נוב' 01 2008
הבלון האדום החדש

הבחירות המוניציפליות קרבות והולכות, ומסע קידום הבחירות של תומכי דב חנין לראשות עיריית תל־אביב הולך ומתעצם. רגע לפני שאנחנו נפטרים מאורגיית הסטיקרים (ומהדוקטור הטוב עצמו), כדאי לעצור לרגע ולנסות להבין על מה ולמה צימחה החטוטרת המשונה הזו. (כתב: אורי רדלר)
עסקן מגניב
דב חנין הוא הוא בעל תואר דוקטור בתחום "מדיניות הסביבה," חבר כנסת ועסקן קומוניסטי מבטן (גם אביו היה עסקן של מק"י ורק"ח). לקראת הבחירות לראשות עיריית תל־אביב, אחרי שהועלו ונפלו כמה שמות של מועמדי שמאל, הכריז חנין על מועמדותו לתפקיד. כמעט מייד, התגודדו סביבו עשרות בלוגיסטים נלהבים, תחת הססמה עתירת המשמעות והמגניביישן I Dov TLV.
את תמיכת הבלוגיסטים המרקסיסטים קל להבין ולהסביר. התמיכה שלהם אוטומטית, והם היו תומכים באותה מידה של התלהבות גם אם המועמד הקומוניסטי היה זברה, קוף גיבון או שלשול מצוי. למעשה, הם כבר עשו זאת מספר פעמים בעבר.
משונה יותר התמיכה לה זוכה חנין אצל בלוגיסטים שלא עברו ניתוח להסרת האונה השמאלית. על־פניו, דומה שיש שלוש סיבות משכנעות למדי מדוע לא להצביע לחנין — סיבות שהיו אמורות להניא כל תומך סביר מהצבעה.
"הצבעת חנין, קיבלת מדואל"
ראשית, חנין הודיע מראש כי אם לא ייבחר, הוא מתכוון לנטוש את הרשימה שבראשה הוא עומד ולשוב לכנסת ישראל. אם כך יקרה — ורוב הסיכויים הם שהוא יפסיד במערכת הבחירות — יוותרו המצביעים עם רשימה בראשות עסקן הליכוד אהרן מדואל, מלווה זנב ארוך של עסקנים מכפר שלם. "הצבעת חנין, קיבלת מדואל," ניסח זאת יונתן בן אפרת ב"אתגר." חיזוק לחששות מעניק נסיון העבר הקרוב עם עמיר פרץ. רבים מתומכי חנין היום, היו חלק בלתי נפרד מלהקת העידוד של פרץ בבחירות האחרונות, ומן הסתם התאכזבו כאשר פרץ, שזינק למרכז הזירה על כנף בשורתו החברתית־כלכלית, נטש אותה לטובת כהונת שר הביטחון.
תוכנית מגירה
שנית, המשרה הניהולית הבכירה ביותר בה החזיק חנין עד היום היא ניהול מגירת התחתונים שלו. אפשר שהוא מבצע משימה זו על הצד הטוב ביותר, וממיין את לבניו לפי צבעים וימות השבוע, אך עדיין קשה להבין כיצד תומכים התומכים באדם נטול ניסיון למשרה בכירה, הדורשת כישורי ניהול. אחרי הכל, אנחנו לא מדברים כאן על עניינים זוטרים כמו נשיאות ארצות־הברית אלא על אדם שבידיו תופקד משימת גביית הארנונה. כאן, שוב, ניתן להיזכר במקרה עמיר פרץ, שבחר לכהן במשרה שלה לא היו לו כישורים כלל. כמובן, הצלחתו המרשימה כשר בטחון מרגיעה מקצת מהחששות, אך עדיין ניתן להעלות סברה שכדאי שהמכהן במשרה ניהולית יהיה בעל ניסיון כלשהו בתחום.
סיבה חשובה שלישית היא חנין עצמו. להקת תומכיו מרמזת לנו בעוז כי חנין ועדתו הם חבורת מועדוניסטים מובהקים, שתפיסת ראש על הבר היא מעשה של יום ביומו עבורם. תל־אביבים צעירים ברוחם כמותם יערו דם חדש בעורקי העיר. חנין עצמו ינגן בטובה ובפיקולו בישיבות המועצה, ויקיים מסיבות עיתונאים כשהוא לבוש בתחתוני סליפ אדומים, עטור בנדנה מפלנלית. ייתכן שכך הדבר, אך כל העובדות הידועות לנו לפי שעה מרמזות שפוטנציאל התלהובת של חנין מוגבל למדי ודומה שדמותו מעוררת עניין בערך כמו סמינריון על צבע אפוקסי. למען האמת, פוטנציאל הקרחנה של רון חולדאי או אלוף (מיל) אורן שחור נראה מבטיח יותר.
נוכל להפסיק לפחד מאחמדינג'אד
יש כמובן גם סיבות נוספות, חשובות פחות. המצע של מפלגת "עיר לכולנו" נראה כמו כזה שאדם חובב חומרים הלוצינוגנים ושולט היטב בסידור מגירת תחתוניו היה כותב. במגירת התחתונים מניחים את הלבנים זה על גבי זה ואז הם מסודרים. פשוט וקל. בתל אביב, בהתאם, כל מה שצריך לעשות הוא להחליט מה רוצים לעשות, לעשות את זה, ואז תיווצר עיר קהילתית לתפארת. במצע יש רק סעיף הוצאות, כמובן. סעיף ההכנסות ידאג לעצמו שכן, כפי שמצטטת מפיו אבירמה גולן, "תל אביב היא עיר עשירה, ויש לה מספיק כסף לכל התכניות שלנו."
הבלוג של יונתן נגע במספר נקודות במצע, ולכן חבל להרחיב הרבה בנוגע לתוכנית. אפשר לומר, בקצרה, כי לא רק שהגיונה הכלכלי בעייתי — המצב יהיה קשה אפילו יותר אם המצע של חנין ימומש במלואו ובצורה המלאה והנכונה ביותר לפי חזון הוגו. תוצאת החזון של חנין בתל־אביב תהיה דומה מאוד לחזון של אחמדינג'אד לגבי תל־אביב. טוב, אולי אני מגזים. אחמדינג'אד מתכוון להטיל פצצת אטום רק על מרכז העיר.
תנו לנו את הכוח!
את הסיבות לתמיכה הנרחבת בחנין ניתן להתחיל להבין משתי עובדות חשובות: ראשית, חנין לא ייבחר לראשות העיר. שנית, חנין הוא אקדמאי בורגני האוחז, לכאורה לפחות, בערכים הבורגניים שתומכיו מבקשים לקדם.
חנין מייצג בעיני תומכיו שילוב מושך: מחד, יש ברטוריקה שלו הדים מהפכניים ומקום מרכזי מוקדש בה לערכים סוציאליסטיים ולסיוע לעניים. מאידך, בחזותו ובעברו, חנין משויך באופן מובהק לפרופיל תרבותי הדומה מאוד לזה של תומכיו: אשכנזים בעלי השכלה גבוהה והכנסה גבוהה. אם חנין, בלב ליבו, מבקש לחסל את הבורגנות (כמצוות אמונתו) או לבנות אותה, המצע שלו משקף את התובנה כי עליו להציע בעיקר תוכניות שיקדמו את ענייניהם של תומכיו.
עיקר המצע עוסק בעניינים שניתן להגדירם "איכות חיים" ולא "רמת חיים." רוב העניים שואפים לשפר את רמת חייהם. בורגנים אמידים (או אלו השואפים לכך, או אלו שנולדו למשפחות כאלו) עסוקים יותר ויותר בסוגיות של "איכות חיים." המצע מתמקד, לפיכך, בעיקר בסוגיות של "איכות חיים," שימשכו את ליבם של בורגנים מהמעמד הבינוני: מחזור אשפה, דירות זולות להשכרה בלב העיר, גני ילדים זולים וטובים בלב העיר, הוספת תקציב למערכת החינוך, כך שכל בתי הספר בלב העיר יספקו תוכנית הדומה לזו של בתי־ספר עם תוכניות פרטיות, כפיית בנייה המותאמת ליחידים ולזוגות, וכדומה.
לסלק את הערסים
סוגיות רגישות יותר מנוסחות בעקיפין ובשפת קוד. האזכורים החוזרים ונשנים ל"קהילתיות" פורטים על שתי נימים רגישות. מחד, הם מנעימים רטט לכמיהה האנושית הנושנה לחברה מצומצמת, סטטית, בה מוסרים האיומים החיצוניים ואנשים יכולים לחיות באחווה קולקטיביסטית זה עם זה. פיתויי החלום האלו חזקים במיוחד מנקודת מבטם של אלו הנמצאים בעמדה משופרת או בעמדת שליטה. האינטרס הברור שלהם הוא בהקפאת המצב ושימור מעמדם, והם ימשיכו להיאחז באינטרס זה, עטוף במלים יפות, כל עוד הם יכולים לשמר את ההנחה או האשליה שמישהו אחר משלם עבור זה.
מאידך, יש בסעיפי ה"קהילתיות" גם עניינים מעשיים יותר. תוכנית העבודה בתחום החינוך, למשל, גורסת שיש לחזק את הקהילתיות, באמצעות תמיכה בבתי ספר יסודיים בדרום העיר, הקמת בתי ספר תיכוניים בדרום וביפו וביטול פתיחת אזורי הרישום הקיימת. השאיפה כאן כפולה. ברמה אחת, הבורגנות השבעה בצפון ובמרכז העיר רוצה להיפטר מהערסים מהדרום, המגיעים לבתי־הספר בצפון בחסות אזורי הרישום הפתוחים, ומקלקלים לילדיהם את הכיף. ברמה עמוקה יותר, יש כאן שאיפה מובנית של בעלי הכוח והמעמד למנוע מאחרים את השותפות בכוח ובשליטה. עניי הדרום ויפו, גורסים הבורגנים לנוחותם, מאושרים במצבם הנוכחי. הם פשוט לא יודעים את זה עדיין. לכן, צריך לדאוג להם ולטפח אותם בתוך הקהילות שלהם. רחוק מאיתנו. רחוק ממוקדי הכוח והשליטה. הם, אחרי הכל, מאושרים לשבת בבית, ללמוד בבית הספר הקהילתי ולעשות פיתות על הטאבון או מה שהם לא עושים שם.
אם זה נשמע לכם כמו ניתוח תיאורטי מופרך, כל שעליכם לעשות הוא לבדוק את לוח הזמנים של התוכנית. כידוע, בכל תוכנית מתחילים ממה שאפשר לעשות גם במצב הקיים וממשיכים, בהתאם לתקציבים, לתוכניות מורכבות ויקרות יותר. בכל שלב, בנוסף, ברור שקל יותר לגונן על מצב קיים (תקציבים קיימים) מאשר לשנותו (להגדיל תקציבים מסוימים על חשבון אחרים).
נניח שמחר נבחר חנין לראשות העירייה. הסעיף הראשון, שימומש כמעט בוודאות, יהיה ביטול פתיחת אזורי הרישום. זה זול, קל ופשוט לביצוע ולכן ימומש. מימוש הסעיף יגרום לכך שהתלמידים בדרום העיר לא יוכלו ללמוד בצפונה, מה שיתרום לרווחת תושביה האמידים יותר של העיר, שייהנו מכיתות צפופות פחות, וצמצום ניכר בתחרות על מקום בבתי־הספר היוקרתיים יותר. גדישת הדרום בתלמידים מאונס תביא לכך שיהיה צורך בפתיחת בתי ספר עבורם — הסעיף הבא במצע. גם זו משימה זולה יחסית. תלמידים יהיו, הרי, והמשימה העיקרית תהיה איתור מבנה מתאים. או לא כל־כך מתאים. הסעיף השלישי, זה של הגדלת תקציבים לחינוך בדרום ושיפור החינוך באופן כללי ("100 אחוז זכאות לבגרות" או "מענה… ליחס המנוכר של מערכת החינוך בהווה לתלמידים ולמורים") הוא עניין שיהיה או שלא יהיה (כלומר, לא יהיה). מטרתו, בהכללה, היא קישוט המצע בהבטחות מושכות ורבות ככל האפשר, כשלכל הנוגעים בדבר ברור שהן לא ייושמו מהטעם הפשוט שיישומן אינו בהישג ידה של העירייה.
אי־הבחירה המשחררת
אי הבחירה המובטחת מראש של חנין לתפקיד היא האלמנט המשחרר. הנכונות "לחלק" את נכסי האוליגרכיה "לעניים" יכולה להתקיים רק כאשר מובטח למחלקים הנדיבים (כלומר, לאוליגרכיה) שהחלוקה תישאר ברמה המוצהרת ולא תבוצע בפועל. בדומה למי שזועק "תעצרו אותי" לפני שהוא מסתער על בריון קשקשת, גם תומכי חנין זוכים בטוב שבכל העולמות: מחד, הם יכולים להרגיש שהם מוכנים להקריב את עצמם למען המטרה הצודקת. להילחם עד הסוף למען שוויון ואחוות עמים. מאידך, מובטח להם שהם לא יידרשו לשום קרבן ממשי, ויוכלו להמשיך להזדהות עם המצוקה מתוך כורסתם הבורגנית הנינוחה.
התנהגות כזו אינה עניין חדש. בבחירות האחרונות הוחדרו לכנסת ישראל שבעה קוסמונאוטים ממפלגת ה"גמלאים." שישה מהם, לכל הפחות, הגיעו לשם מכוח בחירתם של אנשים שלא היו תומכי המפלגה ולא היה להם שמץ של מושג מה היא רוצה בעצם. עבור מצביעים אלו הייתה זו הזדמנות להצבעת מחאה, פתק לבן, שיבטא את אי־שביעות רצונם מהמצב, בלי שלהצבעה תהיה השפעה ממשית כלשהי על מהלך העניינים במדינה. ניסוח אחר, הם הצביעו לגמלאים, על בסיס הנחתם שרוב האנשים האחרים יצביעו אחרת. הם יוכלו למרק את מצפונם, כשמובטח להם שהמדינה תמשיך להתנהל על־ידי מבוגרים אחראיים.
בכל זאת, יש נחמה קטנה. בעוד כמה ימים, כשהאוויר יצא בשריקה מהבלון האדום, הילדים הקטנים יצטרכו לחפש בלון חדש וכפי שזה נראה עתה, הם יצטרכו להסתפק בבלונים ישנים, מה שמבטיח קצת פחות כאב ראש בעתיד הקרוב.







כלכלנים התנהגותיים צודקים שהם מצביעים על המגבלות הקוגנטיביות של התפיסה האנושית. אבל האם אותן מגבלות לא צפויות לחול עליהם כרגולטוריים? 
טקסט הזוי, מוכה סתירות, וכל כולו מורכב מהזלזול האלים הזה שמאפיין את המבוהלים. חבל על המאמץ לעטוף את הכל בכאילו טיעונים וכאילו מחשבה. אפשר היה לכתוב מאתיים פעם "דב חנין קומוניסט מסריח! פויה"!
טקסט בושה. לא ראיתי דבר כזה במהלך כל מערכת הבחירות הנוכחית.
מה הצידוק ה"רשמי" לביטול פתיחת איזורי הרישום?
זה מה שגם אני רציתי לשאול. וגם: מתי נעשתה הפתיחה, וכמה מהדרומיים נוסעים ללמוד בבתי ספר צפוניים?
המאמר הכי מצחיק של אורי אי פעם.
אורי, יש לך פוטנציאל להיות תסריטאי של סאות' פארק.
המאמר יורה לכל הכיוונים – חנין הוא גם קומוניסט וגם בורגני שרוצה רק את טובתם של המעמד הבינוני. 2 הטיעונים הסותרים נועדו להפחיד את הימנים מצד אחד ולגרום לסלידה של השמאלנים מצד שני.
לאבי, כתבת:
כתבתי, וחנין יהיה בוודאי גאה לאשר, כי חנין הוא קומוניסט מושבע מבטן. עם זה אין לי בעיה. למעשה, אילו חנין היה רץ בראשות רשימה קומוניסטית ומבטיח גם להישאר לאורך כל הדרך, הייתי מכבד זאת מאוד.
המאמר הזה עוסק, עם זאת, לא בחנין אלא בתומכיו ובמה שמושך אותם לפעול למענו. מכאן ההתייחסות לפן הכפול של הדברים: חנין הוא קומוניסט מבטן בהשקפותיו, כפי שנאמר, אבל הוא גם בשר מבשרו של המעמד הבינוני בזהותו וקורות החיים שלו (זה מאפיין משותף נפוץ מאוד של עסקנים ומנהיגים קומוניסטיים). עניין אותי לעמוד על ההזדהות של תומכיו לא עם הרעיונות הקומוניסטיים (שרובם ממילא אינם מכירים או מבינים) אלא דווקא עם השילוב בין הניחוח הקומוניסטי העולה ממרק "עיר לכולנו" והמרק עצמו, הנשמע מכוון למעמד הבינוני האמיד, החרד לשימור מעמדו.
על רקע זה, אגב, צריך לשפוט את תגובתו של צביקה בשור לעיל. אחד הפוסטים בבלוגו יכול לבאר. בפוסט (הבלוג הוא בלוג לקידום חנין) בשור מתקומם שם על כרזה אלמונית הנושאת את דמותו של חנין בליווי הכיתוב "פוליטיקאי אנטי ציוני, דב בוריס חנין, עיר לכולנו, קומוניסט לראשות העיר." הכעס הוא כללי. על ה"אנטי ציוני," קצת על ה"קומוניסט" והרבה על ה"בוריס." עצם 'חשיפת' קומוניסטיותו של חנין אינה אמורה להכעיס אף אחד. אחרי־הכל, האיש מעולם לא העמיד פנים שהוא משהו אחר. הכעס יוצא, כמדומה, על כך שמישהו מנסה להקדיח את התבשיל. במקום ניחוח קומוניסטי דק אך ברור ליודעי ח"ן מעל תבשיל בורגני, מישהו בא פתאום ומנסה להפוך את הסיר ולהצהיר שכל התבשיל, בעצם, הוא קומוניסטי.
שומר הלילה, תודה. אני מקווה.
ראוי היה אם הכותב היה משקיע את המרץ וההתלהבות שהושקעו בהכפשה ובציניות גם לפחות במחקר מינימלי של העובדות, שכן אז מספר דברים היו מתבהרים. כך לדוגמה, 3 הטיעונים הראשונים והמפוצצים:
1. לגבי הטענה שדב חנין יפרוש מהתנועה: התנועה מלכתחילה מבוססת על מודל אחר, בו יש סיעה מורחבת בת 20+ אנשים שמחליטה את ההחלטות. הנציגים במועצה, יהא מספרם אשר יהיה, יבואו פעם בחודש או פעם בכמה שבועות (באמת משרה קשה, להיות חבר מועצה) ויצביעו כפי שקבעה הסיעה המורחבת. דב חנין ימשיך לעמוד בראש התנועה המורחבת. חוץ מזה, חולדאי עצמו אמר שגם הוא לא ישאר בראש התנועה אם יפסיד. בקיצור בולשיט. לפרטים נוספים:
http://www.city4all.org.il/candidates#party
2. לגבי הניסיון הארגוני של דב חנין: אני חושב שההגינות מחייבת קצת יותר קרדיט מ"מגרת התחתונים". בכל זאת, אפשר לראות ממש בקלות (כפי שבוודאי הכותב ההגון עשה) שדב חנין "כיהן במשך שלוש שנים כיו"ר חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, המאחד יותר משמונים הארגונים הסביבתיים בישראל" (מתוך האתר של עיר לכולנו). בלי קשר, הוא אדם מרשים וידען (בעל דוקטורט לא ב"מדיניות הסביבה", אלא במדעי המדינה. זה מאוד לא הגון לשנות מונחים לנוחיות הכותב), ובכך לדעתי יכול לפצות על איזשהו חוסר ניסיון ארגוני, לעומת לדוגמה מועמד כמו אורן שחור, שהוא אמנם "אלוף (מיל)" אבל בור מוחלט בענייני העיר. ראו:
http://www.city4all.org.il/dovkhenin
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3601682,00.html
3. "פוטנציאל התלוהבת"? "קרחנות"? זה אחד משלושת הטיעונים הראשיים נגד מועמד לראשות העיר הגדולה ביותר בארץ?
אנא, כותב יקר, שמור על יושר אינאלקטואלי ואל תשתין בקשת על קוראיך.
איך קומוניסט מסדר את מגירת התחתונים שלו?
האם יש דרך אחת שבה כל הקומוניסטים מסדרים את התחתונים שלהם? או שייתכן שקומוניסט אחד מסדר את התחתונים בצורה אחת והשני מסדר אותם בצורה אחרת?
מעבר לזה שחנין הוא קומוניסט (ולפי הגדרתו זה לא מאוד מדוייק – סוציאליסטי רדיקלי זה יהיה יותר מדוייק – בגלל שהוא שם דגש על דמוקטריה – מה שהמרקסיסיטים לא ממש ) – המצע העיקרי של עיר לכולנו – הוא לא מרקסיטסי (הלאמת כל העיר, ניהול ריכוזי וכו') אלא מצע של "עירוניות מתחדשת" – שינוי העיר מעיר מוטת רכב פרטי – דבר שיוצר כשלי שוק רבים ומבנה עירוני מפורבר ולא יעיל , לעיר מוטת תחבורה ציבורית.
כמובן שזה נדון לכשלון כי זה נוגד את השוק הקדוש החופשי , אבל בכל זאת שווה להסתכל על ערים כמו בוגוטה, פורטלנד וקוריטיבה ולראות מה זה עשה להן.
מענה קצר למספר תמיהות שעלו כאן:
– הצבעת חנין קיבלת חנין – יש פתק לבן ופתק צהוב – מי שפוחד ממדואל יכול להצביע מרץ+חנין – רדלר גם "שכח" שחנין נשאר בכל מקרה בסיעה המורחבת של עיר לכולנו שאמורה לקבוע את המדינוית של חברי המוצעה. ולגבי זה – מה יקרא לרון חודלאי לאחר הבחירות במקרה שיפסיד – הוא מסרב להגיד – לפחות חנין ישר יותר.
- הנסיון הניהולי של חנין – כולל לדגומה את ריכוז הסיעה הגדולה בכנסת. יש לו גם את מנכ"ל העירייה אם הבעיה היא בעיית ניהול. הניסיון הניהולי של חודלאי הוא בגופים לא דמוקטריים – וככה זה גם נראה. חודלאי מנהל את העיר בצורה לא שקופה ולא דמוקטרית, ובמקרה לגמרי זה גם נראה ככה – פרשת שחיתות אחרי פרשת שחיתות, שהמהנל המוכשר "לא יודע עליהם שום דבר".
- סעיף לסלק את הערסים – סעיף הזוי של ספקולציה על ספקולציה. תוכניות כמו להקים בית ספר תיכון בשכונות הדרום , להחיות את שכונת התקווה על ידי שיפור המרקם העירוני ושיפור התחבורה הציבורית בעיר – דבר שמקשה על אנשים עניים יותר למצוא עבודה וגישה לשירותי חינוך – הופכים בהוקוס פוקוס של רדלר לצעדים נגד הערסים.
- משחק סכום 0 – רדלר נופל כאן במלכודת שהוא עצמו אוהב להטיח במתנגדיו – האמונה שהעיר מתנהלת כמשחק סכום אפס – שאם אפשר לשפר את התפקוד העירוני – הדבר אומר שבהכרח ההוצאות העירוניות יגדלו או שבהכרח העשירים יסבלו.
מול טענה זו – באים מתככני ערים ומראים שבעצם עיר מבוססת מכוניות היא עיר חולה ובלתי יעילה – ההוצאות של תושביה גדולות – רק כדי לקבל שירותים עירוניים באיכות גרועה – ולכן , כך אומרים אותם כופרים בשוק החופשי, תכנון עם עקרונות נכונים יותר, יכול לחסוך כסף -
- במקום להקים רכבת תחתית לדוגמה – אפשר להקים BRT בעלות נמוכה בהרבה ועם מתן שירות שווה
- מבקום להקים בעיר עוד חניונים ולהקדיש עוד שטח למכוניות – אפשר לנסות להקטין את השימוש במכונית – לקבל בבת אחת גם תחבורה באיכות גבוהה יותר וגם הרבה יותר שטח לפארקים ושאר שירותי קרקע.
- במקום ללכת לגישה של הפרדת שירותי קרקע – שבה המגורים במקום אחד והמסחר במקום אחר – אפשר ללכת לגישה של עירוב שירותי קרקע – שחוסכת נסיעות וגם גורמת לכך שהרחובות שוקקים יותר, מלאים יותר בהולכי רגל – ולכן גם בטוחים יותר.
לאליסה וגונזו,
הליך פתיחת אזורי הרישום ("הבחירה המבוקרת") פועל משנת 1995 בתל־אביב. אולי אפילו אחרי. מכל מקום, לפי נתוני עיריית תל אביב (http://www.tel-aviv.gov.il/Education/schools/estimate/results/index.htm) תלמידי רבעים 1-6 (מרכז וצפון העיר) בוחרים להמשיך ללמוד כולם באותם רבעים. מתלמידי יפו ונוה עופר 44 אחוז מעדיפים ללמוד בצפון ומרכז העיר, תלמידים מאזור התחנה המרכזית, שכונת שפירא וקריית שלום מעדיפים ללמוד בצפון העיר בשיעור של 55 אחוז, ואילו תושבי דרום מזרח העיר עושים זאת בהיקף של 43 אחוז.
ביטול פתיחת אזורי הרישום אינו מתורץ או מנומק אלא מוצנע ובשבועות האחרונים, הוצנע עוד יותר. במקום לבאר מדוע זה יהיה הצעד הראשון וההכרחי שיינקט, אני יכול פשוט להביא את החלק הרלוונטי מפרוטוקול ישיבת המועצה הראשונה בענייני חינוך אחרי עלותו של חנין לכס ראש העירייה (חנין בוודאי יאהב זאת. הוא אוהב פרוטוקולים):
חנין: אה, כן, עכשיו אנחנו מגיעים לסוגיית החינוך. אבי, אהרן, מה קורה עם פתיחת שני התיכונים שהבטחנו?
אהרן מדואל: (משתעל, מכחכך בגרונו) אה… אה… טוב, תראה, אני אספר לך על שיחה שהייתה לי עם גברת אחת, מאוד מכובדת, בשכונה דרומית בעיר. היא אמרה לי, ואת זה כולם אומרים, שזה מצוין שדב ראש העיר עכשיו. מעולה. עשר. היא בעד זה וון אנדרד פרצנט.שאלתי אותה אם היא מתכוונת לרשום את הילד שלה לעירוני ט"ו שאנחנו פותחים עכשיו בדרום והיא אמרה לי שאה… היא מאוד בעד הקהילה וכל זה, אבל הבן שלה רשום כבר לעירוני א' והיא לא רוצה לשנות.
חנין: (מתעניין ברגישות) ויש לה עוד בנים או בנות?
מדואל: כן. עוד שניים. אחד בו', ואחד בד'. שאלתי אותה גם על זה. היא אמרה לי שהיא תרשום אותם גם כן לעירוני א' או ד'. היא אומרת שהיא בעד קהילתיות, אבל בחינוך היא לא מוכנה להתפשר.
חנין: אהה…
אבי גידרון: מה שאהרן אומר זאת רק דוגמה. ככה זה בכל מקום בדרום. אנשים תומכים בזה שיתקנו את הפנסים השבורים, אבל הם רוצים לרשום את הילדים שלהם לבית ספר בצפון.
חנין: (נסער) רגע, כמה נרשמים יש לנו לתיכונים החדשים?
מדואל: (מעיין בניירותיו): לתיכון ט"ו יש לנו 32 בכיתות ז'. לתיכון שלם יש לנו 12. בינתיים. זה עוד לא סופי. אולי יהיו עוד…
חנין: (מדוכדך, ממצמץ) אהה… זה קצת קהילתי מדי לדעתי.
מדואל: כן. (בהיסוס) אולי, דב, אולי כבוד ראש העיר ירצה לשקול את התוכנית על רקע סוגיית אזורי הרישום.
חנין: (מפלבל במשקפיו) אהה… כן. נדמה לי שאין לנו ברירה אלא לבטל את אזורי הרישום.
נו, אם היית אומר מהתחלה שיש לך את הפרוטוקולים של הישיבות העתידיות של העירייה, אולי הייתי מוותר על כל הקמפיין הזה. חשבתי שאתה לא רציני, והנה הוכחת כמה טעיתי. מדהים במיוחד הפילבול במשקפיים. קלדנית מדהימה.
והכעס על ה"קומוניסט" וה"אנטי ציוני" לא יוצאים על הפגיעה בסיכוי ו"חשיפת" המזימה, אלא על דרדור השיח, מכזה שמבוסס על מצע מפורט, מהסוג ש"עיר לכולנו" וחנין מציגים, לסיסמאות וקלישאות מהסוג שאתה מציע כאן. אגב, אני מתעצבן באותה מידה כשאני קורא באתרים של אנשי שמאל את הסיסמאתיות הנבובה הזו. בא הקומוניסט, ופרט באופן מרשים את התוכניות הקומוניסטיות שלו לעיר הקומוניסטית החדשה שהוא מתכוון להקים באמצע תל-אביב. למעט כתבה עניינית אחת בוואלה (כן, דווקא שם) שהתחילה דיון בפיזביליות של תוכנית הדיור של חנין, אף אחד עוד לא הרים הכפפה.
ואגב, אני לא בטוח שזה יקרה, אבל נראה לי שיש אפשרות טובה מאוד שבית הספר העיוני בדרום תל אביב יהיה תיכון מדהים, שבסוף יביא גם תלמידים מהצפון. אם העירייה תתייחס לתושבים שלה כאל שותפים, יש כאן בעיר הזו מספיק כישרון וידע כדי להרים תיכון מעולה. אני יכול להגיד לך, מכס הבורגני שאני לא מתבייש לאכלס, שאם העירייה תקרא לאנשים להשתתף, אני אשמח לרכז את שיעור האינטרנט הכי טוב שאיזו מגמת תקשורת בארץ יכולה להתברך בו. (רגע, מגמת תקשורת בדרום?! מותר להם? הם לא צריכים מקצוע??). אף אחד לא רוצה לסלק את הערסים. רוצים לתת להם כוח.
עזוב רדלר. מה שאתה לא מצליח להבין זה שיש בעולם הזה גם דבר שנקרא רצון טוב. ויש רצון לשפר את העולם וזה כוח אמיתי בתוך המציאות, אפילו בתוך המציאות הקפיטליסטית. זה הכוח שהביא את דב חנין לעמדת זינוק נאה ממנה הוא יכול להיבחר לראשות העיר תל אביב. זה הכוח, שאם חנין ייבחר, יוכל לשפר את העיר מעבר למה שמנבא גרף הביקושייצע שלמדנו במיקרו.
"(חנין בוודאי יאהב זאת. הוא אוהב פרוטוקולים)"
מדוע לא "(חנין בוודאי יאהב זאת. הוא אוהב לאכול ילדים קטנים לארוחת הבוקר)"
לאזרח דרור,
אין ספק שכולנו היינו שמחים לו תל־אביב הייתה נהנית מחיים טובים כמו בפורטלנד. לדוגמה, היה כיף לו מיסי הארגונה לא היו מממנים 60 אחוז מכלל התשלומים אלא רק 16 אחוז כמו בפורטלנד. היה מאוד כיף לו 70 אחוז מהתקציב היה מגיע מכיסם של תושבי אורגון, ויכולנו לגבות מעסקים ארנונה בשיעור של 5 אחוז מההוצאות במקום 50 אחוז מההוצאות כקיים היום. גם בקוריטיבה יודעים ליהנות מהחיים, לא כמו בתל אביב, ויש סיבה טובה ומעוררת קנאה: כחצי מהתקציב מגיע מהממשלה. זו דרך מאוד איכותית לחיות. היה כיף גם לקבל תחבורת אוטובוסים נהדרת, במיוחד כשלא צריך לשלם (כ-42 אחוז מאזרחיה שומרי החוק של קוריטיבה לא משלמים על הנסיעה), והיה כיף לראות קצת יותר ירוק מסביב.
הרעיונות הנהדרים שמיושמים בערי ספר ברחבי העולם הבשילו, והגיעה העת ליישם אותם גם בעיר מרכזית במדינה כלשהי, ומדוע לא להתחיל בתל־אביב? לדוגמה, יותר פארקים. כרגע, הבעיה של תל־אביב היא ששוכנים בה 400 אלף איש בשטח עירוני של 52 קמ"ר (לעומת קוריטיבה, שבה 1.7 מליון על שטח של 430 קמ"ר; או פורטלנד שבה 570 אלף איש על שטח של 376 קמ"ר). כדי לשנות את יחס הירוק לאדם בתל אביב אנחנו יכולים:
א. לפנות את כל תושבי גוש דן ולבנות פארק גדול במקום רמת גן.
ב. לעבור לבנייה מסיבית במגדלים.
ג. להחליף את מזג האוויר בתל־אביב ממדברי לצפוני גשום או טרופי.
ג. להביא לעזיבת 50 אחוז מתושבי העיר.
אם נפסול את הצעה א', אנחנו יכולים להגביר את הבנייה לגובה, שלה חנין מתנגד, כמובן, או לגרום לכך שרוב תושבי העיר יעזבו אותה. דומה שזו תוכניתו של חנין, אם כי יש לי חשד שגם הפיכת העיר לג'ונגל ירוק לא תחשב פסולה
או, דוגמה אחרת, תחבורה ציבורית. בקוריטיבה, יש צי של 2,585 אוטובוסים ורכבות וכ-965 אלף כלי רכב. כלומר, בערך 688 אנשים לאוטובוס ו-1.8 אנשים לכלי רכב. בתל אביב היו ב-2006 כ-8000 כלי רכב ציבוריים, מהם 6,426 אוטובוסים, ו-163 אלף כלי רכב. כלומר, בתל־אביב היו כ-50 איש לאוטובוס ו-2.4 אנשים לכלי רכב, שזה הרבה פחות צפוף והרבה יותר אוטובוסי מקוריטיבה… טוב, רגע, תעצרו, הנתונים לא מסתדרים לי…
ברור שאין סתירה בין שיפור התפקוד העירוני וירידה חדה במספר העסקים בתל אביב. השניים הולכים יד ביד. הטענה שלי היא שלא יהיה שיפור בתפקוד העירוני אלא צניחה חדה, ברמות אחמדניג'אדיות, בתפקוד העירוני.
לדוגמה, אם יבוא מישהו — בלי שמות, בואו נקרא לו ד"ח — ויציע מגוון צעדים כמו מסלולי אופניים על כבישים שגם היום הם כמעט חד מסלוליים, הפיכת כבישים למסלולי אוטובוסים, פסי הרעדה ומעגלי תנועה להאטת הנסיעה בלב המרכז העסקי והתרבותי של ישראל, וצעדים נבונים נוספים מסוג זה הרי שנוכל לצפות לירידה חדה במספר המכוניות שתכנסנה לתל־אביב, כי אף אחד לא יוכל להכנס לעיר בפועל או לנסוע בה. עד כאן, תוכנית "מתכנני הערים" השגיבים של האזרח דרור תעלה יפה.
בשלב הבא, אחרי שהורדנו ב-50 אחוז את כניסת כלי הרכב לעיר, יש לנו לב עיר שהוא חצי-מדרחוב. עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שהעסקים בתל־אביב, בתי הקפה, מקומות הבידור, וכו' תלויים לפרנסתם בשיעור של כ-90 אחוז במבקרים מבחוץ. אפשר לקוות ששאר תושבי ישראל יינחמו בהם מרוע ליבם כל הימים ויתחילו לבוא העירה באוטובוסים, אבל אם נהיה קצת פחות אופטימיים, נוכל לצפות לירידה של כ-40 אחוז במספר העסקים בלב העיר. יתר על־כן, תושבים במרכז העיר ינסו לברוח ממנה, שכן אותו קושי בכניסה, הוא הקושי ביציאה. כך, ידלדל מספר התושבים במרכז העיר, וידלדל עוד יותר מספר העסקים. במלים אחרות, יהיה לנו מדרחוב ריק, עם חור של מיליארד שקל בתקציב (פרי הסתלקות בתי העסק מהעיר). וזוהי רק ההתחלה לה לה לה לה….
האזרח דרור כתב:
עיון קצר באתרו יחשוף את חמדת הפרוטוקולים שלו. רוב הלינקים הם לפרוטוקולים של הוועדות השונות בהן הוא ישב ויושב. אינני נהנה מהיכרות אינטימית עם נהגיו הקולינריים של מר חנין, אבל אם הוא מוכר לך כמי שאוהב לאכול ילדים קטנים לארוחת בוקר, נשמח לשמוע פירוט.
צביקה כתב:
אני בהחלט מבין את זה, ואני מיישם רצון טוב כלפי דברים שאני רוצה שיבוצעו. מה שאני לא מקבל הוא הסברה התמימה שרצון טוב יכול לבוא לא לצד אלא במקום תוכנית ממשית שיש בה הגיון. בית בונים בלבנים, לא ברצון טוב. כשמתחילים לחשוב אחרת, המצב משתנה והתמימות הופכת מנסלחת לסיוע למשהו מסוכן ומזיק, שכן במקרים רבים הרצון הטוב תומך בתוכנית שכוונותיה טובות אבל תוצאותיה יהיו תמיד רעות.
ואם אפשר, אולי כדאי שלא "תרכז את שיעור האינטרנט הכי טוב שאיזו מגמת תקשורת בארץ יכולה להתברך בו." אם אתה חושב על קריירה עתידית כמורה או שאתה מורה בפועל, אז תפאדל, כמובן. תבורך. העיר זקוקה למורים מקצועיים טובים ואם הם מוכנים לעבוד בחינם, כי אז עוד יותר טוב. מעטים המורים שיכולים להרשות לעצמם לעבוד בחינם, והמורה שאת מקומו תתפוס בוודאי שישמח לדעת שאתה "שיעור האינטרנט הכי טוב שאיזו מגמת תקשורת בארץ יכולה להתברך בו." זה דבר מצוין. אבל, אם אתה לא מורה מקצועי, אולי כדאי שתתרום באופן אחר. אתה יכול, לדוגמה, למלא מקום בלימוד אנגלית (החוסר כאן בולט יותר, והצרכים דחופים הרבה יותר) או תנ"ך, או שתתרום בבדיקת מבחנים, או תשב במקום מורים בישיבות המורים המייגעות (וכמובן, תתרום את השעות למורים המובחרים בבית הספר, כדי לעודדם להישאר בו). אתה גם יכול לסייד כיתות בקיץ, לשחק חמור ארוך עם ילדי כפר שלם, ללמד נשים מעל גיל שישים וחמש לרקוד "מקרנה," או לתרום את גופתך למדע.
בקשתי הצנועה היא רק שבמקום להבטיח ל"רכז את שיעור האינטרנט הכי טוב שאיזו מגמת תקשורת בארץ יכולה להתברך בו" תתחיל בצעד צנוע של קריאת המצע של חנין בעיון. אם תמצא שהתוכנית הזו יכולה לעבוד, הרי שאני באופן אישי מבטיח לעשות ככל יכולתי, ובמלוא הרצון הטוב, למען מינוייך למרכז תוכנית החלל והטסת העפיפונים של "תיכון דרום." האיש הנכון, למקום הנכון. זו סיסמתי.
כהערת אגב לכל אלו שמטיפים לתחבורה ציבורית מולאמת אני ממליץ להאזין לדיון הזה:
http://www.econtalk.org/archives/2008/07/munger_on_the_p.html
אבל אורי,
למה כאלה עצבים?
לא שת"א מעניינת אותי יותר מדי. אני בכלל שונא ערי ענק, ובהתאם – גר במקום אחר.
אני מבין שלא בא לך שמישהו, בלי להזכיר שמות, נקרא לו ד"ח, יקח את הכסף שלך וישתמש בו לנגוב זיעה (שלא לומר דברים אחרים).
אבל חוששני שבמקרה הזה, מאמר (ותגובות) בטונים נמוכים יותר היה מתקבל יותר על לב הקהל שאתה כנראה מחפש.
כלומר, באמת כיף לקרוא את הסרקזם שלך, אבל אינני בטוח שאתה משרת את המטרה שהצבת לעצמך. וסמוך עלי שאני מחפש כאן את טובתך ואת טובת העניין שלשמו כתבת את המאמר.
או שאולי אני טועה, והקולות הצפים שאתה בא לשכנע דוקא מעדיפים מאמרים מגניבים כאלה, ומוכנים לעשות כל מה שהמחבר יגיד להם אחר כך?
אבנר, אני בסך הכל רוצה לתרום את תרומתי הצנועה להעלאת אחוזי הבחירה והבידור. אינני כועס, כמובן, וגם לא באמת חושש, שכן חנין, שגם קודם היו סיכוייו זעירים, צונח עוד הלאה. לגבי השפעתי — אין לי אשליות מרובות בנושא וזוגתי (המצביעה ל"תנו לחיות") מוסיפה: וטוב שכך.
אורי –
אם הוא חבר כנסת – הגיוני שיתן קישורים לפרוטוקולים של הכסנת. לאן אתה מעדיף שיתן קישורים?
איך בונים יותר פארקים?
ה. מקטינים את השטח שהיום מתבזבז על כבישים וחניות, על ידי ייעול התחבורה הציבורית.
חנין לא אשם בזה שאתה בור בנושאים עירוניים או במצע שלו. הוא לא נגד מגדלים או בנייה לגובה. אין היגיון בלבנות מגדלים כפתרון לציפוף האוכלוסיה בגלל שמעל 6-8 קומות הבנייה מתייקרת מאוד – ורוב האוכלוסיה לא יכול לגור במגדל כזה.
הנתונים של האוטובוסים לא מסתדרים לך:
1 -בגלל שהאטובוסים של תל אביב לא משרתים רק את תושבי תל אביב
2 – בגלל שאתה משווה אוטובוס של 50 איש עם אוטובוס של 300 איש
3 – וגם בגלל שמערכת התבחורה הציבורית כיום בנויה בצורה לא יעילה – היא מנסה לחבר כל נקודה לכל נקודה על ידי אותו האטובוס במקום להשתמש בשיטה של "תחבורת מעברים" – ולכן האוטבוסוים נוסעים חצי מהזמן ריקים – זה דוגמה אחת למצב של אי יעילות קיצונית שבו המערכת הנוכחית תקועה.
כמובן שאתה יכול למצוא עוד המון הבדלים בין כל עיר ועיר – אבל הפתרון של קוריטיבה מיושם כיום ביותר ויותר ערים. מה לעשות. גם ניו יורק לדוגמה מכניסה BRT. החיים קשים.
חמוד איך נציג הקפיטליזם שאמור לעודד חדשנות, טוען בעצם שהמצב שבו אנחנו נמצאים – מצב שהוא רע ובר שינוי – לפי חולדאי, משרד התחבורה, משרד האוצר, חנין ולמעשה כל מי שמעורב בבנושא – מוצג על ידך כדבר שאין ברירה אלא להשלים איתו.
לא הבנתי איך שיפור התחבורה בעיר אמור להעיף ממנה את העסקים.
אתה מנסה להציג את תוכניות התחבורה בצורה לא נכונה, מגיע לזה ל"מסקנות קש" שהתחבורה תהיה בבעיה רצינית – ולכן העיר תקרוס. גישה קצת ילדותית.
הנה מבזק מציאות – אם הנפט לא יתייקר, אחוז האנשים שנוסעים במכונית יעלה, וכמות הנוסעים הכללית בישראל ובגוש דן גם תעלה. מצד שני מספר הכבישים שנכנסים לתל אביב לא יכול לגדול בהרבה – מחסור במקום פיזי. בצורה דומה, חלק גדול מהתנועה (בניו יורק זה 29%) זה אנשים שמסתובבים ומחפשים חניה, והחנייה סותמת חלק גדול מהרחובות – לדוגמה באבן גבירול יש 6 מסלולים של כביש – 2 מהם משמשים לחנייה באופן רשמי, באופן לא רשמי – בדרך כלל יש נתיב נסיעה 1 בגלל חניות כפולות. זה יגרום לפקקים של 3-4 שעות, במקום פקקים של 1-2 שעות שיש היום.
מנסיון של ערים אחרות בעולם – מה שיוצא מזה הוא שעסקים בורחים לפרברים – שם יש מחירי קרקע זולים ואין בעיה כזו של פקקים (גם שם פקקים יש בגלל סיבה דומה – תכנון עירוני לקוי – כפי שאפשר לראות באזור התעשיה של ראש העין – אבל לא ברמות של תל אביב) – הבעיות שזה יצור הן גדולות בהרבה כמובן. (לדוגמה בגלל שכל שירות רשת – מים, ביוב חשמל וכו' – צריך בפרבר להיות מחולק על פני שטח גדול בהרבה).
אם הנפט כן יתייקר – המשך המדינות של תחבורה מבוססת רכב פרטי משולה למדיניות תחבורה המבוססת על מסוקים.
נכון ל-2007, נסעו בקוריטיבה מדי יום 2,080,518 איש ב-22,960 נסיעות (לא כולם תושבי קוריטיבה, כמובן — רבים מהם מגיעים מכל רחבי האזור ומדינת פאראנה). אגד ודן מסיעות מדי יום כ-800 אלף איש באזור תל־אביב, כשהן מקיימות לצורך כך כ-30,000 נסיעות. כלומר, באופן כללי אגד ודן נוסעים יותר במידה ניכרת. כמובן, ייתכן שהחברות אינן יעילות ומבצעות נסיעות רבות למקומות לא נחוצים ובתפוסה נמוכה. לכן, בוודאי תסכים איתי, ניתן לבצע צעד חשוב לקראת שיפור המצב באמצעות הפרטה של כל חברות האוטובוסים והקווים, כפי שנעשה בקוריטיבה. לגבי הוספת מסלולים ייעודיים לתחבורה ציבורית — בתל אביב יש יותר מסלולים כאלו, ביחס לשטח העיר, בהשוואה לקוריטיביה. הבעיה היא שתל אביב קטנה וקשה לי לראות איך פותרים את הבעיה הזו באמצעות בלונים פורחים באוויר.
אתה צודק. אני הכנסתי באופן אישי למצע "עיר לכולנו" את הבאים:
א. ההצעה להקים מסופים חלופיים מחוץ לאזורי המגורים (על איזה שטח? על זה לא חשבתי!).
ב. להפוך את דיזנגוף, בן יהודה, רוטשילד, הירקון, דרך חיפה, דרך פתח תקווה וכדומה לקווים "קווי מערכת מרכזיים." אמנם לא הקדשתי עדיין מחשבה לאופן בו נוסיף עוד שני מסלולים לצורך זה לשלל הרחובות שבהם (לבד מדרך פתח תקווה) אין כלל אפשרות להוסיף מסלולים, אבל, היי, זאת רק הצעה.
ג. אני הצעתי להכניס אוטובוסים תלת־מפרקיים להסעת עד 300 נוסעים בישיבה ובעמידה, שיהיו נקיי מינוע ונוחים ויסתובבו אחלה מדיזנגוף לכיכר מילנו. טוב, אם לא אחלה, לפחות הם יהיו מגניבים.
ד. אני הצעתי להוזיל את מחירי הכרטיסים משמעותית ולשנות את שיטת התשלום והכירטוס, כדי להכפיל את כמות הנוסעים ולהגביר את נוחותם. זה אולי ייצור בעיה קלה, שכן נצטרך לשלם לדן ואגד (או לחברות הפרטיות) בסביבות 900 מיליון שקל לשנה בסבסודים, אבל יהיה בסדר.
ה. אני החדרתי באמצעות שיטות מתוחכמות הוספת שבילי אופניים רציפים בכל רחבי העיר ועל הכביש. אני כבר חולם על מסלול האופניים ומסלול האוטובוסים בדיזנגוף. זה יהיה ממש נחמד.
ו. אני זה שהכנסתי את הדרישה להתקנת אזורי חניה מוגנים לאופניים ומקלחות לרענון. בהזדמנות זו, אני זה שהכנסתי את הדרישה לשבץ פתרונות כמו פסי האטה, כיכרות עגולות, תמרורים, סימני כביש ופתרונות ריצוף להאטת קצב הנסיעה.
אם נשים את זה בצד — אני לא חושב שיש בינינו ויכוח על בעיות היסוד: יש צפיפות תחבורתית נוראה בתל־אביב, פקקים, כבישים צרים מדי, אין מספיק מקומות חנייה, המדרכות תפוסות על־ידי כלי רכב, יש רעש וטינופת של כלי רכב, וכן הלאה וכן הלאה. אני לא נוסע ברכב, ולכן גם אינני מפיק כל תועלת אישית מקיומם, אך מצד שני גר בדירת חזית לכביש רועש, כך שבאופן אישי הייתי שמח לולא היו כלי רכב בעיר.
ההבדל בינינו הוא בכך שאני מציאותי, צנוע והומניסט. אני מציאותי וצנוע בהכרתי בכך שאין בידי פתרונות טובים לכל הבעיות. אני לא יודע איך בדיוק ניתן לפתור בעיה אנדמית כמו רוחבם של הרחובות בעיר. אני לא משוכנע שיש לי פתרון מופלא לבעיה של 200,000 כלי רכב בתל אביב, עם עוד כמליון כלי רכב הנכנסים אליה מדי יום, ומתמודדים על כמה עשרות אלפי מקומות חנייה בחניונים. אני הומניסט בכך שאינני סבור שגם אם עולה בדעתי פתרון, או אפילו אם ראיתי דוגמאות שובות לב ליישומו, שניתן בגלל זה להפוך בחוזק יד את חייהם של מאות אלפי אנשים. יתר על־כן, אני חושב שקשה ליישב בין הומניזם להצעת מהפכים דרמטיים כאלו בלי להציע גם לתת דין וחשבון אישי אם זה לא יעבוד.
אתך אין לי ויכוח כאן, כמובן. אתה הצעת להתחיל בקטן, ביישום של תוכנית כזו ביישוב קטן, ולא להפוך לעיי חורבות את מרכז העיר היחידה בישראל. אתה גם אמרת בגלוי שאם התכנית לא תעבוד, אתה תישא באופן אישי בתוצאות. מחנין, לעומת זאת, עדיין לא שמעתי הודעה כמו שלך, על משכון כל רכושך למקרה שהתוכנית לא תעבוד, ולכן יש לי עדיין ספקות בנוגע אליו.
לרדלר.
במשך כל המאמר+תגובות אתה מסתמך על זה שלדב אין מושג מה הוא עושה.
מלבד פרוטוקול בו מוותר חנין על הרעיון כשהוא רואה שאינו פרגמטי (מה שלא גרם לי לערער על שקילותו של דב), לא הסברת עדיין לפי מה אתה מבסס את הספקנות לגבי סיכויי או אפילו כוונת הסיעה לבצע את הצהרותיה או לצעוד בכיוונם.
ובקשר לניסיון, אם דב יגיע לתפקיד הוא יגיע לפחות עם ידע תאורטי עצום, לעומת חולדאי שהגיע לתפקיד עם ניסיון בסידור גרבי טייס אמנם, אבל בטח שלא בניהול.
מדוע הצפיפות מהווה מחסום כלכך גדול?, האם תל אביב לא תוכל ללבוש ירוק נוסח ערים צפופות כמו אמסטרדם? שאוכלוסייתה כפולה מזו של תל-אביב, דווקא ההפחתה בזיהום האוויר והפקקים תעודד מבקרים מכל רחבי הארץ.
אוקיי.. אני חוזר בי מהניהול, לחולדאי יש ניסיון בניהול גמנסיה לחנין יש רק הרבה שכל וידע תאורטי..
מלבד זאת.. במשך שנים חקר דב תהליכים חברתיים וסביבתיים ובמיוחד את תל-אביב, לכן סביר להניח שהוא מכיר את המערכת יותר טוב מחולדאי עצמו כמו גם הוא מכיר היטב מערכות פוליטיות מורכבות כמו גם משחקי כוחות בכנסת ישראל..
מלבד זאת.. במשך שנים חקר דב תהליכים חברתיים וסביבתיים ובמיוחד את תל-אביב, לכן סביר להניח שהוא מכיר את המערכת יותר טוב מחולדאי עצמו כמו גם הוא מכיר היטב מערכות פוליטיות מורכבות כמו גם משחקי כוחות בכנסת ישראל..
1. אין כוונה להוציא את כל המכוניות מהעיר – יש אנשים ושירותים שיצטרכו רכב עוד הרבה זמן (כל עוד מחיר הנפט לא יגיע למחיר גבוה מידי ואז גם הם יאלצו לוותר).
2. הבעיה היא לא רוחבם של הרחובות, אלא סדר קדימות פוליטי – האם חשובות לנו המכוניות או שאנו רוצים בתחבורה טובה? באבן גבירול לדוגמה יש 6 נתיבים. מהם משמשים 2 -4 לתחבורה ממש – תלוי אם יש חניה כפולה או לא. אפשר לדגומה (וזה רק יישום שלי) – להקצות 2 נתיבים ל-BRT, ואת היתר לחלק בין תנועת מכוניות וחניה (לדוגמה נתיב אחד לחניה ועוד 3 למכוניות).
3. ז'יימה לרנר היה ראש עריית קוריטיבה , הוא בעל נסיון בתחום והוא אומר שהדבר אפשרי בתל אביב.
4. פתרון לבעיית החניה אין היום ולא יהיה בעתיד – אם נלך בנתיב הנוכחי. הפער בין המצוי לרצוי רק ילך ויחריף כמו שמגלים אלפי ישראלים מידי יום ביומו.
5. להפוך בחוזק יד – אבל בשביל זה יש בחירות. ומעבר לזה – מה, מעבר לחוזק יד מאפשר לאנשים היום לעשות רווח קל על חשבון הבריאות שלי? על חשבון גרימת נזק כלכלי ובריאותי לי ולבני משפחתי, אפילו את הפתרון העלוב של הפנמת עלויות אין מבצעים.
6. כשאתה כותב פוסט כזה אתה לא יושב על הגדר – אתה מבצע בחירה פוליטית שאומרת – הבה נמשיך בנתיב הקיים. הבה נמשיך להתעלם מבעיות כמו היצע נפט יורד, או זיהום. הבה נתעלם מפתרונות שיש בעולם – וכי מישהו משלם על כך שלמשק הישראלי נגרם נזק כלכלי של לפחות 58 מיליארד ש"ח בשנה? הפקידים? יבואני הרכב? הפוליטיקאים?
7. אל תבצע ספירת מסלולים מהירים ביחס לשטח העיר, ואל תטבע באגם באומק ממוצע של 3 ס"מ (כי אחרת עם מי אתווכח?). בתחבורה חשוב התפקוד, והיכולת של תעבורה רשתית, לא רק המספרים (לדוגמה זה ממש לא עוזר שיש נת"צ באלנבי שבמקום שאוטובוס אחד יסע בו, כל 2-3 דקות, נוסעים עליו מאות אוטובוסים בשעה, כאשר 95% מהם לא יכולים לעזור לך הנוסע). תל אביב נמצא בכמה פרמרטים אחורה לא רק מאחורי קורטיבה אלא מאחורי עשרות ערים בעולם שמתקדמות כיום לכיוון זה – לדגומה היא העיר ה-3 בזיהום אויור באירופה.
8. חלק גדול מהזיהום בעיר שנגרם מאטובוסים נגרם בגלל – שיש יותר מידי אוטובוסים, שהם נוסעים לאט מידי (יש הרבה יותר זיהום בכלי רכב שנוסע לעט- עד פי 3) ובגלל שהם מבצעים נסיעות ארוכות מידי (נסיעה של שעתיים במקום חצי שעה).
בקיצור – זו מערכת מאוד לא יעילה שמוכרים דוגמאות רבות בעולם לשיפורה. גם משרד התחבורה יצא בעבר עם הכרזה על רפורמה מקיפה – הצרה היא שמשום מה (הנחה שלי – יש הרבה אינרטסים פוליטים ועסקיים נגד הרפורמה) – זה לא ממש התקדם. לפי הרקורד האישי של שני האישים די ברור שחנין ידחוף את מה שחולדאי לא ממש רוצה.
רדלר… מעצבן אותך שקומוניסט יהיה ראש עיר?
אני יודע לזהות כשיש לך תגובות עניניות, וכשאתה רק מבקש להתנגח במישהו. הפעם אתה ביקשת להתנגח, בלי לדון לעומק על הבעיות שחנין מביא או לא מביא.
אגב, נדמה לי שתופתע
לא מכיר את דב חנין ולא גר בת"א אבל דבר אחד אני כן יכול להגיד:
מידי פעם במערכת בחירות זו או אחרת צץ לו "משיח". ה"משיח" לא חייב להיות כריזמטי (ברק ב-99, חנין) או להיות עקבי בעמדותיו (אובמה) אבל בגלל ססמאות נבובות הוא נהנה מ*הערצה* ואף יחוס תכונות סמי-מיסטיות.
* דוגמא לאובמה:
http://www.worldnetdaily.com/?pageId=77539
נו, שויין, לפחות הוא לא קרא לו "המהדי"…
* דוגמא לחנין:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=605996
גם אם זה נכון, כל מה שצריך לעשות הוא להביא את חנין על רכבו האהוב (D-9 צה"לי סטנדרטי עם לוגו של חד"ש) ולהתחיל לחגוג באבן גבירול פינת קינג ג'ורג'.
אם ההיסטוריה מלמדת משהו היא שכל המשיחים נופלים. הפער בין הציפיות למציאות הוא פשוט בלתי נסבל. המשיחים היחידים שלא נופלים הם אלה שלא *מספיקים* לעשות הרבה (קנדי) ואלה, כמובן עוברים גלורפיקציה.
אורי,
בקיצור, ובלי שום חבה מיוחדת לחנין (או לחולדאי!),
ת"א באמת מסריחה ומזוהמת, ואפשר לטפל בזה. אינני יודע אם אפשר לפתור את הבעיה לגמרי בלי לסגור את העיר, אבל תמיד אפשר לשפר.
ההצעות שמועלות כאן ענייניות למדי, אפילו אם הן מבוססות על המצע של חנין.
ההבדל בינך לבין האזרח דרור ושות' נוגע לשאלה אחרת: האם עיריה תצליח ליישם הצעות כאלה, בכפיה ועל חשבון הצבור, אבל לשביעות רצון הצבור? או שמא עדיף להפריט הכל ולתת לחברות העוסקות בכל תחום ליעל את עצמן ואת חיינו (כולל תחבורה צבורית וכולל בתי ספר).
לאני דב תל־אביב,
איש לא אמר, אגב, שלא ניתן היה להעלות טענה דומה כלפי חולדאי ב-1998, כשנסיונו הסתכם בפיקוד על בסיסים בחיל האוויר, ניהול מפעל לתקופה קצרה וכהונה בראשות גימנסיה הרצליה. זה טיעון תקף וחזק למדי של מכהן במשרה כלפי מי שמבקש לרשת אותו. גם הטיעון ההפוך לגיטימי. הטוען לכתר יכול לבוא ולומר ש"רון חולדאי הוא מנהל גרוע שאינו יודע מימינו ומשמאלו." רשימת חנין בחרה להדגיש, במקום, את ההצעות לתיקון, וזו בחירה לגיטימית, אך היא מעצימה את הטיעון בדבר חוסר הניסיון.
ההיסטוריה של חנין בכנסת לא ממש מחלישה את טיעון חוסר הניסיון. לכל היותר, היא מעצימה את טיעון חוסר האחריות, לפחות בעיני.
לאזרח דרור,
אחת הבעיות הקרדינליות היא דווקא כןרוחב הרחובות. בתל אביב יש מצוקת חנייה ניכרת, המובילה לכך שכ-67 אלף מקומות חנייה בחניונים אינם מספיקים כלל לצורכי החנייה של האנשים המגיעים לעיר מדי יום ולכן יש חניה לאורך הנתיבים האורכיים הראשיים. ההצעה שלך לפתרון היא לפתור את זה מהסוף, כלומר, להגיע לפתרון הרצוי בעיניך של תחבורה ציבורית בתנועה מהירה במסלולים ייעודיים, שתשכנע עשרות ומאות אלפי אנשים להגיע לעיר ולהתנייד בה כך. אבל ההצעה הזו משאירה בעינן את כל הבעיות באמצע. מה עושים עם עשרות אלפי כלי רכב מדי יום שאין להם היכן לחנות ביום שאחרי שסתמת את דיזנגוף, בן יהודה, הירקון וכו'? איפה הם יעמדו בדיוק? ואיך בדיוק תזרום תנועת כלי רכב בכבישים שהם תלת וארבע נתיביים כשהם יהפכו לפתע לחד או דו נתיביים? האם אתה מתכוון 'לאכול' את המדרכות לצורך נתיבים נוספים (כפי שנעשה באבן גבירול)? הרי זה הפוך למה שתובע המצע. ראש עיר אמון בדיוק על הבעיה הזו: הוא לא יכול לפתור (נגיד) בעיה א' בלי שיינתן מענה כלשהו לבעיה ב' הנובעת ממנה. כדי ליישם פתרון של נתיבי תנועה מהירה של תחבורה ציבורית, אתה צריך להגדיל את שטח החניונים בתל אביב מ-1.7 מליון מ"ר ל-2.5 מליון מ"ר לפני יישום תוכנית כזו. אם רוצים להקטין במידת מה את מספר כלי הרכב הנכנסים לעיר, אפשר לכונן אגרת גודש כלשהי, אלא שלפי תוכניתו של חנין אסור לעשות זאת עד שתיושמנה התוכניות האחרות.
יתר על־כן, בקוריטיבה יש 72 קמ"ר של כבישים המיועדים לתח"צ. בתל־אביב יש פחות (והיא גם קטנה בהרבה), אבל עדיין יש בסיס מסוים שיושם כבר עתה. כפי שאתה אומר, זו "מערכת מאוד לא יעילה" של אוטובוסים. לרנר הוא אדם מכובד, אך איני חושב שאפשר להסתמך על המילה שלו לבדה בעניין זה. בכל זאת, אם נאמר שמתחילים ביישום על סמך מה שכבר יש. כלומר, בהתמודדות עם הפיכת הנתיבים הקיימים ליעילים יותר — מדוע לא לאמץ את המדיניות של קוריטיבה כאן בתור התחלה. לדוגמה, באמצעות מתן רישוי לחברות אוטובוסים פרטיות שונות לפעול. זה הרי בסיס התוכנית שם.
די ברור, מעיון בדבריך, שמה שמטריד אותך קודם לכל הוא עצם השימוש במכוניות וצריכת הדלק והזיהום הכרוכים בכך. אין כלל בעיה עם זה, אבל ברור באותה מידה שהפתרונות שלך נגזרים מהבעיה המטרידה אותך, לא מהבעיה ממנה סובלת העיר. כלומר, אתה לא מכוון לפתור בעיית תחבורה, אלא בעיית איכות חיים מסוימת הנובעת, לדעתך, ממנה. לכן, פתרונותיך אינם עונים על הבעיה אלא מתכון לאסון: אתה רוצה לכונן את הפתרון שלך ושכל מי שסובל מהשלכותיו ילך לחפש מי ינענע אותו (וכן, זה הפירוש של הפיכה בחוזק יד).
טל ירון כתב:
לא, ממש לא מטריד אותי שקומוניסט יהיה ראש עיר. מטריד אותי שמישהו מנסה להיבחר על בסיס מצע של "שיחות יום שישי."
כל אחד מאיתנו היה שם: יושבים ומדברים ומקטרים ומברברים על "המצב" ולגבי כל סוגיה שעולה ("המצב של החנייה נורא ואיום!" "אי אפשר עם הקקה של הכלבים בכל מקום!" "בלתי נסבל הרעש של האוטובוסים" "האנטנות האלה מסרטנות") יש לאחד היושבים פתרון קל ופשוט, שאפשר ליישם בצ'יק-צ'ק לפתרון כל הבעיות.
גם לי יש פתרונות כאלה. אני לא נוסע ברכב פרטי, ואין לי טלפון סלולרי ואת הקקה של הכלבים (שניים!) אני מקפיד לאסוף תמיד. לכן, תמיד מוצאים חן בעיני, באופן אישי, פתרונות כמו הפיכת בלוקים של בניינים מכוערים לגני חמד, הקמת ספריה פתוחה לכל ובכל שעות היממה בבלוק בין גוטליב להירשנברג, הוצאה להורג ללא משפט של אנשים שמדברים בסלולרי באוטובוסים וברכבות, מאסר שנתיים לבעלי פיצוציות שמעיפים את המים משטיפת הרצפה לרחוב, וכו' וכו'.
כמובן, אין שום בעיה עם הצעות כאלה. בשיחות יום שישי כשכולם יושבים ומדברים ומקטרים ומברברים על "המצב." כשהצעות ברמת העומק האלו, על בסיס אותן גחמות אישיות, מוצאות את דרכן למצע. בפירוט, הבעיות העיקריות שמגדירות את המצע של "עיר לכולנו" כלא יותר משיחת יום שישי הן:
א. חלק ניכר מההצעות אינן כלל בתחום שליטתה של העירייה, ולכן עצם העלאתן הוא הטעיית הציבור. חנין לא יוכל ליישם אותן ממילא.
ב. חלק אחר מהתוכניות הן "חצי וחצי": לוקחים את מה שמתחשק מאיזה מודל, ולא לוקחים את מה שלא מתחשק. בדרך כלל, משמעות הדבר היא תוכנית שלא תעבוד כלל.
ג. חלק נוסף הן תוכניות 'סמויות': תוכניות המשתמעות מהדברים, בלי לומר אותן במפורש, כדי שלא לנכר מצביעים. לדוגמה, סגירת התוכניות הפרטיות בבתי הספר. רוב התוכניות האלה הן אסון.
אבנר, להפריט?! הכל?!! השתגעת?!!!
אורי,
האם בתור אדם שהחרות היא נר לרגליו, אינך נהנה לראות כיצד תושבים מתארגנים כדי להריץ מועמד שמוצא חן בעיניהם? האם אינך רואה כיצד אנשים שאין להם את אותו הון וכוח פוליטי של חולדאי, מצליחים להתארגן לכזה פסטיבל של חרות ושל חופש ביטוי? האין זה שחרור מעריצות ההון?
בעיני, ללא קשר לרעיונותיו של חנין, המייצג הזה הוא התגשמותה של החרות האישית והחברתית. חגיגה אמיתית ויפה.
לגבי חנין עצמו, אני תומך בו בגלל שהוא והתנועה שלו התחיבו לקדם יותר דמוקרטיה. אינני עושה זאת בלב שלם, כיוון שלדעתי חנין ישתדל לקדם נסיעת אוטובוסים בשבת. שזה בעיניי שיעבוד של אנשים לעבודה 7 ימים בשבוע. סוג של חזרה לעבדות. אבל אם באמת התנועה של חנין תממש את הבטחות הדמוקרטיה שלה, התושבים יוכלו לומר את דברם בנושא, ולהערכתי אוטובוסים לא יסעו בשבת.
טל ירון כתב:
אתה מבלבל בין כמה דברים:
א. עצם הריצה: עניין יפה כשלעצמו, אבל אני לא חושב שדרושות מחיאות הכפיים שלי בכל פעם שמישהו מחליט לרוץ לבחירות. זה טבעי, לא?
ב. עצם התמיכה העממית: גם זה עניין יפה, אם כי אני מעריך יותר את "לתת לחיות" (http://lihyot.org.il/) שאשכרה נראו ברחובות ועבדו. הבלוגיה פחות מעוררת את התפעלותי, ובוודאי שקמפיין "אני עובד בלשכה" של חולדאי נראה לי לא לעניין.
ג. העניין עצמו: המצע ותומכיו נראים לי יומרניים באופן חסר אחריות, ומונעים מכל הסיבות הלא נכונות, לדעתי.
מעבר לכך, ניחוח מפוקפק, תרתי משמע, עולה מכל הניסוחים המעמתים, לכאורה את "פסטיבל החירות וחופש הביטוי" מול "ההון והכוח הפוליטי של חולדאי." אני לא יודע איפה אתה חי, אבל אם אתה חי בתל אביב, תתקשה למצוא ביטוי גלוי ל"הון ולכוח הפוליטי" האלה בפועל. כרזות? אין. ראיונות? אין. כינוסים המוניים? אין. איזה מסע בחירות סודי נגלה לעיניך ונסמא מפני? או שמא אתה רואה בכל מי שאינו תומך בחנין משרתו בשכר של חולדאי?
לידיעתך, יש תחבורה בשבת בפועל כבר די הרבה זמן. היא לא מוכרזת, אבל היא קיימת.
"תומכיו נראים לי יומרניים באופן חסר אחריות, ומונעים מכל הסיבות הלא נכונות, לדעתי"
תומכיו פשוט מאמינים במה שהוא מציע והם גם מאמינים שחנין יגשים את אותן הצעות ברמת האפשר. זה שאתה רואה בדב עסקן פוליטי זה עניין אחר, לתומכיו השקפת עולם שונה מזו שלך.
(דרך אגב מלבד הקולות הרדיקליים של מצביעי חד"ש למינהם שהם קומץ דיי קטן, רוב הקולות מגיעים ממצביעי ליכוד למיניהם.. בהקשר להגיגים שלך לגבי "זברה קומוניסטית" כאילו בתל-אביב יש 22% קומוניסטים).
אורי יקר,
לא ברור לי מה מלמדים אתכם בחוג האינטרדצפלינרי בעברית, אבל נראה שזה מוביל לתגובת נגד חד-חד-דצפלינרית אינסטקטיבית של דחיה מכל רעיון שמכיל צבע אדום. מצחיק גם שבחרת לשלב תמונת בלון אדום מנופח בתקופה שבה דווקא הבועה הקפיטליסטית פקעה לה, או לפחות איבדה אוויר. אבל יותר מאשר מצחיק בעיקר לא רלוונטי מאחר ודב בכלל לא אדום (ולמען הגילוי הנתעב, אני בכלל לא תל אביבי. יקר לי מדי). הוא לא אדום גם אם אביו היה אדום. להזכירך, קפיטליזם היא שיטה של מריטוקרטיה, איש איש נבחן לפי הישגיו שלו, בנים לא סוחבים את חטאי העבר של אבותיהם וכו'…
אז למה להגיב? בכל זאת עברו בראש כמה מחשבותץ נקרא להן הצעות יעול (יעילות זה טוב, נכון?):
ראשית, אם אתה רוצה לסחוף בעזרת רטוריקה, צמצם את התיאורים הססגוניים והגדל את ההסתמכות על נתונים. בניגוד למצופה, קוראים מגיבים טוב לטקסט עם תוכן, במיוחד באתר חושב כמו הקפיטליזם היומי.
שנית, הפרד בין האדם לרעיונות שעומדים מאחוריו, אחרת זה זול (זול זה טוב, נכון?).
יש לך מצע עם הצעה מבטיחה שיכולה לחולל שינוי. שינוי זה טוב. נקודה. אבל קשה לראות את זה מתוך נקודת מוצא שכל פוליטיקאי הוא בהכרח עסקן.
שלישית, תלמד מהי בורגנות. הבורגנות לא מאיימת על אף אחד ולדב חנין אין שום עניין בלתי פתור עם הבורגנות. למעשה, אם לבורגנות (והכוונה למעמד הבינוני המקצועי שמרוויח מספיק כדי להיות אמיד) היה כוח פוליטי אמיתי, מצבנו היה נפלא מכיוון שמשמעות הדבר הייתה שהעושר היה מתפזר בצורה שווה יותר. בורגני זה לא מילת גנאי, גם לא בעיני סוציאליסטיים.
תבדוק מהן ההשפעות של 18 משפחות, לא של מאות אלפי עובדים חרוצים שמרוויחים את לחמם ישירות מעמל שכלם. אגב, גם קבוצה זו הולכת וקטנה עם הזמן.
ואולי הצעת היעול הכי טובה שלי- הזמינו את דב חנין להרצות אצלכם בחוג. זה יעשה לכם רק דוב.
אז לא רק אני קראתי את הסעיף על חובת התקנת מקלחות בבתי עסק. לקח לי בערך שבוע עד שהפסקתי להתפקע מצחוק.
[...] אורי רדלר מ תח את המצע של עיר לכול ו בצורה שפעם חשבתי לעשות לפ י שהב תי שא י פסול הבעת עמדה. אבל מעבר לע י י הכן ח ין או לא ח ין אהבתי את המספרים שהוא מביא לגבי פורטל ד וקוריטיבה לעומת תל אביב (בתגובות) אין ספק שכול ו היי ו שמחים לו תל־אביב הייתה ה ית מחיים טובים כמו בפורטל ד. לדוגמה, היה כיף לו מיסי הארגו ה לא היו מממ ים 60 אחוז מכלל התשלומים אלא רק 16 אחוז כמו בפורטל ד. היה מאוד כיף לו 70 אחוז מהתקציב היה מגיע מכיסם של תושבי אורגון, ויכול ו לגבות מעסקים אר ו ה בשיעור של 5 אחוז מההוצאות במקום 50 אחוז מההוצאות כקיים היום. גם בקוריטיבה יודעים ליה ות מהחיים, לא כמו בתל אביב, ויש סיבה טובה ומעוררת ק אה: כחצי מהתקציב מגיע מהממשלה. זו דרך מאוד איכותית לחיות. היה כיף גם לקבל תחבורת אוטובוסים הדרת, במיוחד כשלא צריך לשלם (כ-42 אחוז מאזרחיה שומרי החוק של קוריטיבה לא משלמים על ה סיעה), והיה כיף לראות קצת יותר ירוק מסביב. [...]
לאסף, כתבת:
התמונה שנבחרה היא מתוך הסרט ”הבלון האדום" (Le Ballon rouge) של אלבר למוריס. כוונת האיור הייתה להדגים את מידת בגרותם של תומכי חנין אשר, כפי שמרמז האיור, דומה לזו של פסקל למוריס, הילד בסרט. האדמומיות הייתה רק תוספת.
תודה על שירות הדוב המוצע. אני מניח שעם עלותו של חנין לכס ראש העירייה, יתרחש הגידול המקווה באוכלוסיית החזירים המעופפים, שהוא האמצעי המשמש אותנו היום לתעבורה לצורך התכנסות בחוג.
אהבתי את המאמר
מישהו אמר פה, שלחנין יש רצון טוב והוא אינו רוצה להרע, אין ספק שלחנין יש רצון טוב, ולא מעט, אבל השאלה היא האם רצון טוב הוא ערובה להצלחה כלשהי, אני לא חושב
כרגיל מאורי רדלר, שקרים והשמצות אישיות.
"ראשית, חנין הודיע מראש כי אם לא ייבחר, הוא מתכוון לנטוש את הרשימה שבראשה הוא עומד ולשוב לכנסת ישראל."
– שקר וכזב.
חנין הודיע שגם אם לא ייבחר לראשות העירייה הוא ימשיך לעמוד בראש המועצה של סיעת עיר לכולנו. מכיוון שחנין היה פעיל בכל המאבקים העירוניים נגד חולדאי כבר שנים, הרבה לפני שעיר לכולנו בכלל קמה, והרבה לפני שהוכרזה מועמדותו לראשות העיר, מכפר שלם ועד עג'מי, במקביל לעבודתו בכנסת, לא סביר שהוא ייעלם פתאום אחרי הבחירות.
"שנית, המשרה הניהולית הבכירה ביותר בה החזיק חנין עד היום היא ניהול מגירת התחתונים שלו."
-שקר, כזב והשמצה אישית מסריחה.
חנין עמד שלוש שנים בראש ארגון הגג של 80 ארגוני סביבה בישראל.
חנין עומד בראש השדולה הסביבתית בכנסת, ולמרות שהוא מגיע ממפלגת אופוזיציה קטנה ומוקצה מחמת מיאוס, הצליח להעביר חוקים חשובים בנושאי איכות הסביבה והחברה בישראל.
בין השאר חוק אוויר נקי, שכולל קנסות למפעלים מזהמים. אבל את זה בטח רדלר הקפיטליסט מתעב – הוא אולי מעדיף שיזהמו לו את האוויר על פני קנסות שיחטפו בעלי ההון השולטים במפעלים המזהמים, כי אוי ואבוי אם בעלי ההון יפסידו קצת כסף.
"להקת תומכיו מרמזת לנו בעוז כי חנין ועדתו הם חבורת מועדוניסטים מובהקים, שתפיסת ראש על הבר היא מעשה של יום ביומו עבורם. "
-עוד שקר חסר ביסוס.
תנועת עיר לכולנו הוקמה כבר לפני שנתיים, ע"י עשרות ועדי שכונות וארגוני מאבק, שגילו כולם שיש להם מכנה משותף – כולם נלחמים נגד אותו אדם – חולדאי. אז מר רדלר, האם אתה טוען שתושבי כפר שלם הם יושבי מועדונים? מה לגבי תושבי שכונת המוסלמים עג'מי ביפו? ומה לגבי בעלי משפחות שגרים ברחוב ארבע ארצות, שחולדאי תוקע להם את מגדל אסותא מעל הראש? מוביל המאבק שם הוא ניר קליינר, אדם בן למעלה מארבעים, נשוי עם שלושה ילדים. האם גם הוא "מועדוניסט"?
ומה עם השוחים בבריכת גורדון? הייתי אומר שהגיל הממוצע שלהם עובר בקלות את החמישים. האם גם הם מועדוניסטים?
"חנין עצמו ינגן בטובה ובפיקולו בישיבות המועצה, ויקיים מסיבות עיתונאים כשהוא לבוש בתחתוני סליפ אדומים, עטור בנדנה מפלנלית."
- איזה צחוקים, אתה קורע.
"לסלק את הערסים"
- נו באמת, זה פשוט לא שווה התייחסות.
אורי , איזה צחוקים.
קודם כל משהו אומר לי שאם חנין היה קפיטליסט הוא היה זוכה כאן לשבחים
=========
לגבי חניה- הבעיה רק תחריף והיא מחריפה כבר היום – כשאנשים מחפשים שעה חניה – השאלה היא אם רוצים להתחיל להתמודד איתה או לחכות שהיא תהיה עוד יותר חמורה ואז להתחיל להתמודד איתה. כי פתרונות קסם, בלי בעיות שלא עולים כסף ושיפתרו את כל הבעיות – אתה יכול לחפש אצל מפלגות אחרות, זה יחד עם התעלמות בסיסית מהמצב (עסקים כרגיל) אפשר למצוא די בקלות.
===========
חלק מהתוכנית היא כך וחלק היא כך וכו' – לא הבנתי מה אתה רוצה – שפוליטיקאי יקח תוכנית ממקום כלשהו, ולא יבצע התאמות? שידגיש בעצמו את החלקים הכי לא נעימים לציבור? די עם הצביעות.
===========
חנין לא ממש רצה לרוץ – הוא רץ בגלל תנועת עיר לכולנו – לא להפך – כלומר קודם היתה התנועה העממית (שחנין היה בין מקימה) – הם פנו לכל מיני אנשים שירוצו לראשות העיר – רק אחר כך זה השתנה. דבר כזה לדעתי לא היה כאן הרבה זמן.
=======
מישהו מנסה להיבחר על בסיס מצע של ”שיחות יום שישי.“
- עוד ספקולציה לא מוצלחת שלך – המצע בוסס על סמך תוכניות פעולה ונסיון של הרבה אנשים שישבו עליו במשך כמה חודשים. אנשים שחיים את הנושאים העירוניים במשך שנים, לא סתם כאלה שמקטרים בשיחות סלון. כמובן שזה מצע – זה לא תוכנית מתאר עירונית. אף אחד לא מציג תוכנית מתאר עירונית באתר בחירות. (אגב, חולדאי אפילו מצע לא טרח לפרסם).
=======
מארק – מקלחות לצורך עידוד אופניים זה צעד שהרבה עיריות בעולם הכניסו. מצטער שזה מצחיק אותך – צריך לזכור שהחלופה היא לדוגמה נסיעות במכוניות – מה שאומר שחלק מהאנשים שיוצאים מהבית מתים ברחוב. וזה כבר לא כל כך מצחיק.
===========
באשר לפעילות ולתמיכה – התומכים של חנין – אנשי עיר לכולנו – ארגנו את הכנס הזה – באמת היו בו אלף איש – (אנשי תנו לחיות הקימו דוכן קטן בצד.) אני לא מכיר שום תנועה עירונית שבכלל מתקרבת לדבר הזה.
http://www.youtube.com/watch?v=dY0_sVQdQko
מאז , אגב – התמיכה גדלה. ביום ראשון הייתי בכנס שהיו בו 200 איש. תזכיר לי מי עושה פעילות שטח דומה לזה?
כרזות – לחנין אין כסף לשים שלטים על אוטובוסים – אין לו בעלי הון לטובתו (מענין למה)
במקום זה – יש שלטים על המרפסות –
http://picasaweb.google.com/lior.gimel/jygwRD/photo#map
ראיונות – חולדאי באמת מתחמק מקיום עימות עם חנין. אני מניח שאתה צריך לשאול את העיתונים למה הם לא מכסים את הנושא – למרות שברור שיש פה "סיפור" – במקום זה הם בעיקר עסוקים בלנגח את חנין בטורי פרשנות כמו של אבירמה גולן (שטועה בעובדות הבסיסיות ביותר) – או בכיסוי סיפורים צהובים (סרטון השדיים, העתירה נגד חודלאי קונטרול ועוד).
פה ושם מבליחים ב"בלוגוספירה" אנשים אינטיליגנטיים שלא מתרגשים מטרנדים של שינקין פינת רוטשילד וכותבים דברי טעם.
הנה כמה טורים חשובים נוספים בהקשר הזה.
1. הטור של חנוך מרמרי שמסביר למה יצביע חולדאי. http://tinyurl.com/4ylufu
2. אבירמה גולן "עיר לא לכולנו". http://tinyurl.com/5k5tx8
3. ניסים קלדרון "היזהרו מבאזז כמו של חנין".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3611325,00.html
אמיתי סנדי כתב:
בערוץ המקומי של Ynet רואיינו המועמדים (http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3580662,00.html) לראשות העיר וחנין אמר: "אם לא אבחר, אהיה פעיל ב'עיר לכולנו', אבל לא אכהן במועצת העיר." עד היום הוא לא השמיע אף הצהרה ממנה ניתן יהיה להבין אחרת, כך שטענתי הייתה מדויקת לחלוטין.
עמידה בראש שדולות או פעולה פרלמנטרית אינה ניסיון ניהולי. טענתי הייתה נכונה ומדויקת.
טענתי נגעה לדימוי שמנסים תומכי חנין ליצור לו. הדימוי אינו נכון, כפי שציינת בעצמך, אבל הניסיון ליצור דימוי (כמו בפרומו לחנין ב"ריף רף", בתיאורו כ"חנינמאייסטר" או בסיסמאות כמו I Dov Clubbing יש בהחלט ניסיון כזה. תיאורי שיקף את המציאות גם כאן.
האזרח דרור כתב:
משהו אומר לי שאם חנין היה קפיטליסט הוא לא היה מעלה את המצע שהעלה ואם היה מעלה, לא היה קפיטליסט.
גם מצע צריך להתבסס על הגיון מסוים של הכנסות מול הוצאות. לזכות "עיר לכולנו" יאמר שבהשוואה ל'תוכנית' של אורן שחור זו בהחלט תוכנית מקיפה. היא רק גרועה מאוד ולמרות מחאותיך, היא נראית כמו פטפוטי סלון או, תסלח לי על הביטוי, תוכניות של רמת־גנים (אני יליד רמת־גן, בן יליד רמת־גן, וגרתי שנים רבות ברמת־גן, כך שאין כוונה להעליב, כמובן, אף רמת־גני. ובכל זאת, רמת־גן).
כן, גם גולדה לא רצתה לרוץ. צו התנועה זה אחלה. גם עממי זה אחלה.
אולי. אני מסתובב בעיר כל ערב (יש לנו גולדן רטריבר חובב טיולים מושבע) וחרשתי כל רחוב בשטח שבין גן החשמל, אלנבי, הלמטה של הבימה, הסינמטק וכו' ואני יכול להגיד לך שלא ראיתי אפילו נמלה עם שלט של חנין. אולי הכלבים של תנו לחיות אכלו את כולם?
אין לי מושג למה אתה מתייחס באזכורים האחרונים. זה באמת לא יפה מצד חולדאי להתחמק מקיום עימות עם חנין. אולי כדאי לחנין לעשות עימות עם אורן שחור.
אורי – אני מסתובב בעיר לפעמים עם האופניים. אני מציע שתלך לבדיקת ראייה.
למקרה שאתה צריך עזרה – צריך להסתכל למעלה – על המרפסות, לא למטה – על הכלב.
הנה רק חלק מהשלטים.
http://picasaweb.google.com/lior.gimel/jygwRD/photo#map
אולי כדאי לחולדאי לנסות לגייס עוד כמה אנשים – חוץ מהעובדים שלו
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3616929,00.html
הבלון האדום החדש הוכרז כמנצח כעת. קוראים לו ברק אובאמה. חנין הוא הבלון שאחריו.
קפיטליסטים הם אנשים מרירים בימים אלה. בואו נניח להם.
שלא יפריעו לנו להנות מלנצח בבחירות!
מר רדלר, להלן ציטוט מאתר עיר לכולנו:
"כראש רשימת עיר לכולנו, דב חנין ימשיך להוביל את התנועה גם אם לא ייבחר כראש העיריה. הוא ימשיך להוביל את העשייה המוניציפלית כיושב ראש הסיעה המורחבת של עיר לכולנו גם אם פורמאלית לא יכהן כחבר מועצת העיריה (אלא כחבר כנסת). הסיעה המורחבת של עיר לכולנו בחרה את רוחיק גלעד-וולנר ואת אהרון מדואל כסגני יו"ר הסיעה המורחבת. אהרון מדואל ירכז כיו"ר את החברים שיכהנו בפועל במועצת העיריה."
לקוח מעמוד זה: http://www.city4all.org.il/candidates
כתבת: "עמידה בראש שדולות או פעולה פרלמנטרית אינה ניסיון ניהולי. טענתי הייתה נכונה ומדויקת."
אז בוא נראה, אתה טוען שפיקוד על בסיס צבאי נותן ניסיון ניהולי יותר טוב מניהול ארגון המורכב מ-80 ארגונים שונים בעלי אינטרסים מתחרים?
לעניות דעתי שלטון יחיד צבאי הוא מעט יותר קל לניהול מאשר ניהול ארגון גדול, מורכב ובעיקר דמוקרטי, אבל אולי אנחנו חלוקים בנקודה הזאת.
"טענתי נגעה לדימוי שמנסים תומכי חנין ליצור לו. הדימוי אינו נכון, כפי שציינת בעצמך, אבל הניסיון ליצור דימוי (כמו בפרומו לחנין ב“ריף רף“, בתיאורו כ”חנינמאייסטר“ או בסיסמאות כמו I Dov Clubbing יש בהחלט ניסיון כזה. תיאורי שיקף את המציאות גם כאן."
אז אתה לא בוחן את המועמדים על פי כישוריהם, תכונותיהם, נסיונם ומה שהם עצמם אומרים, אלא רק על פי הדימוי האינטרנטי שלהם?
מאוד מעניין.
ניסיון קטן לעצור את ההדגשה המרגיזה בנקודה הזאת.
לעניות דעתי, 'חיים וסביבה' הם יותר קואליציה של לוביסטים וארגונים, מאשר ארגון בפני עצמו
אורי, איפה יש כובעים למאכל?:-)
אליסה, בחנות הכובעים. לי בבית יש רק כובעי צמר….
אמיתי סנדי כתב:
נו? ובמה זה שונה ממה שאמרתי? מי שאינו חבר המועצה אינו חבר בגוף הדן ומקבל החלטות. נקודה. אין דבר כזה "פורמאלית לא יכהן כחבר מועצת העיריה." אפשר לכהן בה ואפשר לא לכהן בה. מי ש"פורמאלית" אינו חבר כנסת אינו יושב במליאה, בוועדות ואינו מרים אצבעו בהצבעות.
נוסף על־כך, בזירה המוניציפלית יש נסיון רב שנים עם מועמדים שרצו לבחירות, ומשלא צלחה משימתם בידם פנו ונעלמו למקום עבודתם הקודם (או החדש). כשבא מועמד באוגוסט ומכריז, מראש, כי אין בכוונתו לפרוש מתפקידו הנוכחי, צריך להיות תמים מאוד כדי להאמין שדווקא הוא יהיה היוצא מן הכלל.
לא טענתי שפיקוד על בסיס צבאי מעניק יתרון כלשהו. למעשה, טענתי בדיוק ההפך, ככתוב: "איש לא אמר, אגב, שלא ניתן היה להעלות טענה דומה כלפי חולדאי ב-1998, כשנסיונו הסתכם בפיקוד על בסיסים בחיל האוויר, ניהול מפעל לתקופה קצרה וכהונה בראשות גימנסיה הרצליה." למעשה, הנסיון הניהולי העיקרי של חולדאי, כאשר נבחר לתפקיד, היו שנותיו בראשות גימנסיה הרצליה, וגם זה ניסיון ניהולי בארגון קטן-בינוני. יתרונו העיקרי אותה עת היה שהוא התמודד מול דורון רובין. במצב היום, חנין נטול הניסיון הארגוני מתמודד מול ראש עיר המכהן בה מזה עשר שנים, שיש לו בנקודה זו יתרון עצום על חנין.
אכן, מאוד מעניין. אני מתלבט אם הבעיה שלך היא בהבנת הנקרא — הרי דיברתי במפורש, בין השאר, על הנסיון ליצור לו דימוי כוזב מסוים — או בהבנת הנקרא — כלומר, שאתה מבין שהנקודה שהעלית שגויה, ומבקש לעצמך דרך נסיגה מכובדת.
אורי – כשם שמקודם נפלת במלכודת שאתה עצמך טוען שאחרים נופלים בה (משחק סכום אפס)
כך אתה נופל כעת בעוד מלכודת. של "שיחות יום שישי" במקום לאכול את הכובע, אתה מנתח תנועה שאתה לא מכיר מספיק טוב, על בסיס מצע שאתה לא מכיר מספיק טוב, בנושא שאתה לא מכיר מספיק טוב, באמצעות סברות כרס ודבר המקביל ל"שיחות יום שישי". חלאס.
אתה תוקף את חנין על כך שהוא מתכוון לצאת אם יפסיד? ראשית הדבר לא מדוייק , כפי שהסבירו לך. שנית מה המועמד השני יעשה במקרה ויפסיד? בצורה האופיינית – הוא התחמק ממתן תשובה.
טקסט זה, כמו ברבים ב"הקפיטליסט" (ובשיח הציבורי בכלל), סובל קשות ממחלת סימון המטרה סביב החץ.
כך למשל הפסקה:
>>>עיקר המצע עוסק בעניינים שניתן להגדירם ”איכות חיים“ ולא ”רמת חיים.“ רוב העניים שואפים לשפר את רמת חייהם. בורגנים אמידים (או אלו השואפים לכך, או אלו שנולדו למשפחות כאלו) עסוקים יותר ויותר בסוגיות של ”איכות חיים.“ המצע מתמקד, לפיכך, בעיקר בסוגיות של ”איכות חיים,“ שימשכו את ליבם של בורגנים מהמעמד הבינוני: מחזור אשפה, דירות זולות להשכרה בלב העיר, גני ילדים זולים וטובים בלב העיר, הוספת תקציב למערכת החינוך, כך שכל בתי הספר בלב העיר יספקו תוכנית הדומה לזו של בתי־ספר עם תוכניות פרטיות, כפיית בנייה המותאמת ליחידים ולזוגות, וכדומה.
>>>
ניכר בעליל שחלקה הראשון של הפסקה, עד הנקודתיים, קינן בראשו של הכותב בטרם העיף מבט במצע עצמו. מי שיעיין עיון זריז במצע שבאתר התנועה http://city4all.org.il/ יווכח במהירה שהטענה כאילו המצע עוסק ברובו ב"איכות חיים" (דהיינו שטויות של בורגנים) ולא ב"רמת חיים" (מה שחשוב) היא מגוחכת.
אפילו לא צריך לטרוח לעיין במצע ודי לבחון את הציטוט הסלקטיבי ממנו שמביא הכותב עצמו. פרט לסעיף הראשון ברשימה שהוא מביא, מחזור אשפה, שאמנם אינו נוגע ישירות לרמת חייו של הפרט (גם לא ל"איכות חיים", אבל לא משנה) כל השאר נוגעים לעניינים מהותיים מאד. גני-ילדים איכותיים וזולים, נניח. אפשר לטעון שההבטחה לגני ילדים טובים וזולים היא הבטחת שווא, אבל הטענה שהיא נוגעת לאיזו "איכות חיים" מעורפלת ואינה מהותית לחיי רוב התושבים, היא אווילית. גן-ילדים הוא סעיף הוצאה משמעותי וחשוב של כל מי שיש לו ילדים בגיל הגן.
יש כאן גם, ככל הנראה, עיוות משמעותי של המצע. אין לי מושג מאיפה הכניס הכותב למצע עיר לכולנו את הסייג "בלב העיר" שבו הוא משתמש פעמיים, לעניין גני הילדים ולעניין תקצוב מערכת החינוך. (נקודה שמשרתת את טענתו כי המצע פונה לבורגנים). בסעיף "חינוך" באתר "עיר לכולנו" לא מוזכר בשום מקום המושג "לב העיר". לעומת זאת כן מוזכרות יפו ודרום העיר, כמקומות שבהן יש להשקיע במיוחד בחינוך, וכן נאמר "העירייה בהנהגת עיר לכולנו, תקים מסגרות חינוך עירוניות איכותיות בכל רחבי העיר". כך גם בעמוד "החזון ותוכנית העבודה".
"מי שאינו חבר המועצה אינו חבר בגוף הדן ומקבל החלטות. נקודה. אין דבר כזה ”פורמאלית לא יכהן כחבר מועצת העיריה.“ אפשר לכהן בה ואפשר לא לכהן בה."
אתה שוב טועה. בעיר לכולנו הסיעה המורחבת היא שתחליט, והנציגים במועצת העיר יצביעו על פי החלטות הסיעה המורחבת. חנין יעמוד בראש הסיעה המורחבת. שלא כמו חולדאי, הוא לא בא רק בשביל הג'וב של ראש העיר. כפי שציינתי, במקביל לכהונתו כחבר כנסת חנין היה נוכח בשטח בכל המאבקים העירוניים של השנים האחרונות – כפר שלם, עג'מי ורבים נוספים. כמי שהיה שם וראה אותו במו עיניו, שנים לפני שמועמדותו לראשות העירייה הועלתה לדיון, אני בוטח בו שהוא לא ייעלם פתאום אחרי הבחירות במקרה שיפסיד.
אתה מתעקש להתעלם מהעובדות, אולי כי אתה לא מכיר פוליטיקאים ישרים, שיבושם לך.
הניסיון של חולדאי כראש עיר הוא בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו רוצים להחליף אותו. עד כמה שאני יודע, אפילו קפיטליסטים אדוקים מתנגדים לשחיתות, ותחת שלטונו של חולדאי השחיתות עלתה ופרחה באין מפריע, הן במנהל ההנדסה הרקוב עד היסוד והן בפרשת החניונים וקשריו של מר ראובן גרוס בצמרת העירייה, למשל עם סגן ראש העירייה נתן וולך. חולדאי כבר הודיע שהוא מתכוון למנות את וולך שוב לתפקיד אם ייבחר. אכן אמירה נחרצת כנגד השחיתות.
בעשור חולדאי הוזנחה התחבורה הציבורית לחלוטין, עלה זיהום האוויר עד שתל-אביב היא העיר מספר 3 בזיהום אוויר באירופה, ונבנים מגדלים בכל פינה בעיר ללא כל תכנון תחבורתי, כך שהפקקים רק הולכים וגדלים.
זיהום אוויר גורם לנזק כלכלי – וגם קפיטליסטים מתים ממנו.
הזנחת התחבורה הציבורית גורמת לעליה בשימוש ברכב פרטי, ומכאן לפקקים.
פקקים גורמים לנזק כלכלי אדיר – וגם קפיטליסטים עומדים בפקקים.
אבל אתה מעדיף לעצום עיניים בפני המציאות, ולא לראות את תוצאות ניהולו של חולדאי את העיר הזאת – רק שלא ייבחר סוציאליסט, רק לא השד האדום המפחיד הזה עם הקרניים והזנב שאתה מדמיין שיש לו.
האזרח דרור כתב:
דומני שחמקת מהתייחסות לכל הנקודות הממשיות שהועלו בדיון:
א. מתוכנית קוריצ'יבה, שאתה כה מתלהב ממנה (ואני לא אומר שהיא שלילית בהכרח, היא רק לא יישימה ולא נוגעת לתל־אביב) ומהקינה על תפקוד חברות האוטובוסים הלקוי משתמע שיש לאמץ פתרון של מספר גדול של חברות אוטובוסים פרטיות מתחרות, כמו בקוריצ'יבה.
ב. כמעט כל הנתיבים האורכיים מצפון לדרום ורוב הנתיבים הרוחביים, מהים מזרחה, אינם מתאימים מבחינת רוחבם ותנאיהם למיקום מסלולי תח"צ מהירה. חזרת פעמיים על המלים "אבן גבירול" אבל זהו רחוב חריג: הוא נסלל מאוחר יותר, ורוחבו היום הושג באמצעות אכילה של שטח המדרכות. האפשרות הזו אינה יישימה ברוב הכבישים האחרים. רוחב הכבישים העורקיים בתל אביב הוא כעשרה מטרים. שני נתיבי תח"צ ומקום לבני אדם לעמוד ביניהם ידרשו 7-9 מטרים. זה חלום באספמיא ולא יותר.
ג. אתה מנסה 'להתגבר' על בעיית החנייה הניכרת שתיצור 'תוכנית קוריצ'יבה' באמצעות האמירה הסתמית שאנשים ייסעו פחות במכונית. זה אינו פתרון אלא הזייה.
ד. אתה מנסה להסתיר את הרעיון שלך, שיחייב איסור כניסת כלי רכב לעיר או הגבלה חמורה מאוד של הדבר באמירות כלליות כמו "אין כוונה להוציא את כל המכוניות מהעיר – יש אנשים ושירותים שיצטרכו רכב עוד הרבה זמן" — שעה שהתוכנית העיקרית שלך היא בעצם כן לאסור כניסת כלי רכב לעיר או מירור את חייהם של בעלי רכב באמצעות שלילת אפשרות חנייה לאורך רחובות רבים, סתימת עורקי התנועה העיקריים בתח"צ, ומניעת הקמת חניונים נוספים ("מבקום להקים בעיר עוד חניונים ולהקדיש עוד שטח למכוניות — אפשר לנסות להקטין את השימוש במכונית"). אין לך למעשה תגובה לטענה המתבקשת, שזו תוכנית הזויה.
ה. אתה מעלה תוכניות להגדיל את השטח הירוק בעיר באמצעות "[הקטנת] השטח שהיום מתבזבז על כבישים וחניות, על ידי ייעול התחבורה הציבורית." כל אדם סביר יקיש מזה שהכוונה היא לבטל את נתיבי התנועה לכלי רכב פרטיים (אחרת איך יושג יותר שטח של כבישים?) ואת מקומות החנייה. כלל הכבישים באזורי מרכז העיר, לבד מעורקים ראשיים (שאותם אתה מתכוון לשמר, כמדומני) הוא כ-3 קמ"ר ורק מיעוטם יהיה ישים כשטח ירוק. שטח כלל החניונים הלא מקורים בלב העיר הוא קצת פחות מחצי קמ"ר. האם ניתן להתייחס כתוכנית רציונלית לתכנון להפוך את כל העיר למדרחוב גהינומי כדי להשיג גידול של עשרה או עשרים אחוז בשטח הירוק?
אמיתי סנדי כתב:
ניפגש בטקס חתימת ההסכם הקואליציוני חולדאי-מדואל, או בהצגת הבכורה של המחזה של מטרלינק.
אני רחוק מלהיות חסיד של חולדאי (למען האמת, לא הצבעתי לטובתו בשתי מערכות הבחירות האחרונות) — אתה יכול לשחרר את הבלמים בנושא זה.
מה שאינך יכול להגיד הוא דברים לא בדוקים. או, בניסוח אחר, המשרד לאיכות הסביבה חולק על דעתך שזיהום האוויר החמיר בתל־אביב. למעשה, היה כאן שיפור משמעותי (ראה: http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=avir_tlv&enZone=avir_tlv). קשה לי לומר עד כמה השיפור הוא תוצאת פעולה של חולדאי, אך הטיעון ההפוך שגוי ככל הנראה.
למען האמת, ככל שאני שומע יותר טיעוני קש של אנשים שאינם טורחים ללמוד את הנושא עליו הם מדברים, כך אני משתכנע יותר בכך שחנין אינו האיש המתאים לראשות העירייה.
ד.ט. כתבת:
אתה צודק וטועה. אתה צודק כשאתה מצביע על כך שחלק מהסעיפים שהבאתי תחת "איכות חיים" הם למעשה סוגיות של "רמת חיים." אלא שכולן נוגעת לרמת החיים של צעירים תושבי לב העיר. לדוגמה, אין ספק שאם העירייה תספק מספר גדול של גנים בזול, ירווח לתושבים הנזקקים לשירות זה. והיכן ניכרת מצוקה זו במיוחד? והיכן הייתה בשנים האחרונות עלייה במספר התלמידים בכיתה?
או דירות להשכרה — האם מחירן היקר מעיק בעיקר על תושבי שכונת שפירא או יפו, או שמא הסובלים העיקריים גרים במרכז העיר? ומיהם אלו שיפיקו תועלת מחיוב הקבלנים להקדיש 25 אחוז משטח המגורים לדירות להשכרה ולהציע דירות בגדלים קטנים המותאמות לזוגות צעירים? כדי להזכיר, בתל־אביב, 88 אחוז מהבנייה למגורים הייתה בלב העיר ובצפונה.
אתה גם טועה, שכן אתה מתעלם מכך שסעיפים רבים במצע נוגעים לאיכות חייהם של אותם פרחי בורגנים בלב העיר. חלומות באספמיא על נתיבי אופניים רציפים על חשבון הכבישים, כיסוח תנועת כלי רכב בלב העיר, הגבלות בנייה, איסוף אשפה, מלחמה באנטנות סלולריות, וכו' וכו' — כולם סעיפים שנכתבו ונתפרו במחשבה תחילה על קהל יעד מסוים.
גנים איכותיים בזול יועילו רק לתושבי לב העיר? וכי בשכונות אין ילדים? יכול להיות שבלב העיר יש מצוקה רבה יותר של גנים, אך זה לא אומר שהשקעה בגנים היא אינטרס בורגני מעיקרו. במצע בנושא החינוך מובהר מספר פעמים, שיש להשקיע באופן מיוחד בדרום וביפו – מזה התעלמת כליל כי זה לא הסתדר עם התזה.
לגבי סעיפים אחרים – הפחתת התנועה בלב העיר תועיל לכל מי שמסתובב שם וצורך אוויר לקיומו. זה ממש לא רק בורגנים. נתיבי אופניים יועילו לכל מי שרוכב על אופניים – שוב, ממש לא רק בורגנים. רק פרחי בורגנים רוכבים על אופניים? יש פלחי אוכלוסייה לא קטנים שמשתמשים באופניים כי אין להם כסף לאוטו. השקעה ועידוד התחבורה הציבורית – שתופסים את רוב סעיף התחבורה במצע – יועילו במיוחד לאוכלוסייה החלשה, הצרכנית העיקרית של תח"צ.
ד.ט.
הרשה לי להוסיף שגם אנטנות סלולריות לא ממוקמות בכיכר המדינה.
ד.ט., כתבת:
לא התעלמתי, ואני לא חושב שזה רק מס שפתיים (העובדה שברשימת עיר לכולנו אין תושב יפו ערבי לרפואה מעט בעייתית — אך זו סוגיה פוליטית בעיקרה). בורגנים טובים אוהבים מאוד להפגין את מידת דאגתם לזולת החלש — ואני משוכנע שזו דאגה כנה — אך הדברים עדיין נמצאים בשולי המצע, לא במרכזו.
כהערה בצד, אני חולק על רבות מהתפישות של סיעת מר“צ וסבור שחלק מהתוכניות שלה מופרכות לא פחות מאלו של "עיר לכולנו," אבל אם מסתכלים על רשימת הדברים שאחמד משהראוי (מס' 3 ברשימתם) מבקש לקדם ביפו, אפשר לראות את ההבדל בין מי שהשליך עצם או שתיים לנושא, באותו כלאחר-יד בו תבע "100 אחוז זכאות לבגרות," לבין מי שיש לו מושג כלשהו בנושא.
וודאי שנתיבי אופניים הם דבר חשוב לכל. פוטנציאלית. בפועל, עיקר שבילי האופניים הקיימים היום הם במרכז העיר ובצפונה, כשמערכת השבילים המסועפת ביותר הקיימת היום היא בפארק הירקון ובשכונות הצפון. בדרום יש היום שביל על משה דיין והטייסים ומשהו ליד הספורטק בדרום (אני לא כולל את אזור שבזי בדרום ממש). שיפור השבילים ופרות פורחות על גג כמו שבילים על חשבון כבישים, הם בצורה הכי ברורה דבר שמדבר ופונה אל רוכבי אופניים בצפון ובמרכז.
וודאי שעידוד התח"צ יכול להועיל. אבל העיסוק בנושא זה מתמקד בפנטזיה של יצירת כפר-מדרחוב בלב העיר: מערכת אוטובוסים שקטה ומהירה, שלצידה מסלולי רכיבה על אופניים ומדרכות רחבות. במקום חניונים, ינטעו גנים. במקום כבישים, מדרחוב. לתוכנית הזו אין שום נגיעה ממשית למקומות מחוץ ללב העיר.
קרא שוב את המצע בענייני תחבורה. הבעיה המאובחנת היא "פקקים, עצבים, מחסור במקומות חניה, זיהום אוויר, מקומות שהגישה להם מוגבלת." הפתרון המוצע, אם לפשט אותו, הוא לגרום לכך שאנשים מחוץ לתל אביב לא יגיעו למרכז העיר ברכב, וכך תהיה חנייה בחינם לכל תושבי העיר, ואפשר יהיה להסתובב ברגל או באופניים במרכז העיר הממודרחבת.
עדיין אני סבור שאתה גמרת בדעתך שהמצע פונה לבורגנים, ורק אחר כך קראת אותו. אחרת קשה להסביר מה עושה הביטוי "בלב העיר" במשפט שציטטת כביכול מן המצע: "הוספת תקציב למערכת החינוך, כך שכל בתי הספר בלב העיר יספקו תוכנית הדומה לזו של בתי־ספר עם תוכניות פרטיות". יפו ושכונות הדרום מוזכרות במצע חזור והזכר. ייתכן שההבטחות הנוגעות אליהן אינן ריאליות – אך לטעון שמצע אינו ריאלי זה לא כמו לטעון שמצע פונה לבורגנים. הניסיון לפסול הבטחות הנוגעות לדרום וליפו כאילו גם הן רק משקפות את טוב-לבם של הבורגנים – ולא באמת באות למשוך את קולות הדרומיים – הוא סופיסטי. תמיד אפשר לטעון זאת – הוא מדבר על הדרום אבל מכוון לרגשי הרחמים של הצפונים.
העובדה שחולדאי טיפח שבילי אופניים בשדרות (פלוס משה דיין) מחזקת את טענתי שההבטחות של עיר לכולנו נוגעות לדרום.
המשך דבריך חרג מן השאלה האם המצע פונה באופן מיוחד לבורגנים, לכיוון שאלות של ישימות המצע שכבר נידונו לעיל. אני לא רוצה להיכנס לזה לעומק. אני די משוכנע שאפשר לשפר משמעותית מאד את התח"צ בעיר רק על-ידי תכנון נכון ותשומת לב, בלי השקעות ענק כמו חפירת רכבת תחתית, ואני די משוכנע שחנין (שאני מכיר משהו מן הרקורד שלו בכנסת) הוא אדם נבון, שמכיר את אופן פעולתן של מערכות שלטון, יודע להתייעץ באנשי מקצוע, ויצליח לקדם את העניין הזה. גם חולדאי יכול, אבל פשוט פחות, או בכלל לא, אכפת לו. והשיפור הזה בתח"צ טוב בראש ובראשונה לאלו המשתמשים בה בלית-ברירה.
אם נחזור לדיון במצע, ולשאלה למי הוא פונה, חוטאת לאמת גם הטענה לגבי "סילוק הערסים".
כדי שהיא תהיה נכונה צריך להניח ראשית שהתרחיש המתואר בה אכן יתרחש, ולשם כך צריך חנין להיות טיפש וחדל אישים (אם באמת ירוץ לאסור על תלמידי הדרום ללמוד בצפון ולא יצליח להשתמש בכוחו כדי ליצור חלופות ראויות) או רשע (אם יפעל במתווה זה בכוונה תחילה); שנית צריך להניח שהקהל הבורגני הממוצע (הסולד כביכול מן הערסים הדרומיים) מסיק מבין השורות את התוכנית הזדונית של חנין לסלק את הערסים; ושלישית יש להניח שמנהלי הקמפיין של חנין ממולחים כל-כך עד שהצליחו להעביר מסר גזעני זה כשהוא עטוף במסווה הפוך בדיוק. (ואולי אפילו למשוך – בו-זמנית ובאותן מילים עצמן – את השמאלן הנאיבי החותר לשיוויון אמת, את בן השכונות המקופח שרוצה בית-ספר טוב במרחק הליכה, ואת הבורגני הצבוע שרק רוצה להיפטר מהערסים. זה כבר לא מצע – זו יצירה ספרותית רבת-רבדים).
איפה בעצם נאמר במצע, שיש לבטל את פתיחת אזורי הרישום?
זה הדף במצע שעוסק בחינוך
http://city4all.org.il/education
אכן נאמר בו, כפי שצוטט כבפוסט, שישקיעו בחינוך בדרום, יבנו תיכון ביפו ותיכון בדרום, וכו', אך איפה נאמר כי התנועה דוגלת ב"ביטול פתיחת אזורי הרישום הקיימת"? עשיתי חיפוש של המילה "רישום" בכל אתר עיר לכולנו ולא מצאתי כל אזכור לאזורי הרישום.
ד.ט. קבל חח
ד.ט. כתבת:
תנוח דעתך. כשאני רוצה לצטט משהו, אני ממקם גרשיים בתחילתו וגרשיים בסופו. כשאינני עושה זאת, אינני מצטט אלא כותב מה דעתי או איך הבנתי את הדברים.
עיר לכולנו מבטיחים בעיקר לשפר את המסלולים הקיימים ולהוריד אותם לכביש ("שבילי האופניים ייבנו על חשבון המיסעה (הכביש) ולא על מדרכות."). אפשר, כמובן, לגלות אופטימיות ולחשוב שהמצע פונה לאותם תושבים באזורים שבהם אין שבילי אופניים ואין רוכבי אופניים וקוסם להם, אבל ההנחה הזו נראית לי מאולצת מאוד מצידך.
ראשית, כדי להבהיר: בשום מקום בדברי לא נרמזה תמיכה ב"השקעות ענק כמו חפירת רכבת תחתית…" ואין תמיכה כזו גם אם מדובר בהשקעות גמד. רכבת תחתית היא דבר מיותר לחלוטין בסדר הגודל של תל אביב.
לעניין עצמו, אני חושב שלא הבנת לחלוטין את עיקר המצע כאן. הפנייה אינה למשתמשים בתח"צ בלית ברירה והבטחה לשיפורים בתח"צ ובאיכותה, אלא חתירה לשינוי דרמטי: "הורדה דרסטית, במהלך חמש שנים, של כמות כלי הרכב שנכנסים ויוצאים מהעיר מידי יום" באמצעות "פיתוח אגרסיבי של מערכת הסעת המונים מטרופולינית שמרכזה בעיר." הרעיון אינו מתמקד בשכונות הדרום ובקושי נוגע בהן, למעשה, שכן עיקרו הוא "הפיכת ארבע-עשר עורקי תנועה מרכזיים קיימים לנתיבי תנועה של 'קווי מערכת מרכזיים' (קמ"מים)." כוונת התוכנית אינה שיפור באיכות הנסיעה אלא שינוי דרמטי, שבליווי אגרת גודש יהפכו "כניסת רכב פרטי לחלקים מסוימים בעיר לבלתי משתלמת" — התוכנית, במלים אחרות, נועדה לעודד או לכפות על מאות אלפי האנשים הנכנסים לעיר מדי יום להשתמש בתח"צ. זה לא נוגע כלל ליפו או לדרום.
כמובן, הרשות בידך לראות בתוכנית להעביר בדיזנגוף אוטובוסי ענק ("עד 300 נוסעים בישיבה ועמידה") משהו ריאלי וטוב, שאכן יציע "חווית נסיעה נעימה."
כדי שהיא תהיה נכונה צריך להניח ראשית שהתרחיש המתואר בה אכן יתרחש, ולשם כך צריך חנין להיות טיפש וחדל אישים (אם באמת ירוץ לאסור על תלמידי הדרום ללמוד בצפון ולא יצליח להשתמש בכוחו כדי ליצור חלופות ראויות) או רשע (אם יפעל במתווה זה בכוונה תחילה); שנית צריך להניח שהקהל הבורגני הממוצע (הסולד כביכול מן הערסים הדרומיים) מסיק מבין השורות את התוכנית הזדונית של חנין לסלק את הערסים; ושלישית יש להניח שמנהלי הקמפיין של חנין ממולחים כל-כך עד שהצליחו להעביר מסר גזעני זה כשהוא עטוף במסווה הפוך בדיוק. (ואולי אפילו למשוך – בו-זמנית ובאותן מילים עצמן – את השמאלן הנאיבי החותר לשיוויון אמת, את בן השכונות המקופח שרוצה בית-ספר טוב במרחק הליכה, ואת הבורגני הצבוע שרק רוצה להיפטר מהערסים. זה כבר לא מצע – זו יצירה ספרותית רבת-רבדים).בוא ננסה לקרוא את השורות ולראות מה אפשר להבין מהן.
ראשית, המצע קורא "לבטל את מסגרות החינוך הפרטי-למחצה" באמצעות הקמת "מסגרות חינוך עירוניות איכותיות בכל רחבי העיר – כולל לגיל הרך." הקורא הסביר של קטע זה במצע יניח באופן טבעי כי הכוונה אינה להורדת רמת החינוך באמצעות ביטול התוספות העולות בדמים כה רבים להורים (הקריאה היא, הרי ל"איכות לכולם בחינוך"), אלא בתקצוב בתי ספר חדשים וקיימים, כך שמגוון האפשרויות המוצע היום בבתי ספר הפרטיים למחצה יהיה זמין לכולם "ללא תלות בשאלת יכולתם הכלכלית של ההורים." עד כאן אותה נקודה במצע עליה עמדתי — ההבטחה (הכוזבת, זה אפילו לא קרוב לתחום האפשר) להעניק לכ-ו-ל-ם ובחינם את מה שמקבלים היום בחינוך הפרטי מכיסם של ההורים. הדברים מכוונים בצורה מפורשת מאוד, להבנתי, לאותם הורים המשלמים על חינוך פרטי למחצה היום. זוגתי משלמת על שניים, כך שאני רואה יפה את הכאב ומבין היטב את הפיתוי… וגם לפתחו של מי הוא מונח. ייתכן שאתה סבור שההבטחה הזו מופנית ומכוונת לפתות באותה מידה את תושבי כפר שלם ויפו, אבל לדעתי זו תמימות שבשוליה אפילו עב של היתממות.
הלאה, לעניין "לסלק את הערסים." בשפה יש מילים ולמילים יש משמעות המובנת היטב לקוראים. כאשר מצע של מפלגה מדבר על "קהילה" הוא לא מדבר על קהילת שכונת דיזנגוף או על קהילת שכונת "לב העיר" — אלו אינן "קהילות." רק נציגי שכונות הדרום (פלוס שחקנית החיזוק אסתר עילם מרמת אביב, שעלתה כאן בהרכב בהחלטה תמוהה של המאמן) מכריזים כי הם "פעילים למען הקהילה." כשמדברים על קהילה מדברים על תושבי יפו ושכונות הדרום. בהתאם, כשמדברים על "חיזוק מעמד בית הספר הקהילה, הפיכת בית הספר לאטרקטיבי ו"מושך" תושבים" הכוונה היא כמובן לבתי הספר "בדרום, בדרום מזרח העיר וביפו."
מובן מאליו שלא כל אחד קורא את המצע, ופחות מזה קוראים אותו בעיון, אבל כל מי שעשה את זה ואת זה, ומכיר את המציאות בבתי הספר התיכוניים לא היה היה צריך קורס בספרות השוואתית כדי לקלוט את המשמעות האופרטיבית הברורה של הדברים — ועל המשמעות האופרטיבית אני דיברתי במאמר.
לגבי הגזענות הסמויה או הלא כל כך סמויה שיש במצע — לי יש תחושה ברורה מאוד מקריאה בו מי הם ה"אנחנו" ומי הם ה"הם" במצע. מי זה שמפעיל את התוכנית מלמעלה ומיהו הסובייקט המקבל אותה. אבל אני זה אני, והתחושה שלי היא כזו: התחושה המסוימת שלי.
מדוע רכבת תחתית היא דבר מיותר בעיר בסדר גודל של תל אביב? זו מערכת רכבות מנתניה עד ראשן שתהיה תחתית רק מתחת למרכזי ערי גוש דן.
לדעתי תל אביב היא עיר קומפקטית מדי לזה ואני לא ממש משוכנע שהיא תפתור את הבעיות, שעה שברור שהיא תעלה הון תועפות.
ד.ט., במחשבה נוספת על הדברים: יש משהו בטענתך העיקרית, שאני מבצע קריאה ’עמוקה‘ מדי של הדברים, ורואה צל הרים כהרים. בכל זאת, אני רוצה להחזיר את הדיון לנקודות המקוריות שהעליתי, לא לדיון שהתפתח מהן.
פוסטי התמקד בראש ובראשונה בסיבות המניעות את תומכי חנין לתמוך בו, למרות שעובדות יסוד מצביעות על כך שאין לעשות זאת (חוסר נסיונו, אמירתו כי לא יכהן במועצה, המצע המבטיח הרבה דברים, רובם מזיקים וחלק חשוב מהם אף לא בשליטת העירייה (כלומר, הבטחות ריקות מלכתחילה)).
הטעם הראשון שהעליתי לתמיכה בחנין הוא השתייכותו לאותה שכבה סוציו-אקונומית כמו תומכיו. עבור כל מפלגה מגזרית, זהו בבחינת מושכל יסוד: שורת ההנהגה והפעילים שייכים לקבוצה שממנה באים הבוחרים המיועדים. אצל מפלגות סוציאליסטיות היום מצב זה יוצר דיסוננס: מחד, כמפלגות סוציאליסטיות, הן מחוייבות לחרות על דגלן כמטרות עיקריות את שחרור העמלים מכבליהם. מאידך, גם המנהיגים וגם המצביעים אינם עמלים אלא בני מעמד בינוני. יתר על־כן, הדיסוננס עוד מוחרף כי המסרים של המפלגות האלו אינם זוכים לפופולריות רבה בקרב העמלים אליהם היא מכוונת. הפתרון, כמו במפלגות אחרות בישראל (מר“צ היא דוגמה בולטת) הוא מסר 'מעורב': טיעוני הליבה נוגעים ומכוונים בעיקרם לקהל היעד: בורגנים משכילים במרכז העיר. סביבם יש מעטפת של דברים — חלקם תוכניות מעשיות, חלקם אשליות — שנועדה ליצור את התחושה שהתנועה היא אכן "עיר לכולנו" — תנועה המייצגת את כל תושבי העיר. התחושה הזו, במהותה, לא נועדה לפנות לתושבי הדרום והשכונות (על ערביי יפו אין בכלל מה לדבר) אלא לאותו קהל ליבה מהמעמד הבינוני, הזקוק לאדרת הסוציאליסטית הזו, כדי להרגיש טוב עם עצמו.
אתן דוגמה קטנה. בלב העמוד הראשי, מופיעים חמישה תצלומים של מקבצי נציגי התנועה, תחת הכותרת "רק עיר לכולנו שולחת נציגים מהשכונה שלך לעיריה." פה ארבעה, פה שלושה, שם אפילו שניים. רק תחת "שכונות הדרום" מופיעה קבוצה מכובדת של 15 איש. האדם הסביר, הצופה בעמוד בחטף, מתרשם מכך כי לתנועה נציגים רבים משכונות הדרום.
אבל עיון בתמונה חושף משהו שונה במקצת. ראשית, שניים מהמצולמים מופיעים גם תחת קטגוריה אחרת, כשאחת מהן היא בכלל מצפון העיר. שישה נוספים הם אנשים שכלל אינם מופיעים ברשימת "עיר לכולנו לעירייה." המניין יורד, לפיכך, מ-15 לשבעה. מטרה נוספת היא לטשטש במשהו את הרושם שהאיחוד המפוקפק עם אנשי מדואל יצר. כך, איציק כהן מכפר שלם מוכרז כמי שבא מ"פסגת חן" ויורם שרעבי מכפר שלם מוגדר מ"שכונת התקוה." כלומר, ארבעה מבין השבעה שנותרו הם פעילי מדואל. בחן גם את הפרופיל הכללי של אנשי הדרום האלו. אנחנו מוצאים בעל תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, סטודנטית להיסטוריה שהייתה העוזרת הפרלמנטרית של חנין, תלמיד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומתרגם, וטרינר, מרצה להיסטוריה ושלושה 'פועלים': עסקני כפר שלם.
ובכלל, מהו אותו ועד כפר שלם? באיזה אופן הוא מייצג את הדרום ואת האינטרסים שלו? ארבעת הכפר-שלמים, בתוספת הרב אביעד עקיבא (המופיע בתצלום, אך אינו חלק מהרשימה), הם אנשי ועד כפר שלם. ועד זה מייצג את האינטרסים של קבוצה קטנה של משפחות (עד היום פונו 2,400, נותרו כ-300) שאינן שבעות רצון מההסדרים הכספיים המוצעים להם ורוצות יותר (זה גם לא נאמר בסוד. פרוטוקול הדיון בכנסת כאן מבהיר זאת יפה: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01952.doc ). אהרן מדואל מבטא את הדברים יפה באומרו: "חברת שיכון ופיתוח שמפנה במקביל לחלמיש בכפר שלם, משלמת 350 אלף דולר למשפחה. קבלנים משלמים 250 אלף דולר למשפחה. מי שמפרסם מאמרים כמומחה לפינויים וחושב שהוא יפנה אנשים ב-180 אלף דולר, טועה."
האם אפשר בכנות לראות בקבוצת מבקשי הפיצויים המוגדלים הזו — זנב מדולדל של שכונה שפונתה — מייצגת של שכונות הדרום? או שאולי הוטרינר והעוזרת הפרלמנטרית של חנין מייצגים אותם? אותיר לך להסיק את המסקנות. כפי שאני מבין את זה, בורגני "עיר לכולנו" רוכבים על המאבק הכספי הזה כדי לספח "ויז'ואל" יפה, מאבקי ופועלי, למצע לקידום מפלגת הירוקים שלהם. אנשים כמו חררדו לייבנר, ממועמדי התנועה, כותבים בהתרגשות על המאבק בפינוי משפחות פולשות מכפר שלם (כאן: http://www.tarabut.info/node/98 ), מה שלא מפריע להם לחייך בצוותא עם פעילי ועד כפר שלם (שמתנגדים לפולשים, בין השאר כי הם 'תוקעים' אפשרות להמשך הפינוי בפיצוי מוגדל). הם נסערים מהבנייה הרווייה ומהמגדלים, תוך שהם מחבקים בחום את אנשי הועד שזו בדיוק מטרתם (אם הבנייה לא תהיה לגובה ולרווייה, לא תהיה כל הצדקה כלכלית לשלם להם את הסכומים שהם תובעים). הכל, כביכול, מאבק של "קהילה" ב"כרישי הנדל"ן" המאיימים עליה — מראית עין שנועדה להפיס את "המצפון החברתי" של הבורגנים שמצביעים בעד חנייה חינם ושכירות בזול.
מר רדלר, אני לא מכיר אותך ומעולם לא קראתי שום דבר שכתבת. אני כן יכול להגיד שהטור הזה הוא אחד השטחיים והמביכים שקראתי כבר זמן רב, ומקריאת הויכוח הארוך בהמשך (והדבר עולה גם מהטור עצמו), ניכר שאתה כנראה קופץ אוטומטית כשאתה שומע את המילה "קומוניסט" (קשה להיות קפיטליסט היום, נכון?). מנגד, אתה לא מכיר את הנושא שעליו אתה כותב, אתה לא מכיר את המצע של עיר לכולנו, אתה לא מכיר את הבעיות של תל אביב, אתה לא מכיר את עשייתו של דב חנין ובפרט את הפעילות שלו בכנסת, תיאוריות הקונספרציה היענו מרקסיסטיות שלך נלעגות עד מגוחכות וחלק מהטיעונים שלך פשוט תמוהים לחלוטין (קרחנה??). אני לא הולך לפרט כי עשו את זה מצוין לעיל. אבל שאלתי היא, עשית את הפאדיחה שלך, למה להמשיך להתווכח ולהוציא את עצמך עוד יותר גרוע ממה שיצאת עד כה? תמהני.
בהצלחה בהמשך, אבל don't quit your dayjob.
don‘t quit your dayDov
כנראה לא נולדת בתל אביב..
ערן כתב:
משמח אותי לראות שלא התחלת בהרגל המזיק של קריאת דברים שכתבתי. אני יכול רק להצר על כך שלא עלה בידך לשלב גם את שמות התואר "הזוי" "שקרן" ו"מכפיש" בטקסט. בהצלחה בהמשך.
יש הרבה סיבות שמניעות אנשים לתמוך בחנין. חלקן שבטיות או אופנתיות. גם בקרב המתנגדים לחנין יש שסיבותיהם אינן רלוונטיות (עומד בהמנון?). זו אולי סוגייה סוציולוגית מעניינת, אבל זה לא מהותי במיוחד לבוחר המתלבט.
ההערצה לחנין בחוגים מסוימים אכן גובלת בפאתטי. הוא לא יהפוך את אוגוסט לקריר, ורשימתו היא לא בהכרח ל"ו צדיקים. אבל עדיין הוא בעיניי, ולפי מיטב ידיעותיי כמי שלא גר בת"א, המועמד העדיף. הפוסט הציע שלוש סיבות, שאמורות לשכנע כל בר-דעת שלא להצביע לחנין. אך כל התייחסות לפוליטיקאי צריכה להיות השוואתית, יחסית לחלופות, ואין מקום לפסילה אבסולוטית אלא במקרים חריגים ביותר.
הנקודה הראשונה לא ברורה. האם אני אמור להצביע לחולדאי, או לא להצביע כלל, כיוון שחנין לא יהיה חבר מועצה אם ייכשל בהתמודדות על ראשות העירייה? אם זה ממש מפריע למישהו, יש שני פתקים. ממילא מועצת העיר אינה גוף משמעותי – ועוד יותר איבדה מכוחה תחת חולדאי. העובדה שחנין, בניגוד לחולדאי, הודיע מראש על כוונתו, היא דווקא לזכותו.
הניסיון הניהולי הוא נקודת חולשה, אבל לחנין ניסיון פוליטי רב, ידע בנושאי תכנון וסביבה, ראש טוב – וכן חריצות ויושר. חולדאי הוא מנהל מוכשר שעושה לא מעט דברים טובים, אבל הוא עושה גם דברים איומים שהם בכייה לדורות; ומבחינה זו עדיף היה לולא היה לו כושר ביצועי שכזה. (ההשוואות לפרץ או לזירה הארצית בכלל מטעות. זה לא מקרי, שראשי עיריות מתפקדים לעתים קרובות טוב בהרבה משרים ושאר פוליטיקאים ברמה הארצית. ראשי העיריות אינם מצויים במאבק הישרדות פוליטי מתמיד; עיקר זמנם ומרצם מוקדש לתפקידם).
המצע הוא פיסת נייר, שמלמדת על כוונות כלליות, דגשים וסדרי עדיפויות. לא תוכנית עבודה מסודרת. את הדגשים וסדרי העדיפויות של חולדאי למדנו בשנים האחרונות, ואלה של חנין עדיפים בעיניי.
"לדעתי תל אביב היא עיר קומפקטית מדי לזה ואני לא ממש משוכנע שהיא תפתור את הבעיות, שעה שברור שהיא תעלה הון תועפות."
אף אחד לא דיבר על רכבת תחתית רק לתל אביב; הכוונה לכל גוש דן , בחלק תחתית ובחלקה עלית.
משהו כמו בבוסטון למשל.
מה בדיוק הזוי בטקסט הזה? האנשים שתומכים בחנין היום הם במדויק אותה שכבה של אנשים שחשבו בבחירות האחרונות לכנסת שזה נורא נורא מאאאגניב להצביע לחבורת הנו-באדיז שהשתרכה אחרי רפי "המסריח" לכנסת. התוצאה? קיבלנו את שרוני ושות באדיבות חבורת הפינוק השובע, הילדותיות והעומק של שטיח דק במיוחד שחיה בתל אביב
האם האנשים האלה למדו משהו מטעויותיהם? לא. הם משתרכים אחרי חנין (מחוקק לא רע אגב), המצע המבולבל שלו וחבורת הנו באדיז שאחריו כי זה נשמע להם נורא מאאאגניב.
רבותי, כדי לנהל עיר צריך מנהל רציני, לא איזה חולם אחד שהמצע שלו כולל בעיקר סעיפי בזבוז (וכידוע כסף צומח על העצים).
לד.ט., כתבת:
כן, אבל לא כתבתי את דברי כעזר לבוחר המתלבט — גם כי אין בידי תשובות חד־משמעיות, וגם כי אינני סבור שנכון להמליץ למישהו מה לבחור. כפי ששמת לב בוודאי, הקפדתי לא לומר דבר בנושא ה"ציוניות" של המועמד, שכן כאן א) עמדותיו אינן רחוקות משלי. ב) הנושא אינו רלוונטי.
ענייני היה דווקא כן בסוגיה הסוציולוגית, כניסוחך. הנקודה העיקרית שלי הייתה הנסיון להראות כי "ההערצה לחנין בחוגים מסוימים אכן גובלת בפאתטי," כלשונך, אבל לנסות להצביע על־כך שההערצה אינה לחנין האיש, אלא רצון פשוט וטבעי לקדם אינטרסים של קבוצה מסוימת באוכלוסיה, שחנין מסמל אותם עבורה.
ליורי, כתבת:
אני חושב שכדאי לנהוג חשדנות יתרה ביחס לכל התוכניות האלה. לי, בכל אופן, יש תחושה שזו תהיה צרה יותר מתועלת.
אורי
כבר הרבה שנים אני מתקנא בערים שונות כמו לונדון, פאריס, ניו יורק ופראג. רכבת תחתית תשאיר באמת את הרכבים הפרטיים במגרשי חניה מחוץ לעיר. היום אפשר רק לבכות על השנים המבוזבזות. להכנס לרכבת התחתית בהרצליה ולצאת בחולון.
ואתם חושבים שאתם ליברטיאניים
http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=2833
פוסט בחירותוס: הבחירות הסתיימו בנצחונו של רון חולדאי עם 50.7 אחוז מקולות הבוחרים, לעומת 34.3 לדב חנין ו-10.5 אחוז לאורן שחור. מספר המצביעים עלה מ-29 אחוז לכ-37 אחוז (מכ-107 אלף לכ-137 אלף) עליה של כ-13 אחוז.
מניתוח של מספר המצביעים, עולה שבבחירות הצביעו עבור חולדאי הפעם כ-71.5 אלף מצביעים, לעומת כ-56 אלף בבחירות הקודמות, עליה של 27 אחוז. חולדאי גרף כ-50 אחוז מכלל קולות המצביעים הנוספים (כ-15 אלף), בדומה לאחוז הכללי שקיבל.
חנין זכה בהישג משמעותי מאוד, עם כ-48 אלף מצביעים. "עיר לכולנו" היא סיעה חדשה, ולכן אי אפשר להשוות בדיוק את תוצאותיה בבחירות האלו לקודמות, אבל ניתן להעלות מספר השערות.
ראשית, ברי כי התנועה גרפה אחוז נכבד מאוד מהמצביעים הנוספים שהגיעו לקלפי (ולא הצביעו לחולדאי). מקום נוסף ממנו הצליחה התנועה לקושש קולות היה, מן הסתם, ממאגר הקולות הפסולים. בתל־אביב, אחוז הקולות הפסולים היה גבוה מאוד בבחירות האחרונות. מהשוואה של מספר הקולות הפסולים בהצבעה לראשות העיר להצבעה למועצה עולה שכ-15 אחוז מהמצביעים שידעו להצביע הצבעה כשרה למועצה, הצביעו הצבעה פסולה לראשות העירייה. במלים אחרות, זה אחוז מצביעי המחאה. ניתן לשער שחנין גרף גם אחוז נכבד ממצביעים אלו. מצביעים נוספים, ניתן להעריך, באו מתוך הקולות שהוענקו בבחירות הקודמות לסיעת הליכוד (מדואל, אחרי הכל, הוא איש ליכוד), לגילה הרץ, גודוביץ' ווייסנר. ארבעתם גרפו בבחירות האחרונות כ-37 אחוז מהקולות הכשרים (כ-33 אלף מצביעים). אורן שחור ו־וייסנר קיבלו כנראה כ-19 אלף מהקולות, ואילו חנין גרף 14 אלף.
צירוף 14 אלף קולות אלו, והשערה של כמחצית הקולות הנוספים (עוד כ-15 אלף) ורוב מכריע מבין הקולות הפסולים מבחירות קודמות (עוד כ-15 אלף) מביא אותנו לכ-44 אלף מצביעים, וזהו הסבר לרוב הקולות שניתנו לחנין (כמובן, אם יתברר ששיעור הקולות הפסולים בבחירות אלו הוא עדיין 17-18 אחוז, ההסבר שלי לא נכון. לכל הפחות, הוא לא מסביר מספיק).
מתוך הכתבה המצורפת:
"חנין הגיע למטהו, נפגש עם פעיליו המאוכזבים ואמר ל-ynet: "אני חוזר לכנסת ואמשיך להילחם משם. עשינו מסע נהדר"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3621616,00.html
כפי שהיה ברור לכל מי שעיניו בראשו ולא סונוור מהאידיאולוגיה, דב חנין חוזר לכנסת והתל-אביבים ישארו עם מר מדואל. לאור הויכוח הנ"ל אני חושב שהדבר מצדיק פניה נרגשת לאמיתי סנדי וחבריו:
מר סנדי היקר (וכל החברים שהשיאו תרומה), משום שאיני חושד שעסקת חודשים בהטעיית הציבור אלא האמנת באמת ובתמים במועמד שלך, אני מציע שתפנה אחר כבוד לאליסה ותברר היכן רוכשים כובעים למאכל. אשר למינון – אני מציע שמאכל תכולתה של מכולה אחת לכל בלוגר ליום למשך השנה הקרובה יספיק!
יפה רדלר.
יש לך ניבוי על גורל סיעתו? ההתפרק לרסיסי מדואל שיחברו לקואליציית החולדאי, או שמא יתאוששו לקראת הבחירות הבאות?
נבואה? לא. הערכה? לא ממש. אני לא מכיר מספיק את הפוליטיקה הפנימית של תל־אביב.
בשנים האחרונות, סיעת ראש העיר אינה זוכה לתמיכה גדולה במיוחד. לסיעה היו 11.5 אחוז מקולות הבוחרים בבחירות הקודמות והיא הייתה השלישית בגודלה אחרי מר"צ והעבודה. זה לא הפריע לחולדאי בעבר, ואני מנחש שלא יפריע גם עכשיו.
אני מניח שהקואליציה המתבקשת תהיה בין סיעת חולדאי, מר"צ, הגימלאים, תנו לחיות, הצעירים, והירוקים, כשגם הליכוד, מן הסתם, לא יישאר בחוץ. ש"ס (שנחלשה בבחירות האלו משמעותית) והחרדים+מפד"ל (כנ"ל) ייכנסו מן הסתם במכירת סוף עונה.
לגבי מה שיקרה עם "עיר לכולנו" — כאן אני צריך להעריך על בסיס מידע מאוד חלקי. ככל שהבנתי משגת, הרשימה עשויה כמה יחידות: רחל גלעד וולנר, כמדומני, הייתה הגרעין של התנועה כולה, עם ההקמה של "פורום לב העיר" בתחילת שנת 2008. יואב גולדרינג ושרון לוזון הם שני נציגי חד"ש. יעל בן יפת היא מהקשת הדמוקרטית המזרחית ואילו אהרון מדואל הוא פיצויימניק מכפר שלם. אני לא יודע מספיק על עמדותיו ותפישותיו של נח עפרון. הניחוש שלי הוא שחולדאי לא ממש מתלהב לראות את מדואל בפנים, אבל עם גולדרינג, לוזון וגלעד וולנר לא תהיה לו בעיה. בזמנו, אגב, רצה חד"ש בתנועה ערבית-יהודית ("כולנו למען יפו") ואחר־כך הזדרזה להצטרף לקואליציה. הרשימה הנוכחית של "עיר לכולנו" היא למעשה רשימה מנוקה מערביי יפו ומענייני יפו (כך, לפחות, לגרסת אסמא אגבארייה).
תוצאות אמת טייק שני, והפעם, מזווית הפוכה:
בבחירות 2003 זכה חולדאי ברוב משכנע, עם כמעט 56 אלף מכלל 88 אלף הקולות הכשרים. אבל, אם מביאים בחשבון שבהצבעה למועצה הצביעו 105 אלף קולות כשרים, ניתן להבחין בגוש משמעותי של מצביעים "מוחים" שפסלו את עצמם בכוונה, אבל הצביעו למעשה על הסתייגותם מחולדאי (וגם מהמועמדים האחרים בבחירות ההן).
אם נבחן את מספר המצביעים לחולדאי מבין כלל הקולות שהיו יכולים להיות כשרים בהצבעה לראשות העירייה, הרי שעולה שבבחירות הקודמות הוא נהנה מכ-53 אחוז מכלל המצביעים האלו, לעומת כ-50.6 בבחירות הנוכחיות. ירידה מסוימת, אך הרבה פחות מרשימה מכפי שניתן להתרשם במבט חניני על הדברים.