נוב' 11 2008
ושוב פעם מצילים אותם
ג'נרל מוטורס פושטת את ידה פעם נוספת כדי לקבל סיוע מהממשל הפדרלי של ארצות־הברית. כדי שלא נשכח, בספטמבר 2008 אישר הקונגרס הלוואה בסך כולל של 25 מיליארד דולר לשלוש יצרניות המכוניות הגדולות. עכשיו הן חוזרות לתבוע מנה נוספת. הפעם, הם אומרים, יש צורך בעוד 50 מיליארד דולר כדי לחזור למסלול הרווחים בעתיד. מנהלי ג'נרל מוטורס ופורד כמו גם איגוד עובדי הרכב נפגשו עם דוברת בית הנבחרים ננסי פלוסי כדי להסדיר את העסקה. ג'נרל מוטורס טוענת כי אם הממשל לא יעניק להם את הכסף שהם דורשים, התוצאה תהיה הרת אסון לחברה ולכלכלת ארצות־הברית בכללה. (כתב: בריגס ארמסטרונג. תרגום: ר. אורי)
בואו נבחן לרגע מה יקרה אם ג'נרל מוטורס תחדל מלהתקיים — התרחשות לא מאוד סבירה, אפילו אם החברה תכריז על פשיטת רגל. היפותטית, ג'נרל מוטורס עלולה לסגור את שעריה וכל 266,000 עובדיה יהפכו מובטלים ולא ימצאו עבודה לעולם. זה, בכל אופן, התסריט שג'נרל מוטורס מבקשת שנאמין בו. אנשי החברה טוענים כי טובת המדינה והכלכלה דורשת המשך תמיכה בעסקם הכושל. אחרי הכל, באיזה עולם נחיה אם הממשלה תניח לחברה המעסיקה 266,000 עובדים ליפול?
אין טעם להכנס כרגע לשעור מופשט בכלכלה על הסטת משאבים לפעילויות יצרניות יותר. לכן, אגש לנושא מזווית פילוסופית יותר.
בסיס טענתה של ג'נרל מוטורוס הוא, במהותו, שהחברה גדולה מדי או חשובה מדי מכדי שניתן לה ליפול, משום שיש לה הרבה מאוד עובדים. אבל מה גודל כוח העבודה שלהם בהשוואה לחברות אמריקניות אחרות? יהיה זה מפתיע לגלות שהחברות הבאות מעסיקות יותר עובדים מג'נרל מוטורס: טרגט, איי-טי-אנד-טי, ג'נרל אלקטריק, אי-בי-אם, מקדונלדס, סיטיגרופ, קרוגר, סירס ו־וול-מארט. כדאי גם לציין שמספר העובדים בהום-דיפו, יונייטד טקנולוג'יז ווריזון גדול כמעט כמו זה של ג'נרל מוטורוס.
השאלה המתבקשת היא: האם על הממשלה להציל את כל 12 החברות האלו ואם כן, באיזה מחיר. אם וול-מרט, שלה 2.1 מליון מועסקים, הייתה פונה לממשלה ודורשת תוכנית חילוץ, ספק בליבי אם הייתה זוכה לאהדה, שלא לדבר על תמיכה כספית. אבל אם אנחנו מתכוונים לבסס את הערכת מי-זכאי-לחילוץ ומי לא על מספר המועסקים, הרי שוול-מארט ראויה כמעט פי שבע מג'נרל מוטורוס.
(לא הזכרתי כאן את פורד, שגם מנהליה דורשים חילוץ. אני סבור שדי להזכיר שלחברת אברקרומבי ופיץ' [רשת חנויות בגדי יוקרה] יש כמעט 7,000 עובדים יותר מלפורד. האם נפילה של אברקרומבי ופיץ' היא איום על הכלכלה? אני לא חושב כך.)
אין זה מוסרי לכפות על משלם המסים לשלם מיליארדי דולרים כדי לחלץ חברה כושלת. אחרי הכל, הם אינם יכולים אפילו לטעון, כפי שטוענים הבנקים, שיש כאן בעיה בתעשייה בכללה. אם הייתה בעיה בתעשייה בכללה, טויוטה, יונדאי, הונדה, פולקסווגן וכו' היו מצטרפות לפשיטת היד של עמיתותיהן האמריקניות.
במשך שנים מייצרות ג'נרל מוטורס ופורד מוצרים שהצרכנים אינם מעריכים כמו מוצרי מתחרותיהן. במקום לשנות את המוצרים ואת הדגם העסקי, הן משקיעות את הונן בשתדלנות. אם הממשלה תושיע גם הפעם את ג'נרל מוטורס, תנוח דעתכם: זו לא תהיה הפעם האחרונה. אבל אפילו אם הממשלה תתן לג'נרל מוטורס המחאה מדי שבוע, נגיע בסופו של דבר לנקודה בה כל כמות נוספת של סיוע ממשלתית לא תוכל להושיע אותה.
מה הפתרון הטוב ביותר? במילה אחת: פשיטת רגל. אם ג'נרל מוטורס תכריז על פשיטת רגל, היא תוכל להימלט מאחיזת החנק הממיתה של איגוד עובדי הרכב. פשיטת רגל תאפשר בנייה מחדש מן היסוד של החברה. יש סיכוי לא רע שמאפרה של פשיטת הרגל של ג'נרל מוטורס תבקע חברה תחרותית אפילו אם ג'נרל מוטורס עצמה לא תוכל לשרוד במצב של פשיטת רגל, המשאבים שהיא תשחרר יועילו לחברות רכב אחרות המייצרות מכוניות שהצרכנים בארצות־הברית מעדיפים. כמשלמי מסים, יש לנו זכות להתנגד לשימוש הפסול הזה בכספנו.
מאמר זה מובא ברשות מכון מיזס, בו פורסם המאמר לראשונה. בריגס ארמסטרונג לומד לתואר בראיית־חשבון ובמימון באוניברסיטת אוברן. ארמסטרונג חבר באגודת הליברטריאנים של אוברן, במועדון לכלכלה ובמועדון לפילוסופיה של האוניברסיטה. זהו המאמר הראשון שלו עבור מכון מיזס.
גייטנר במכתב ליו"ר הסנאט – תגדילו לי את מסגרת האובדראפט. באמצע אוקטובר צפויה מצבת החוב האמריקאית לנסוק לגבול מסגרת האשראי הנוכחית -
אחת מהמגרעות שבלהיות חברה של יו הפנר היא עוצר היציאות שמוטל כל ערב,מצד שני דמי הכיס הם 1,000$ בשבוע, 
בוושינגטון פוסט מנסים לעשות סדר בתוכנית תמריצים בת 819 מיליארד דולר. הידעת?
"אני רואה את תחילת סופו של המיתון בארה"ב" – 
כלכלנים התנהגותיים צודקים שהם מצביעים על המגבלות הקוגנטיביות של התפיסה האנושית. אבל האם אותן מגבלות לא צפויות לחול עליהם כרגולטוריים? 
בועת האשראי הבאה? סטודנטים סינים מתחילים לגלות את נפלאות כרטיסי האשראי. 
רוברט מקנמרה היה דוגמא חיה לאמירה: שכל זה לא הכל בחיים. האיש הכי חכם בחדר, הסטטיסטיקאי שהמציא את פורד מחדש ושר ההגנה הכושל של מלחמת ויאטנם. 
לאור המצב הכלכלי נרתמים אברכי הציבור הליטאי לחתימה על התחייבות מיוחדת: 
האוצר יקפיא העברת כספים לאוניברסיטת בר אילן לאחר שזו סרבה להעביר את נתוני השכר של הסגל המנהלי. 
סין יכולה להציל את העולם. אם רק היואן יסחר בחופשיות מול הדולר, האמריקאים יפשילו שרוולים ויתחילו לייצא במרץ למזרח, וחזירים יעופו (?!) 
הבלוג "עקרונות כלכליים" בסקירה על הקצפת של הבלוגספירה הכלכלית ועל הדובדבן: 
שום קבוצה של אנשים, חכמים ככל שיהיו, לא יכולה לקבוע בצורה מושכלת את מחיר הכסף. 
"מאה וחמישים שנה בכלא יעזרו לו לשמור על כושר קטלני". אתר החדשות הבדיוני 
טום וולף במסע אל ישוביהם, חייהם, מועדוניהם ובעיקר אל נבכי נפשם של מנהלי קרנות הגידור. על 
כבר דנו כא בתעשיית הרכב האמריקאית. הפלא ופלא! אני מסכים עם מסקנות הכותב אך לא עם הנמקותיו. חברות הרכב האמריקאיות-פורד וג'י.אם. – מפסידות בגלל הניהול ולא בגלל חניקת המוות של האיגודים, המשכורות מרקיעות השחקים וביטוח הבריאות. אם כבר כותבים דבר נכון מדוע להגרר לתעמולה?
יורי,
האם תוכל להסביר בבקשב מהו הניהול הכושל של ג"מ ופורד, במה הוא מתבטא? האם אין קשר בין ניהול ובין משכורות מרקיעות שחקים וביטוחי בריאות ופעולות של איגודים?
המאמר מדבר גם על המודל העיסקי של החברה:
"במשך שנים מייצרות ג‘נרל מוטורס ופורד מוצרים שהצרכנים אינם מעריכים כמו מוצרי מתחרותיהן. במקום לשנות את המוצרים ואת הדגם העסקי, הן משקיעות את הונן בשתדלנות."
אני לא סוציאליסט – כידוע – אבל לעבודים יש זכות להתארגן. יש להם זכות להתארגן ולמעסיק יש זכות לפטר את כולם ולהתחיל לגייס עובדים מהתחלה (אם הוא באמת ובתמים מאמין שעובד מאורגן מזיק לשורה התחתונה של העסק יותר מכל תרומה שלו לעסק).
יורי, המאמר אינו עוסק כמעט באיגודים אלא בניהול הכושל של החברות האלו. העובדים אינם הסיבה לכישלונה של החברה, בסופו של דבר, אלא ההנהלה שקיבלה את ההחלטות השגויות — בין השאר, להמשיך לפעול באופן הקיים למרות היעדר ההיגיון בהסכמים שלה עם עובדים.
הרומן של ג'נרל מוטורס עם העובדים ארוך. אחרי הקמת האיגודים בשנות השלושים, התבססה בג'נרל מוטורס ההנחה (של ההנהלה והעובדים) שיש מספיק כסף לשלם לכולם לנצח. ההנחה הזו הובילה לחמדנות ולירידה הדרגתית ברווחים ובמידת הגמישות של החברה בהתמודדות עם אתגרים חדשים. בשלב מסוים, בשנות השמונים, עברו העובדים וההנהלה להנחה חדשה: לממשלה יהיה מספיק כסף לשלם לכולם לנצח. כך המשיכה החברה לצפות מן הצד בעניין מנומס בעוד נתח השוק שלה הולך ומדלדל לטובת חברות שהתנהלו בלי איגודי עובדים, בצורה יעילה וזריזה יותר. שולי הרווח שלה הלכו והידלדלו, בעוד שורות הפנסיונרים הולכות ומתארכות. כיום, יש לחברה יותר מ-800 אלף פנסיונרים המקבלים בממוצע כ-17 אלף שקל נטו לאדם.
אורי רדלר
עניין הפנסיה שהזכרת לא ברור לי שכן לאחר הפרישה משולמת הפנסיה לא ע"י המעסיק אלא ע"י חברת הביטוח.
משתמש אנונימי זה אני
גם לי עלתה השאלה הזאת וחשבתי שהוא מתכוון לביטוח בריאות.
אסף, היא משולמת על־ידי חברת הביטוח אם ההפרשות הן לחברת הביטוח. במקרה של ג'נרל מוטורס, ההסכמים היו על הפרשות מוגדלות, שאותן החברה אמורה לשלם בעצמה. הדבר העצוב בכל העניין הוא שההנהלה והעובדים שילבו ידיים בטיפשות מופלאה בהסכמים שבהם עובדים וויתרו על העלאות בהווה לטובת הגדלת הפנסיה העתידית, כאילו אם זה בעתיד, אז לא יהיה צורך לשלם את זה.
בגלל זה אני תמיד אומר שעדיפה פנסיה מטעם הממשלה או איגוד עובדים. אם קרן הפנסיה של העובדים או הממשלה פושטת רגל (וכולן עושות את זה, כחוק טבע) הציבור כולו נדרש לשלם עבור הפנסיות המנופחות של, נאמר, חברי "אגד" או "דן."
אורי
כולן לא עושות את זה כחוק הטבע. אני מציע שתשמור לטבע את אשר לטבע ולאנשים- את אשר לאנשים. גם חברות מכוניות מסתבכות בדרך הטבע וחברות ביטוח ובנקים ואתה יכול להמשיך. והיות שבתחילת שנות ה-2000 ובאמצע שנות ה-80 פשטו את הרגל עשרות אלפי עסקים קטנים, אז זה בגלל הטבע -באמת!
יורי, האמת היא שדרך הטבע היא שחברות אינן שורדות לנצח. הן משתנות ולרוב נעלמות. אורך החיים של רוב ה"ענקים" הוא כאורך החיים של חנות מכולת וותיקה.
יורי:
עצה מעשית: אל תבנה על ביטוח מנהלים ואפילו לא על פנסיה ממשלתית: תחסוך לבד, אחרת לעולם לא תצא לפנסיה…
עם האוכל בא התיאבון:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ht20081112_02548
שומר,
פולסון אמר אתמול ש-350 מתוך 700 המילארד שהוקצו לו, הוא בזבז על מטרות לא נכונות, אבל הוא מבטיח להשתפר.
מעניין כמה מתוך הכסף הזה חוזר אליו כשוחד.
אם ארה"ב הופכת לבולשביקית באמת ובתמים, לפחות שתוציא להורג את הפקידים הגנבים שלה.
אני כמעט בטוח (בעצם החלף ל"רוצה להאמין") שפולסון לא מקבל שוחד. יש פשוט הסכמה בשתיקה על ג'וב נוח אחרי הפרישה מהממשל. מאוד דומה לכל המפקחים על הבנקים פה ורוב החשבים הכללים (חוץ אולי מזליכה).
אני חולק על דעת שניכם, שומר הלילה ואבי. פולסון לא היה יכול לבצע את תפקידו לולא האמין שהוא אכן, באמת ובתמים, מועיל. זה רק מחמיר את העניין.
אורי
ואני מסכים עם דעתך וגם חולק על שניהם. לא אפספס הזדמנות להסכים איתך; אין הרבה כאלה.
יכול גם יכול. במה הוא שונה מממפקחי הבנקים בישראל לדורותיהם?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3440744,00.html
נ.ב.
אבי,
אם כבר בולשביזם אז הנה קצת בולשביזם-קומיק-רליף:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3622866,00.html
אבי ואורי,
כדי שנדע על מה אנחנו מסכימים:
א.לא צריך להציל את החברות הפיננסיות הכושלות שנקלעו לקשיים. בזה אנחנו מסכימים.
ב.צריך להעמיד לדין את כל המנהלים שעברו על החוק ויש הרבה כאלו; לא לחינם הכניס פולסון סעיף בהצעה המקורית שלו להמנע מצעדים כאלו.
במה שאולי איננו מסכימים (אולי כן): העזרה צריכה להינתן ללקוחות כי הסכנה של התמוטטות ספיראלית היא של לקוחות ולא החברות עצמן. חלק מהפיצוי יכול להנתן אולי אם ישפטו שורה שלמה של רמאים-מנהלים ויטילו עליהם קנסות דרקוניים שילכו לפיצוי לקוחותיהם.
ג. לגבי חברות המכוניות: ממשלת ארה"ב צריכה (היא לא תעשה את זה) להלאים אותן באמצעות הזרמת עזרה, לבצע בהן תכנית הבראה ולמכור אותן. חלק אחד מתכנית ההבראה לא תהיה שייכת להן אבל ישפיע עליהן ועל חברות רבות: בניית מערכת ביטוח בריאות ממלכתית בארה"ב.
יורי, למה אתה מתכוון ב"רמאים"? אם מישהו זייף דוחות, מעל בכספים, וכו' — זו עבירה לכל דבר. דומה שזה אינו המקרה כאן. מכל מקום, לא בעיקרו זה.
אם כוונתך ב"עברו על החוק" למי שנקטו מדיניות כושלת, הרי שזה עניין מורכב בהרבה. האם אתה מתכוון להעמיד לדין את כל מי שתמך במדיניות הכושלת?
ברור, כמובן, שכל אדם סביר יתנגד להצעות כמו "יטילו עליהם קנסות דרקוניים" משני טעמים: א) זה אינו העונש הקבוע בחוק, ואיש אינו רשאי להעניש בהתאם לכעסו ולא בהתאם לחוק. ב) זה יכניס גרושים ובתמורה, תקבל מצב שאיש לא יהיה מוכן לעמוד בראש חברה, להקים חברה או בכלל להיות בארצות הברית.
עוד פחות ברור מה התועלת בהלאמה. נגיד שהלאמת. בכך העברת כמה עשרות או מאות מיליארדי דולרים מכתפי החברה לכתפי אזרחי ארצות הברית. כל משפחה בארצות הברית תשלם 3,000 דולר. ומה אז? הממשלה מסוגלת לנהל עסק כזה? כמובן שלא. היא יכולה, נאמר, לפטר את המנהלים ולמנות חדשים, שיצליחו או לא יצליחו. אם הממשלה תתן לפטר ולייעל, אולי יצליחו. אם לא, וודאי שלא יצליחו. ואם הממשלה תתן לייעל ולפטר, מה בדיוק ההבדל בין זה לבין התנהלות תחת פשיטת רגל?
אורי
העבירה היא בתחום הפרת האמונים-עברה בעייתית. ניקח לדוגמא עובדי בנק בשנות ה-90 (אינני רוצה להתייחס לשנות ה-80): הם ניסו והצליחו לשכנע אנשים לקחת הלוואות כדי להשקיע במניות. זו לדעתי הפרת אמונים של עובד בנק. אני מניח-אינני יודע- שבשנות ה-90 וה-2000 העליזות יש הרבה מיקרים של בנקאים שבמקום להציג ללקוחות תמונה אמיתית של העיסקה שהם מציעים להם, הם שימשו כמנשווקים לכל דבר עם העבסודה בעינים שכרוכה בכך. עצם המושג-מוצר פיננסי-מכיל בתוכו שיווק וחוסר שקיפות. בנק מתחייב לנהוג לנהוג זהירות ולשמור על כספי הלקוחות -חובת נאמנות. השיבוש המוסרי שקרה ב-25 השנים האחרונות הוא זניחה שלמה של האתיקה הזאת. אני רואה עיתונאים כלכליים לפני מספר שנים, יורדים על הבנקאות הישראלית על שהתשואה על ההון שלה היא רק 15% .
אורי
העבירה היא בתחום הפרת האמונים-עברה בעייתית. ניקח לדוגמא עובדי בנק בשנות ה-90 (אינני רוצה להתייחס לשנות ה-80): הם ניסו והצליחו לשכנע אנשים לקחת הלוואות כדי להשקיע במניות. זו לדעתי הפרת אמונים של עובד בנק. אני מניח-אינני יודע- שבשנות ה-90 וה-2000 העליזות יש הרבה מיקרים של בנקאים שבמקום להציג ללקוחות תמונה אמיתית של העיסקה שהם מציעים להם, הם שימשו כמנשווקים לכל דבר עם העבסודה בעינים שכרוכה בכך. עצם המושג-מוצר פיננסי-מכיל בתוכו שיווק וחוסר שקיפות. בנק מתחייב לנהוג לנהוג זהירות ולשמור על כספי הלקוחות -חובת נאמנות. השיבוש המוסרי שקרה ב-25 השנים האחרונות הוא זניחה שלמה של האתיקה הזאת. אני רואה עיתונאים כלכליים לפני מספר שנים, יורדים על הבנקאות הישראלית על שהתשואה על ההון שלה היא רק 15% .
ההלאמה אין פירושה שג'.מ. תהפוך לחברה ממשלתית; פירושה שיוצבו לה מטרות לטווח הבינוני ולא רק הקצר. פירושה שלפחות בטווח של מספר שנים יהיו מטרות ג'.מ. זהות למטרות של הכלכלה האמריקאית. לא נראה לי שהבעיות הבסיסיות של ג'.מ. הן שכר וביטוח בריאות. אלו תירוצים שבאים להסוות כשלונות ניהוליים שקשורים בהתווית אסטרטגיה של החברה.
לגבי הקנסות הדרקוניים: אלו יהיו פיצויים לנפגעים. אינני יודע אם יש בחוק האמריקאי אפשרות להוכיח נזק שנגרם מהתנהלות לא הולמת ולא אתית; יתכן ויש אך הראש של עורכי הדין אינו מחפש באיזור ההוא.
יורי, כתבת:
אם הבנק נדרש להציג מידע מסוים ולא עשה זאת, יש כאן סוג מסוים של מעילה באמון, אבל אני לא חושב שיש כאן ויכוח או חילוקי דעות: דבר האסור לפי חוק, אסור לפי חוק. עבירה על פי "חוקי מוסר, כאלו ואחרים היא עניין אחר, שכן מוסרו של אחד אינו מוסרו של אחר. אם אתה בא למוסך ומתלונן על צפצופים באוטו, והמוסכניק אינו מספר לך את כל האמת כאן, הרי שהוא יכול להיחשב בן אדם מחורבן, אבל לא עבריין.
ואני מניח, לפי הדברים האלה, שאתה מחזיק בידע ברור לגבי מטרות הכלכלה הזו. מהן, למשל? נאמר, תעסוקה. ברור שתעסוקה רחבה ככל האפשר יכולה להחשב מטרה. האם בעקבות זאת תקבל ג"מ הוראה לשכור מספר כפול של אנשים? ואם כן, האם גם מימון של מיליארדי דולרים נוספים מכספי אנשים אחרים הוא אחת המטרות של הכלכלה האמריקנית? או שאולי המטרה היא מכוניות 'ירוקות' יותר? ומי קבע בדיוק שזו מטרה של הכלכלה האמריקנית? והאם מימון בעשרות מיליארדים של מכוניות יקרות יותר ויעילות פחות, שלא לדבר על כך שכדי שיקנו אותן יצטרכו לסבסד את מחירן בעוד עשרות מיליארדים, הן מטרות של הכלכלה האמריקנית?
התנהלות לא הולמת ולא אתית היא מונח מעורפל מאוד. נאמר, דרך משל, שאני יכול להראות שמנהלי הביטוח הלאומי נהגו באופן שאינו הולם ואינו אתי. לדוגמה, בהסתרת נתונים לא נוחים, או בעינוי דין של אנשים הניצבים בפני ועדות, או בעינויים של מאות אלפי עצמאים ב"שיטת מצליח" — האם יש להעמיד אותם גם כן לדין? ומה בנוגע לאנשי משרד הפנים? ומה בנוגע למורים גרועים (דוגמה טובה ל"התנהלות לא הולמת")? להבנתי, מה שאתה חותר אליו אינו שונה בהרבה מ"חוק אנטי-טמבליזם וחרא של בנאדם התשס"ט" שיקבע שייאסר על אדם להיות טמבל ו/או לכהן במשרה שהוא טמבל מכדי לכאן בה או שהוא חרא של בנאדם שדופק אנשים אחרים.
אורי
כתבתי שהפרת אמונים הוא נושא בעייתי ותלוי בלחץ ציבורי רב ושינוי התפיסה האתית. ברור שבתי המישפט עד היום היו זורקים את התובעים מכל המדרגות. מה שברור לי גם ששינוי האתיקה בכיוון שכתבתי עליו תואם בדיוק את השקפת עולמך לא פחות מאשר את השקפת עולמי.
באתיקה של היום אין סיכוי קל שבקלים לקדם את תפיסת העולם הליברטיאנית שלך; כל יציאה של הממשלה מאחריותה תפנה מקום לטורפים שראינו את מעשיהם והם יצטיינו גם כשהממשלה תהיה כביכול בחוץ. על פי מאות אלפי האימיילים שמגיעים מהציבור הרחב לחברי הקונגרס והסנאטורים – הם רוצים לראות דם. הם רוצים שראשי המערכות הפיננסיות ייענשו . אולי באמת אי אפשר למצוא עילות לתביעות פיצויים ועבירות- אינני מישפטן. מה שנדמה לי הוא שאף מישפטן לא ממש חיפש כי העריך שלא יוכל לזכות; באוירה של היום אולי כן אפשר לזכות.
לגבי חברות המכוניות: זה ברור שהיה עדיף שחברה כמו ג'נראל מוטורס תאכל את מה שבישלה.
אבל רוב אלו שיאכלו את בישולי החברה יהיו עובדיה והציבור האמריקאי ולכן צריך לחשוב במושגים של יצירת תהליך שלא יעצים את המשבר. ברור שסתם להזרים לה כסף הוא דבר רע; אם IMF יכלו להעמיד תנאים דרקוניים למדינות אסיה תמורת העזרה – מדוע אי אפשר לעשות את זה לג'.מ.?
באמת אינני יודע איך אפשר להבריא את החברות הללו אך אין לי ספק, ששלילת הביטוח הרפואי
מהעובדים לא תבריא אותן אלא תדחה את קריסתן. המכוניות האירופאיות והיפניות אינן יותר זולות ממכוניות פורד או ג'.מ; הן טובות יותר.
יורי, אני חושב שעדיף להיות זהירים מאוד בציבורים שרוצים לראות דם, במיוחד כאשר האמונים על הקזת הדם הם אלו שצריכים לעמוד לדין הציבור לצד אחרים. האחריות של חבר הקונגרס ברני פרנק — שתבע כל העת מפאני מיי להגדיל את הלוואותיה — אינה פחותה מזו של מנכ"ל מריל לינץ' — אבל לפי הכללים שאתה מתווה, ברני פרנק יהיה התובע במשפט הזה.
לגבי ג"מ — להעמיד תנאים אפשר-גם-אפשר, אבל לא בטוח שהיא יכולה לעמוד בהם. אני גם לא יודע איך תוכל לנסח את הדברים באופן קביל: "כדי לקבל כסף תצטרכו לייצר מכוניות חדשניות ומושכות"? לא בטוח שאפשר לנסח דבר כזה. המכוניות האירופאיות והיפניות עולות על האמריקניות גם בטיב וגם במחיר. ייצור מכונית יפנית בארה"ב עולה כאלפיים דולר פחות ליחידה מיצור מכונית דומה על־ידי ג"מ — ולמכוניות הנמכרות במחיר של בסביבות 10,000 דולר או 12,000 דולר זה פער היסטרי.
אורי
הקרובים שלי בארה"ב קנו לפני שלוש שנים בפעם הראשונה מכונית יפנית; שאלתי אותם מדוע אנשים הנאמנים לפורד קנו אקורה: ענו לי שאמנם האקורה יקרה יותר אך גם אמינה וטובה יותר.
אני מסכים איתך שחברות הרכב האמריקיות התרגלו לעסוק יותר בשתדלנו ובכי ופחות בהתמודדות.
תגובת טויוטה לעליית מחירי הביטוח הרפואי:
http://www.pnhp.org/news/2006/november/toyotas_health_cost.php
אורי
לגבי אמצעים חוקיים:
http://www.thenation.com/doc/20081201/klein . התגבר על הסלידה והכעס שלך כלפי נעמי קליין.
יורי, משעשע לראות את נעמי קליין ממליצה על "טיפול בהלם." מן הסתם, כשזה בא מהצד הנכון מבחינתה, זה מצויין…
יורי, לגבי עדות קרוביך: לא אמרתי שהמכוניות היפניות או האירופיות זולות יותר בחנות. אמרתי שהן זולות יותר ליצרן. היכולת של היצרניות היפניות למכור מכונית במחיר גבוה יותר (בגלל טיבה) למרות שייצורה עלה לה פחות עוד מחזק את הטיעון שלי.
אורי
אני מתרשם שעניין האיכות וההתאמה, הם הפקטורים העיקריים במצוקה של יצרניות הרכב האמריקאיות בארה"ב. כל היתר היא פרקטיקת הבכי ויכולת השיווק של הצרות.
[...] אמ ם א שים צרי עין כמו ביבי ה אלח ושאר קפיטליסטים בובים טוע ים שאין שום טעם לזרוק כסף על א שים שלא עושים כלום,שיש לפטר א שים שלא עושים כלום,לבצע הפרטה (רחמ א ליצלן) ב מלים ובחברת החשמל,שלסבסד חברות כושלות זה לזרוק את הכסף לפח. [...]