכה, ולא היו עולות בהרבה (אם בכלל) על תוכנות הקוד הפתוח. מבחינתה, כספקית שירותים, היא סתם תבזבז כסף.
האפשרות השנייה היא לספק תוכנה בקוד פתוח, שלא תכבול אותה לספק תוכנה מסוים ומתחרה פוטנציאלי; ומצד שני, היא תעלה לה מעט מאוד ולא תכבול אותה באופן פורמלי. ברור מדוע קוד חופשי יראה לה טוב יותר.
מקרה טיפוסי אחר הוא של חברה כמו אפל, שמשתמשת בקוד חופשי בקנה מידה רחב מאוד, אבל דואגת לעשות זאת עם הפרדה: היא משתמשת בהן רק כשהרשיון מתיר שילוב במוצר קנייני, ועושה זאת במוצרים הניתנים חינם. לדוגמה, בדפדפן ספארי (כל מערכות ההפעלה מלוות בדפדפן חינם), או בסביבת הפיתוח שלה (המחולקת חינם), או בשרת אפאצ'י (המותקן ממילא בכל מערכת בחינם). מבחינת אפל, היא מעניקה ערך מוסף וכוח נוסף, בתשלום זעיר מבחינתה.
אפל דומה מהרבה בחינות למה שציינת על IBM. היא כוללת גם תוכניות כמו GIMP וסמבה שברשיון GPL. שרותי סמבה הם מרכיב הכרחי של גרסת השרת. את ההתאמות של סמבה ל־OSX הם חייבים לפרסם (לפחות ללקוחותיהם) ומן הסתם ההתאמות הללו כבר בעץ הקוד הראשי.
מכיוון שאתה מתעקש על מקוריות, הנה מבחר דוגמאות:
Zephyr: תוכנת instant Messaging שנכתבה כחלק מפרוייקת אתנה של MIT. אותו פרוייקט שהוליד גם את קרברוס ואת ה־X Windowg System .
Bittorrent: פרוטוקול יעיל למדי להפצת קבצים peer-to-peer ללא שרת מרכזי.
קנופיקס: הפצת לינוקס שרצה מ־CD (Live CD). החידושים העיקריים: מערכת קבצים דחוסה שאפשרה הכנסה של 1.5G ויותר בדיסק רגיל, זיהוי חומרה שעובד אוטומטית בפעם הראשונה והנדוס המערכת כך שלא תצטרך לכתוב לדיסק (נפח תוכנות כזה אי־אפשר לזרוק ל־ramdisk בזכרון, כמו שעשו בעבר)
rsync: פרוטוקול סנכרון קבצים יעיל. מבוסס על עבודת המאסטר של המחבר המקורי (ואחד ממפתחי סמבה)
תחום שהתפתח די יפה בין הפצות לינוקס (וכיום מועתק משם למערכות הפעלה אחרות) הוא מערכת אמינה לניהול חבילות. לא פשוט לבנות את כל המערכת מחבילות ולהצליח לשדרג את כולן על מערכת חיה, אולם בעזרת עבודה קפדנית זה עובד. אחרת לא ניתן היה לנהל כמויות כה גדולות של תוכנות.
תחום הוירטואליזציה הוא תחום שמבשיל היום במהירות, מכיוון שרוב המחשבים החדשים של אינטל ו־AMD כוללים כמה הוראות חדשות שמאפשרות ליעל את הוירטואליזציה. כיום יש מתקבץ אוסף שלם של שירותי וירטואליזציה (ברמות הפרדה שונות) ואמולציה ויש תהליך של איחוד חלקים משותפים. דוגמה לכך שקוד חיצוני אכן נכנס הוא המודול kvm שנכתב ע"י החברה הישראלית Qumranet ונכנס בגרסה האחרונה. הקרנל של לינוקס הוא דווקא סיפור הצלחה מבחינת יכולת התחזוקה וקצב כניסת קוד חדש.
תחום נוסף שנחקר היום ע"י תוכנות חופשיות הוא ממשקי משתמש. יש כמה פרוייקטים של ממשקי־משתמש "תלת־מימדיים". יש שני שולחנות עבודה מובילים ועוד כמה יותר קטנים, ויש עוד כמה פרוייקטים מעניינים לתחום המערכות המשובצות, אשר מנסים ליצור מערכות קטנות יותר.
"כל התוכנות החשובות והמקוריות המוכרות לי נכתבו במקורן על־ידי קבוצה קטנה יחסית של מתכנתים". ההטיה כאן ברורה: אתה מתייחס לתוכנות שלמות. בתוכנות גדולות יש לא מעט חדשנות. התוכנה עצמה לא חדשה, כי לא צריך להמציא מחדש את הגלגל בשביל הפטנט הנחמד השבועי. כדי להבטיח את ההכלה אתה מוסיף גם "במקורן".
דוגמה נגדית: אינטרנט אקספלורר. רשמית הוא מבוסס על נגזרת של ה־ncsa mozaic (תוכנה חופשית, אגב. זה מש שקורה כשתוכנות אינן ברשיון copyleft) אבל מעשית אין הרבה קשר בין היצור העלוב והמוגבל ההוא לאקספלורר 3 ולאקספלורר 4.
ואם תטען שאינטרנט אקספלורר הוא רק חיקוי של נטסקייפ, הרי מפתחי נטסקייפ הגיעו מהצוות שפיתח את ה־NCSA Mosaic . הרעיון המקורי הוא מהתוכנה החופשית גם כאן.
צפריר:
"אפל דומה מהרבה בחינות למה שציינת על IBM."
בהחלט, ואתה יכול גם להבין מדוע היא עושה זאת. במקום לעמול קשה על מנוע הידור, דפדפן, שרת אינטרנט, וכו', היא פשוט מאמצת אותם בכיף (ותומכת בקוד חופשי).
לגבי Zephyr — אינני יודע אם מדובר בתוכנת המסרים המיידיים הראשונה. מה החידוש הגדול שם? כנ"ל לגבי Bittorrent. קדמו לו נפסטר וקאזה. הם היו פרויקטים של קוד פתוח?
עניין נטסקייפ-אקפלורר-מוזאיק: זו דוגמה יפה למה שאמרתי. בתחילה היה מוזאיק, פרויקט שבעצם פותח על ידי שניים (נדמה לי) שאחר כך ראו כי טוב, יצאו החוצה לשוק והקימו חברה משלהם שייצרה את נטסקייפ הקניינית. מיקרוסופט, בתגובה, ייצרה את התוכנה החינמית אך הקניינית שלה.
לגבי Zephyr: זוהי תוכנת מסרים מיידיים שהיתה קיימת עוד לפני הדור של התוכנות שהיו לפני ICQ. למקרה שתרצה לתת אותה בתור דוגמה. ומעבר לכך: נחמד מאוד לחפש את "הרעיון המקורי", אבל זה לא שווה הרבה.
Btittorent: נפטר מהצורך בשרת מרכזי. מהסיבה הזו הוא הפרוטוקול ששמושי לצרכים יותר שימושיים של הפצת תוכן חוקי: לדוגמה: הרבה הפצות לינוקס אפשר להוריד דרך BitTorrent (בעידוד האורזים: זה מוריד את העומס מהשרתים שלהם).
NCSA Mosiac אכן לא היה תוכנה חופשית. אולם הוא לא פותח ע"י תוכניתנים עצמאיים אלא ע"י מוסד מחקר במימון ממשלתי (מימון לפי חוק שיזם סנטור בשם אל גור. למי שמאוד מחפש איפה אל גור יצר את האינטרנט: הוא תרם למימון פיתוח חלק מתשתית המרשתת (Web)). באותה סביבה פותח גם שרת ה־http הפופולרי של אותה תקופה.
לכן זו דוגמה לתוכנה חדשנית שהגיעה דווקא מהאקדמיה. מסחורו רק הזיק לו.
[...] 24:12 תת- ושא: הקפיטליסט היומי. הפוסט על גאידמק. הפוסט על קוד פתוח. פוסטים על התחממות גלובלית; האתר של אורי רדלר (א י חושב), האתר של Mellel. אחלה מעבד תמלילים, רק חבל שיש למפתחים הת גדות אידיאולוגית לשימוש בפורמט מסמכים פתוח; חבל גם שהבלוג שלהם כל כך מקולקל תמיד. תפסיקו כבר להעתיק ולהדביק מאופן אופיס לתוך וורדפרס, חבורת צבועים מחורב ים! (וכן, הכי חבל שגם הבלוג הזה מקולקל ב-IE6. ראו ושא הבא.); לשם איזון, הבלוג של ביבי; קריאה חובה: חתולולים בוול-סטריט ג'ור ל. [...]
שלום לכולם !
אני מעוניין בפיתוח אפליקאציה יחודית על גבי שרת אפאצי.
אם יש מישהו שמכיר , יודע או מוכן אשמח לשמוע.
תודה
יוסי
אהבתי את הכתבה.
יש לי 2 שאלות:
1)למה אתה חושב שמדובר ב"אנטי מהפכה מובהקת"?
2)למה אתה חושב שדווקא התוכנות הקיניניות הקטנות הן אלה שמקדמות את עולם התוכנה קדימה?