הקפיטליסט היומי

יוני 12 2008

מי מנהל את מי או כיצד הדמוקרטיה הישראלית עשתה צעד נוסף אל קיצה

37 תגובות

37 תגובות לפוסט “מי מנהל את מי או כיצד הדמוקרטיה הישראלית עשתה צעד נוסף אל קיצה”

1. # biohazardבתאריך 12 יוני 2008 בשעה 22:39

   אני נשאר כל פעם המום מהאטימות שאתה מראה
   לזכויות האדם.
   זה זכות העובדים להתאגד להילחם בעושק של המעסיקים
   והממשלה. ללא האיגודים המקצועיים היינו חיים כמו באנגליה
   של תחילת המאה כשהקפיטליסטים כמוך מנצלים את העובדים

2. # ד.טבתאריך 12 יוני 2008 בשעה 23:09

   זו לא שביתה פוליטית. השביתה באה בגלל פגיעה בתנאי העובדים – ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות. אפשר כמובן להתווכח על צדקתה, אבל היא אינה פוליטית. אם מכירים בזכותם של עובדים לשבות, על רקע פגיעה בתנאי עבודתם (זכות שמקובלת במדינות רבות שנחשבות דמוקרטיות) אז אין שחר לטענה שעולה כאן כאילו האיום בשביתה הוא שלב בהדרדרות הדמוקרטיה בישראל.

   לא ברור במי מוטח המשפט הציני: "כמה נפלא שעושים הכל בהסכמה, לא?" – הרי גם ביטול הפטור לא בא בהסכמה עם נציגי העובדים.

   הערה נוספת, הכותב הסתבך מעט ברגליו שלו כאשר טען (אם הבנתי נכון) שההסתדרות שואבת את כוחה מתמיכה עממית בעקרונותיה. אם זה אמנם נכון, הרי יש תמיכה ציבורית למהלכים כגון השביתה הצפוייה, וזה גורע בהרבה מן הטענה שהיא אנטי-דמוקרטית.

   הערה אחרונה לעניין עצמו – ספק רב מאד אם תהיה שביתה.

3. # אסף הדניבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 0:16

   ד.ט.

   וודאי שיש תמיכה שקטה בשביתה. תמיד תומכים בשביתות בשקט. שביתות זה מאד רומנטי.

   וודאי שהמהלך אנטי דמוקרטי. לא המעסיקים פגעו ב"זכויות עובדים". המדינה מנהלת מדיניות, לפי ראות עיניה למיסוי נכון. ד.ט. ו- biohazard, חוסר ההבחנה במי פוגע, לכאורה, בעובדים, משחק יפה יפה לידי עוכרי החירות.

   אין לי ספק שתשלבו יפה בכל משטר דיקטטורי שהוא.

4. # אורי רדלרבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 0:59

   אסף, לא ברור לי כנגד מה אתה מוחה. האם אין לעובדים המאוגדים בהסתדרות זכות לשבות? וודאי שיש להם. האם אין הגיון בשביתה? בוודאי שיש. המדינה דוחפת וכמעט תובעת מאנשים להפקיר את כספם בתוכנית החסכון המחורבנת הזו המכונה "קרן השתלמות" — החסכון הגרוע ביותר שיש — ועכשיו, כשכספם כלוא בה בלא מפלט, היא גם באה וממסה אותו? הנדרשת סיבה טובה מזו?

5. # ד.טבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 1:49

   אסף ואורי, לא התייחסתי לתבונה שבשביתה. ייתכן שהרפורמה במיסוי היא בכללותה צעד נפלא שיפריח את הכלכלה ויעזור לעובדים. אבל, אין להכחיש שהיא כוללת רכיב של פגיעה בתנאי העובדים בכלל המשק, מיסוי קרנות ההשתלמות.

   שביתה על רקע פגיעה בתנאי העבודה אינה שביתה פוליטית.

   העלבון האישי בדבריך מיותר. אין לך אפילו קצת ספק? ברוב המדינות הדמוקרטיות מותרות שביתות, על רקע פגיעה בתנאי העבודה, כולל שביתות בכלל המשק על רקע צעדים של הממשלה שפוגעים בכלל העובדים. כל האנשים שתומכים במצב זה ישלבו יפה "בכל משטר דיקטטורי שהוא"? אולי חלק מהם ישתלבו רק בסוריה, אבל לא ימצאו את מקומם בצפון קוריאה?

6. # יוריבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 4:45

   אסף
   התגובה שלך כנגד השביתה נראית לי כהתניה פבלובית: מישהו מעלה את המילה שביתה ומיד ניצת הזעם אצלך.
   ואם דיברת כבר על מניעים פוליטיים -נא עיין במאמר של סבר פלוצקר. עייני הוא מזכ"ל משת"פ; שים לב לההתנגדות של ברושי למהלך של שר האוצר.
   http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3554652,00.html

7. # משתמש אנונימי (לא מזוהה)בתאריך 13 יוני 2008 בשעה 7:38

   מיסים הם פגיעה ישירה בחירות, יש סיבה מוצדקת לשבות כשכסף נלקח ממך בכפייה, לא צריך להתנגד בכל פעם ששומעים את המילה שביתה.

   אגב, הסנדק זה דון ויטו קורליאונה לא ויטו דון קורליאונה

8. # אורי רדלרבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 10:07

   ד.ט., לא ברור לי מדוע כרכת אותי ואת אסף באגודה אחת כאן.

9. # אסף הדניבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 10:34

   אם אורי לא דיבר בציניות, אז הוא ואני משני עברי המתרס.

   משתמש אנונימי. עקרונית, אני מסכים. אבל לאפשר לנבחרי ציבור לממש תכניות לפי ראות עיניהם היא לב הדמוקרטיה, גם אם אני מתנגד לתכנית של שר האוצר.

   זה פשוט מאד. אם ההסתדרות תהיה הפטרון של הרוב, אפשר לפזר את הכנסת, בתי המשפט והממשלה היום.

10. # אליסהבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 11:35

    אסף, בהנחה שאורי באמת לא היה ציני, אני אתו כאן. ועוד: הפגיעה לכאורה בדמקרטיה היא הדאגה היותר פעוטה שלי בעניין הזה. דמקרטיה היא לא ערך (בטח לא ערך עליון), היא בסה"כ כלי לנהול מדינה.

    כמובן שיש לעובדים זכות מוסרית לשבות, אבל באותה מידה יש גם זכות דומה למעביד לפטר עובד ששובת. מצב שויוני שכזה מאפשר איזון בין האינטרסים של העובד והמעביד, באמצעות משא ומתן. זה לא המצב שלפנינו, כי המדינה אוסרת על מעבידים לפטר עובדים ששובתים, והיא גם מתערבת בעוד דרכים רבות, שונות ומשונות ביחסים שבין העובד והמעביד, ובכך לא מאפשרת אזון אמיתי בין האינטרסים של שני הצדדים.

    וזה מחזיר אותי לדמוקרטיה. אתה טוען שהסתדרות דורכת בשטח לא לה, כלומר השלטון. אבל כפי שהראתי לעיל, גם הממשלה דורכת בשטח לו לה, כלומר יחסי עובד-מעביד. לאור כל זאת, אתה בהחלט צודק לגבי שורש הבעיה, והוא העובדה שרבים מדי מן האזרחים מונעים ע"י קנאה כלפי "העשירים" לכאורה או שלא לכאורה, כלומר המעבידים.

11. # יעקבבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 14:39

    "וודאי שיש להם (זכות לשבות). האם אין הגיון בשביתה? בוודאי שיש"
    לא, ולא.
    אני מציע לבטל את זכות השביתה בגופים ציבוריים (היחידים בהם יש שביתות). ראו מאמר באתר קו ישר (קישורית בשם). המעסיק הוא לא קאפיטליסט אכזר, אלא הממשלה של כולנו, השביתה היא הפעלת אלימות נגד הציבור, סחיטת כספים מהמדינה על חשבון שאר האזרחים.
    לא ייתכן שמדינתנו תושתת האופן שגרתי ותמידי על מאבקים אלימים. יש לרדת מהאלימות ולהפעילה רק במקרים יוצאי דופן (כמו המהפכה הצרפתית). ביום-יום חייבים למצוא מנגנון ליישוב מחלוקות שכר שאינו כרך באלימות, סבל ונזקים.
    המשטר הדמוקרטי קם בעיקר כדי לסלק את האלימות מהשלטון, ולקבוע דרך של החלפת שלטון והמדיניות ללא אלימות. השביתות הן שריד אנאכרוניסטי מהימים שהמשטר לא היה דמוקרטי, ולא היו זמינות דרכים בלתי אלימות, פוליטיות, לשינוי מדיניות הממשלה.

    אני מציע, לדוגמא: יקבע שבית הדין לעבודה יפסוק בכל מחלוקת שלא הצליחו ליישב בדיונים ישירים בין עובדין למעסיק הממשלתי.
    לא צריך להשלים עם כך שהשביתה תהיה חלק משגרת החיים שלנו.

12. # יעקבבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 14:49

    באשר להסתדרות: היא אינה מייצגת את כלל העובדים.
    היא מייצגת מספר וועדים של העובדים הכי עשירים ומבוססים, מגזר הציבורי, , מבוססים לא בזכות עבודתם המסורה אלא בזכות כוחם האלים. (עובדי חברת החשמל, הנמלים, וכו', וכו').
    ההסתדרות אינה דואגת לעובדים המסכנים שבתחתית הסולם, אלא לשמנים שבראשו, ובפעולותיה פוגעת בעובדים החלשים.
    ההסתדרות לא מתקיימת מדמי חבר שמשלמים חבריה מרצון, עבור השרותים שהם מקבלים. ההסתדרות מתקיימת מדמי חבר שהממשלה גובה בכוח החוקים והתקנות הממשלתיות (מבלי לשאול את העובד) ממשכורות כל העובדים במגזר הציבורי (יותר ממחצית העובדים במדינה).
    ההסתדרות אצלנו אינה שונה בהרבה מאיגודי העובדים בברה"מ שלא היו אלא זרוע של הלשטון.

    ולבסוף – בקשר לקרנות ההשתלמות: קרנות אלה אינן הטבה של העובדים השכירים בישראל, זאת הטבת מס שבה משתמשים כולם, עובדים ובטלנים ועצמאיים, כאחד. והן אינן הטבה כלל אלא שוד של כספי האזרחים והטלת מגבלות עליהם.

13. # אביבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 15:37

    אני מצטרף לאליסה (ולוקח את הטיעון של עוד טיפה קדימה): תן להם לשבות כמה זמן שהם רוצים, עד שלא יהיה עם מה לשלם להם משכורות.
    כשיהיו עובדי קבלן ב-25 שקל לשעה ממילא לא יקבלו קרנות השתלמות…

14. # אליסהבתאריך 13 יוני 2008 בשעה 17:44

    יעקב, זה לא לגמרי נכון שרק עובדי המדינה שובתים, אבל זה נכון ברובו.

    אני מציע לבטל את זכות השביתה בגופים ציבוריים

    אני מציעה לבטל את הגופים הצבוריים. טוב, לא את כולם, אבל את רובם. ד"א, יש איזו שביתה שכנראה מתבשלת במשטרה כרגע.

    אם ייאסר על עובדי המדינה לשבות, אף אחד לא ירצה להיות עובד מדינה, ואז הגופים הצבוריים לא יוכלו להתקיים. הםם, נשמע לא כל כך רע בכלל…

15. # יעקבבתאריך 14 יוני 2008 בשעה 0:07

    מרבית השביתות הן בגופים ציבוריים- גופים ציבוריים – לא עובדי מדינה. גופים ציבוריים כולל את עובדי המדינה אבל גם הרשויות המקומיות, מערכת החינוך, האוניברסיטות, מערכת הבריאות, והחברות הממשלתיות, הנמלים, וועוד..

    ועכשיו – צא וחשוב – למה שעובדי קפה ארומה (גוף פרטי) ישבתו ? גם את הסיכסוכים שלהם יכול לפתור בית הדין לעבודה, או בית דין אחר, ללא שביתות ! אי אפשר לטעון שבתי הדין מדכאים באופן שיטתי את העובדים, בטח לא בית הדין לעבודה, בו יש לעובדים ייצוג.

16. # אליסהבתאריך 14 יוני 2008 בשעה 0:20

    רגע, לא כל עובדי הגופים הצבוריים הם עובדי מדינה? מה ההבדל?

17. # יעקבבתאריך 14 יוני 2008 בשעה 11:21

    "רגע, לא כל עובדי הגופים הצבוריים הם עובדי מדינה? מה ההבדל?"

    שאלה טובה.
    התשובה היא עניין של הגדרת מונחים (לא של מהות). "עובד מדינה" לפי הגדרת המונח אצלנו, הוא מי שמועסק ישירות על ידי המדינה – העובדים במשרדי הממשלה השונים. הם כפופים לתקנון שנקרא ה"תקשיר" ועוד כל מיני חוקים.
    המורים, המרצים באוניברסיטאות, הרופאים – כל אלה מועסקים על ידי גופים אחרים, בחוזים שונים, ומשרד האוצר מפקח רק על שכרם, אחרת אותם גופים, שמקבלים את מרבית תקציבם (אך לא כולו) מידי הממשלה, היו משתוללים עם השכר.
    ויש אותם גופים ציבוריים שגם האוצר לא מצליח לפקח על שכר עובדיהם, כמו חברת החשמל והנמלים.
    הקריטריון לקביעת גובה השכר בגופים הציבוריים הוא פשוט: מי שיותר אלים, ומזיק יותר לציבור באמצעות שביתות, מי שיש לו יותר כוח לגרום נזק מקבל יותר שכר. בראש הסולם – עובדי חברת החשמל, שידם על השאלטר.

    הטענה שלי, שלא ייתכן שנקבל בהכנעה מצב זה כמצב תקין ונורמאלי, ורצוי. וכדי לשנות אותו חייבים לקבוע שלעובדי הגופים הציבוריים אסור לשבות.

18. # אליסהבתאריך 14 יוני 2008 בשעה 12:10

    הבנתי. טוב, לצורך הדיון שלנו אפשר לומר שהם כולם "עובדי מדינה", כי המשכורות שלהם באות בסופו של דבר מקופת האוצר. אבל שוב, הפתרון למניעת שביתות בחברת החשמל, למשל, הוא להפריט את חברת החשמל, לא לאסור על עובדיה לשבות. כנ"ל לגבי בתי חולים, בתי ספר, ושרותים חיוניים ברשויות המקומיות, כמו פנוי זבל וכו'. אני מבינה שאתה מציע את מה שאתה מציע כפתרון ביניים במצב שהפרטה אינה נראית אפשרית במציאות הקיימת, אבל הבעיה היא שזה לא יעבד.

19. # פסחזוןבתאריך 14 יוני 2008 בשעה 13:43

    מבחינה תאורטית כל בן-אדם עם היגיון יודע מה טוב, השאלה איך מיישמים את זה. אני חושב שזה שאלה הרבה יותר חשובה, וצריך להתעסק יותר באספקט הזה.

    מסיבה זאת אני חושב שאנרכיה היא פתרון קל, אבל משאירה בעיות קלות. הרי לעזאזל הדמוקרטיה גוררת אחריה סוציאליזם, האם זהו הרע במיעוטו?
    יש למישהו פיתרון אלגנטי?

20. # אליסהבתאריך 14 יוני 2008 בשעה 14:30

    פסחזון: קודם כל לא כל בן-אדם בעל הגיון יודע מה טוב, או יותר נכון לא כל בני אדם בלעי הגיון מסכימים על מה טוב.

    לגבי מבנה שלטוני, יש עוד מגוון רב של אפשרויות בין סוציאליזם לאנרכיה. הפתרון הכי אלגנטי הוא הגבלת הדמוקרטיה באמצעים שונים, אבל גם לאלגנטיות הזאת יש גבול. הטבע האנושי הוא לא אלגנטי מטבעו:-)

21. # יעקבבתאריך 15 יוני 2008 בשעה 0:32

    אליסה,
    כמה שלא תפריטי, תמיד ישארו גופים ציבוריים, שהם בהכרח ציבוריים ולא ניתנים להפרטה – למשל: צבא, משטרה, בתי משפט, האוצר (המממן את הקודמים) וכיו"ב.
    לכן עדיין אנו חייבים לאמץ את העיקרון של איסור שביתות בגופים ציבוריים.

    חוץ מזה – המושלם הוא לעיתים האוייב של הטוב. זה שעדיף להפריט את מערכת החינוך לא אומר שעד שהדבר יתרחש (אם בכלל) חובה עלינו לסבול שביתות.

    השביתות גורמות סבל לאנשים, אולי יש סיכוי שמה שהם אינם קולטים במישור האידיאולוגי (הצורך בהפרטה), כן יוכלו לקלוט במישור המעשי – התועלת שבמניעת שביתות.

22. # אליסהבתאריך 15 יוני 2008 בשעה 1:07

    יעקב, אני מסכימה בגדול. כל מה שאני אומרת הוא שזה לא יעבד. אבל ייתכן שאני טועה. לדוגמה, בשביתה האחרונה של המורים (שהשאירה את הבן שלי בבית מאושר עד אין קץ למספר שבועות רב), לא התרשמתי שהיו מורים רבים כל כך שהזדהו עם השביתה (למעט הצעקנים שהפגינו על חוף הים למען מצלמות הטלויזיה). אבל מצד שני, גם כך אלו שבאמת היינו רוצים שילמדו את ילדינו מתרחקים מן המערכת הזאת כמו ממגיפה, ורק הבינוניים ומטה זורמים אליה. כך שהשביתות או העדרן לא משנות את המצב. בכל אופן, הסכוי הפוליטי לקבלת ההצעה שלך הוא גדול בערך כמו הסכוי לקבלת ההצעה שלי:-)

23. # אסף בן דורבתאריך 15 יוני 2008 בשעה 8:44

    יעקב: לא צריך לאסור עליהם לשבות! הם רוצים לשבות? שישבתו! וצודק רדלר בכך שיש גם היגיון וגם זכות לשבות. הקליק הוא בכך שיש חוקים המגבילים את המעסיק ובכך אין הבדל בין השירות הציבורי לבין המגזר הפרטי. אם המעסיק יהיה רשאי לפטר עובדים שובתים או להעסיק עובדי קבלן אז בפעם הבאה שישבתו עובדי תברואה בערב חג אז יימצאו חיש קל עובדי קבלן. אם עובדי נמה"ת יגזימו בשביתות יהיה אמנם קצת קשה יותר, אבל תוך פרק זמן לא ארוך במיוחד אפשר יהיה להחליפם. כך יחזור עיני לממדיו הטבעיים ויכלתו להזיק בחסות החוק תהפוך למינורית בלבד.
    הכל שאלה חוקית ותו לא: רוצים לשבות? שישבתו! אבל שייקחו בחשבון שגם המעביד יכול לנקוט באמצעים הדרושים כדי שהעסק יעבוד ללא הפסקה.

24. # אליסהבתאריך 15 יוני 2008 בשעה 8:59

    אסף: זה יכול לעבוד עם עובדים לא מקצועיים, כמו בפנוי זבל, למשל. זה מתחיל להיות קצת יותר מסובך כשמדובר בעובדי חברת חשמל או רופאים. הבעיה נעוצה בעצם היות גופים אלו מונופולים ממשלתיים. אם נקח למשל את תחום הבריאות, אם בבית חולים פרטי אחד מתייחסים לרופאים כמו אל זבל, רוב הסכויים שזה בכלל לא יגיע לידי שביתה, כי הרופאים פשוט יעזבו ויעברו לבתי חולים פרטיים אחרים, ואותו בי"ח ייסגר מהר מאד. מצד שני, אם הרופאים שם סתם מפונקים, ודורשים לעצמם תנאים שלא מוצדקים ע"י השוק החופשי באמת (כלומר, אין להם סכוי לקבל תנאים טובים יותר בבתי חולים מתחרים), אזי ייתכן כי יחליטו לשבות. במקרה כזה, אותו בית חולים רשאי לפתרם, ולחפש רופאים מחליפים. ייתכן שבתקופת משבר זו אותו בי"ח לא יוכל לתפקד כראוי ולשרת חולים, אבל עדיין לחולים יש הרבה אופציות חלופיות בשוק החופשי. זה שונה בתכלית השנוי מהמצב בו כמעט כל הרופאים מועסקים ע"י מעסיק יחיד (המדינה), ואז כשהם שובתים, כל מערכת הבריאות משותקת.

25. # אסף בן דורבתאריך 15 יוני 2008 בשעה 9:15

    אליסה:
    קצת לא מסכים שזה לא יכול לעבוד עם עובדים מקצועיים. אם להנהלה יש אפשרות חוקית היא יכולה לפטר באופן גורף את כל הרופאים השובתים ולקבל אותם או את חלקם ביום למחרת על בסיס חוזים אישיים בלבד. דווקה בתחום הרפואה ישראל נהנית דווקה מייתרון בכך שיש יחסית הרבה רופאים.
    זה מה שהיה צריך לעשות בשביתת המורים האחרונה, כך יכולה השביתה להפוך למנוף לרפורמות. לגבי ההפרטה וביטול המונופול אני יותר ממסכים איתך. שהריע אלה הם שני המרכיבים שהופכים את השביתה לכל כך מזיקה:
    1) מונופול ציבורי כשאין אפשרות חלופית
    2) חוקים לטובת ארגון העובדים שהופכים את העימות ללא הוגן

26. # אליסהבתאריך 15 יוני 2008 בשעה 11:16

    טוב, כאן אני שוב מגיעה לנקודה שהגעתי אליה מול יעקב. ייתכן שמבחינה תיאורתית טהורה אתה צודק, וזה יכול לעבוד במקרים מסויימים. העניין הוא שמציאותית העניין הרבה יותר מורכב. באופן היסטורי, המדינה וארגוני העובדים כלל אינם מנותקים אחד מן השני, כמו שכולנו יודעים. לכן לא מדובר כאן במקרה קלאסי בשוק חופשי, בו המעסיק וארגון עובדים הם שני גופים נפרדים. כל העניין הוא פוליטי, ובפוליטיקה זו מעורבבים שני הגופים, לעומק ולרוחב, במידה שמעטים מאתנו מסוגלים לאמוד (אני בטח לא אחת מהם). לכן אני חוזרת ואומרת שבמציאות הזו כפי שהיא קיימת היום, יש סכוי גבוה מאד שגם הפתרון של יעקב, וגם הפתרון שלך יגרמו לשתוקים של שרותים חיוניים עליהם השתלטה המדינה, בדיוק, אם לא יותר, כפי ששרותים אלו משתתקים כיום מעת לעת. מצד שני, מבחינה פוליטית הסכוי שההצעות שלכם תתקבלנה הם בערך כמו הסכוי להפרטה אמיתית (כלומר נטולת רגולציה) של אותם שרותים. היות שהפרטה כזו היא פתרון הרבה יותר טוב, אני מעדיפה את החלום הזה על החלום השני:-)

27. # יעקבבתאריך 15 יוני 2008 בשעה 13:07

    אסף
    "אם המעסיק יהיה רשאי לפטר עובדים שובתים או להעסיק עובדי קבלן …"
    מה שאתה מציע זהה בדיוק למה שאני הצעתי. זכות השביתה ממומשת בחוק הקובע שהמעסיק אינו רשאי להביא עובדים אחרים תחת השובתים. זה בדיוק החוק שאני דורש לבטל. אם חוק זה יבוטל, לא יהיה קיים יותר מה שנקרא "זכות השביתה".
    לעובדים תמיד יש זכות לא להתייצב לעבודה, או להתפטר (היינו הך), הן באופן אינדיבידואלי והן באופן קיבוצי. אני לא הצעתי שהעובדים ירותקו למקומות העבודה בכוח, או שיוטלו עליהם עונשים אם הם נשארים בבית (חוץ מהסנקציות על הפרת חוזה, במקרה והיתה הפרה).

    דרך אגב: קיימת קבוצה גדולה מאד של עובדים שחיים תחת משטר של איסור שביתות – אלו כל אנשי צבא הקבע והמשטרה, להם אסור לשבות. אני לא חושב שבגלל איסור השביתה הם קבוצה מקופחת במיוחד ומסכנה. הם גם חיים ללא ה"הגנה" של ההסתדרות. איכשו הם שורדים…

28. # אליסהבתאריך 15 יוני 2008 בשעה 14:03

    http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-164178-00.html?tag=20-15-02

29. # יעקבבתאריך 16 יוני 2008 בשעה 0:50

    אליסה: מעניין!
    "העובדים שעליהם מדובר מועסקים במשטרה בתפקידים שונים כמו מזכירות, אחזקה, נהגים, מכונאי רכב וחשמלאים, ארכיבאים, טבחים – ובהנהלת חשבונות. כמחצית מהם מועסקים במטה הארצי של המשטרה בירושלים ורובם הגדול מועסקים כבר יותר משנה. "
    העובדים שמדובר בהם אינם שוטרים.
    השוטרים מועסקים בתנאים מיוחדים… שוטר זה שוטר, חייל זה חייל, ועובד אזרחי בצבא (זה נקרא "אזרח עובד צה"ל") ועובד אזרחי במשטרה – זה דבר אחר.
    אבל, כן, זה מעניין, עופר עיני דוחף אפו לכל מקום.

30. # אליסהבתאריך 16 יוני 2008 בשעה 7:21

    כן, עיני הוא ממזר רציני, הוא יכול להעביר בית ספר לפרץ.

31. # ד.טבתאריך 16 יוני 2008 בשעה 11:51

    אורי, אתה צודק בקשר לכריכתך יחד עם אסף.

    יעקב – "היא (ההסתדרות) מייצגת מספר וועדים של העובדים הכי עשירים ומבוססים, מגזר הציבורי, , מבוססים לא בזכות עבודתם המסורה אלא בזכות כוחם האלים. (עובדי חברת החשמל, הנמלים, וכו‘, וכו‘).
    ההסתדרות אינה דואגת לעובדים המסכנים שבתחתית הסולם, אלא לשמנים שבראשו, ובפעולותיה פוגעת בעובדים החלשים." – השביתה הגדולה האחרונה של ההסתדרות היתה לטובת עובדים שרובם הגדול משתכרים פחות משכר מינימום, עובד הרשויות המקומיות.

    ההסתדרות אינה נלחמת עבור הוועדים החזקים, פשוט כי הם לא צריכים אותה. שביתה בנמלים היא אפקטיבית מספיק גם אם לא מצטרפים אליה עובדים אחרים. ההסתדרות לעומת זאת מאד צריכה את הוועדים החזקים, ולפיכך מתמרנת בין אינטרסים, כולל אלה של עובדים חלשים (דוגמה לעיל),

32. # י.ד.בתאריך 16 יוני 2008 בשעה 13:55

    ד.ט.
    גם המלכים העריצים של ימי הביניים ידעו להפעיל כל כמה זמן חמלה על העם הפשוט. זה לא אומר שהם עדיין לא דאגו לאינטרסים של המעמד השליט.

    במדינת ישראל יש מעמדות שליטים שמאוגדים במסגרת ההסתדרות. ההחלטה שלהם לזרוק פרורים להמונים תוך המשך השוד המתמיד שלהם (בדמות הסכמי שכר מנופוליסטיים, הטבות מס יחודיות ונופטיזם) את שאר המגזרים איננו יכול לחפות על כך.

33. # אביבבתאריך 18 יוני 2008 בשעה 15:47

    אז למה זה כ"כ חשוב לעופר עיני?
    כי בכל נושא בו הוא היה אמור להתערב הוא מכר את העובדים.

    הבטחה שלו לפני שהתמנה ליו"ר ההסתדרות לגבי מלחמה בחברות כ"א
    לא רק שלא מומשה אלא שהוא אף הפך את עורו, הוא הולך לחתום על הסכם קיבוצי לכל עובדי הקבלן והכ"א שיפגע בהם עוד יותר לדדוגמא השארתם זמניים 18 חודשים ולא 9 כמו עכשיו…
    עופר עיני גם פגע בוועדים כמו ההצהרה שלו ששביתת עובדי הרכבת בדימונה אינה חוקית,
    או התנגדותו הראשונית למאבקי המלצרים והמאבטחים.
    (אחרי שמאבקים אלו הצליחו תודות ל"כח לעובדים" הוא רכב על גלי ההצלחה)

    היום אחרי שכל העובדים במדינה יודעים שעופר עיני הוא מושתל של הקפיטליסטים הגדולים
    הוא חייב להאבק על משהו לא משנה של מה ולא משנה אם יצלח המאבק או לא

34. # יוריבתאריך 18 יוני 2008 בשעה 15:57

    אביב
    אני מסכים עם דבריך לגבי עופר עייני אך לא לגבי המישפט האחרון. אם אני מגייס מחשבה קונספיראטיבית וזכרון מהסרט "השוטר אזולי", אז אפשר להניח ששר האוצר יצא עם כל הפלופ של קרנות השתלמות שברור שלא יצליח בו, כדי לחזק את המשת"פ -עופר עייני. אבל זאת קונספירטיביות ספקולטיבית.

35. # אביבבתאריך 20 יוני 2008 בשעה 10:11

    זו לא ספקולציה כלל
    ראשית עופר עיני חבר ומקורב לרוב בעלי ההון במדינה
    ואחד האנשים הקרובים ביותר לשרגא ברוש (יור התאחדות התעשיינים).
    ככזה עופר עיני עשה כל אשא ביכולתו לפגוע בעובדים ולעזור לבעלי ההון.
    לדוגמא "חוק חברות כ"א" (שעבר בשנת 99 והיה אמור להכנס לתוקפו)
    עיני נלחם כארי להאריך את תקופת הזמניות של עובד כ"א
    מ9 חודשים ל18 חודשים, עיכב את הסעיף בחוק שמתייחס להשוואת התנאים של עובדי כ"א
    לעובדים הקבועים.
    עופר עיני גם פעל במרץ לפגוע בעובדים בחוק הפנסיה-
    מבין 3 הסכמים שונים של החוק (ועדת שרים בראשות עמיר פרץ, משרד האוצר, וההסתדרות)
    ההסתרות ניסחה את חוק הפנסיה יחד עם ארגוני המעסיקים.
    ההסתדרות סיימה ראשונה את ניסוח ההסכם, וביחד עם התעשיינים הפעילו לחץ לקבלת ההסכם שלהם, שעליו חתם לבסוף אלי ישי כשר התמ"ת. למרות ששני ההסכמים האחרים שנוסחו היו עדיפים בהרבה לציבור העובדים.(אפילו זה שנוסח במשרד האוצר!)
    פגיעתו של עופר עיני בציבור העובדים ובמיוחד בעובדים החלשים, התעלמותו המוחלטת
    ממאבקי עובדים וניסיונותיו לדכא מאבקים, יחד עם קרבתו לבעלי ההון
    מוכיחים מעל לכל ספק כי הוא מושתל.

36. # אליסהבתאריך 20 יוני 2008 בשעה 10:16

    הלו, זה רדיו? (או איך אומרים בעברית WTF?)

37. # גלבתאריך 22 יולי 2008 בשעה 17:01

    כלומר, מותר ליצור תאגידים, מותר להקים עסקים, מותר להקים חברות, אבל אסור לספקי השרותים של כל אלה (האנשים העובדים בהם) ליצור תאגיד לעצמם? מה ההגיון?
    האין קפיטליזם טוען שהשוק יאזן את עצמו? הרי אם תאגיד העובדים יגזים בדרישותיו, ברור שצרכן השרותים יקרוס והם איתו. מאחר וזה ברור להם, למה לא לתת לכוחות השוק לעשות את פעולתם? זה פועל היטב, עד כה: תאגיד העובדים (ההסתדרות) עושה מו"מ על מחיר השירות שהם מוכרים לתאגיד המעסיקים, סוגרים עיסקה והמשק ממשיך הלאה.

השארת תגובות

שם

דוא"ל (חבוי)

אתר