הקפיטליסט היומי

יולי 14 2009

סאגת ערוץ 10: סיפורו של כשל ממשלתי

9 תגובות

9 תגובות לפוסט “סאגת ערוץ 10: סיפורו של כשל ממשלתי”

1. # רותם סלעבתאריך 14 יולי 2009 בשעה 14:41

   אורי,

   המדינה לא צריכה לוותר רק על יומרותיה ליצירת תוכן "איכותי", היא צריכה לוותר גם על בירוקרטיה.

   תקציב הרשות השנייה לשנת 2009 עמד על כ-60 מיליון ש"ח, והוא קטן אגב מהתקציב של שנה שעברה. בנאום "הפרישה" שלו מערוץ 10 יתייחס יוסי מימן לתשלומים המזינים את הבירוקרטיה הזה:

   "אני לא מדבר על שום רגולטור ספציפי או על שום מועד ספציפי של זמן", אמר מימן, "אך מעל מאה אנשים קבלו 250 מליון שקל מערוץ 10 – המאה איש היו רגולטורים – זה יוצא 2.5-3 מיליון שקל לרגולטור", אמר והוסיף, "על כל ארבעה עובדים של ערוץ עשר יש רגולטור אחד. את כריסטיאנו רונלדו לא שומרים ככה".

   הסוגייה האמיתית המתגלגלת עכשיו לפתחה של הממשלה היא האם לסגור את ערוץ 10 או את הרשות השנייה. כפי שאתה כותב, מתן הקלות גורפות לערוץ 10 תוביל לתגובת שרשרת שתסיר את חובותיהם של כל הגופים המפוקחים על ידי הרשות השנייה.

   זאת ועוד, הורדת הדרישות היא בשביל הרשות השניה גזר דין מוות. היא חיה על דמי התמלוגים של הערוצים, ובמקרה ואלו יפסקו, ייבשו מקורותיה התקציביים.

2. # אביבתאריך 14 יולי 2009 בשעה 16:50

   המדינה צריכה להודיע שכל אחד יכול להקים תחנת טלויזיה כמיטב רצונו וכישרונו והיא מושכת את ידה משוק התקשורת.
   יקומו פה כמה עשרות ערוצים ואחר כך הם יפלו והם ישדרו זבל לא פחות נחות מזה שמשדרים ערוצים 2 ו-10, אבל לפחות זה לא יהיה מהכיס שלי.

3. # אורי רדלרבתאריך 14 יולי 2009 בשעה 22:38

   רותם, החשש שלי הוא דווקא מתסריט בו הרשות השנייה אמנם מושכת ידה, אבל הטלוויזיה המסחרית מוכפפת לממשלה באמצעות תקצוב שלה.

4. # רותם סלעבתאריך 15 יולי 2009 בשעה 2:03

   אורי,
   אני חושב שהמקרה בו הרשות השנייה תישאר הוא המסוכו.
   היא תעשה ככל שביכולתה בכדי להשאיר את ערוצים 10 ו-2 בחיים, ולא תבחל באמצעים. כבר היום קראנו על הצעה של הרשות השנייה כי משרד האוצר יעניק הלוואה לערוץ 10 לצורך תשלום חובותיו, ולמשך שנתיים.

   הצעות הזויות כאלו, שנועדו למעשה לממן את הרשות בצורה סיבובית, הן הסנונית הראשונה. הרשות תעשה כל שביכולתה בכדי לשרוד, וזה כולל את הפיכת הערוצים המסחריים לגרורות מתוקצבות.

   במקרה והטלוויזיה המסחרית תיפטר מעול התמלוגים, והזכיינים יזכו ברשיונות להפעלת ערוצים (בניגוד לרנטות של הזכיונות) מצבם הכלכלי ישתפר, ובנוסף, הם יפטרו מעולו של בעל אינטרס שאינו בוחל בעסקאות סיבוביות עם הממשלה בכדי להשאירם בחיים, ונהנה מקשרים במקומות הנכונים.

5. # כרמלבתאריך 15 יולי 2009 בשעה 13:02

   צריך להזכיר שהדרישות (המטופשות) של תוכן היו חלק מתנאי המכרז, ביטול היום בדיעבד של תנאי המכרז יוצר הפליה ממשלתית כלפי הקבוצות שלא זכו במכרז.

   הפיתרון הוא להוריד היום את הדרישה הממשלתית לתוכן (סוגה עלית) אבל רק בשילוב עם פתיחת השוק לתחרות כך שכל מי שרוצה יכול לפתוח תחנה ולשדר פירסומות

6. # זיו מאורבתאריך 16 יולי 2009 בשעה 8:14

   צריך גם להבין מה עומד מאחורי המילים המתשאות סוגה עילית. בלי לומר מילה אחת על כסף – זה לבדו צריך להוציא אנשים לרחובות. לאהוב את אנה? שבתות וחגים? שירות חדרים? עוד כל מיני תוכניות שמעניינות רק את המגזר התל אביבי? רוצים לעשות טלוויזיה מגזרית – זה בסדר, אבל תשאירו את כספי הציבור מחוץ לעניין.

   הרגולציה על התלאביביזיה המסחרית היא רק הסימפטום, המחלה שמאחוריה הוא הניסיון הנואש של איגודי היוצרים לדחוף את היד לקופה הציבורית בגלל שהמוצר שהם מוכרים לא מספיק טוב כדי לכלכל אותם. ועכשיו הם לוקחים את ערוץ 10 איתם לכישלון הכלכלי שבו הם חיים. לאשלייה המתוקה-מבאישה שאומן צריך להיות משוחרר משיקולים מסחריים.

7. # דניאלבתאריך 16 יולי 2009 בשעה 13:10

   ואף אחד עוד לא התייחס לתקציב לעידוד קולנוע שהכנסת מנסה להעביר.
   מאבק האיתנים, בין שתי המפלגות שכביכול תומכות בשוק חופשי (קדימה וליכוד), כאשר כל אחד מנסה להוכיח שהוא מקצה יותר מכספי משלם המיסים לטובת סבסוד תעשיית הקולנוע הישראלית.
   ככה זה – מי ששולט בברז, מקווה גם לשלוט בתכנים.

8. # אוריבתאריך 26 יולי 2009 בשעה 23:38

   >> המאמץ הנואש מצד בעלי ערוץ 10, וההפסדים העצומים של חברת "רשת" מאותתים כי בעתיד הקרוב ייעשה ניסיון לצמצם את כשל הממשלה

   לדעתי הם מאותתים שבקרוב הממשלה תתחיל להזרים כסף לערוץ 10, לרשת ולשאר החבר'ה.

9. # אלעדבתאריך 13 אוג' 2009 בשעה 4:56

   אני מסכים עם הרבה מהנאמר הן בכתבה והן בתגובות,ברצוני בכל זאת לציין כי במקרה של התקשורת הטלוויזיונית בישראל עניין "כשל השוק" לא צריך ליפול אך ורק על הממשלה אשר בעזרת חוקי הרשויות הדרקוניים שלה יוצרת מצבים כמעט בלתי אפשריים לבעלי הזיכיונות בערוצי הברודקסט השונים כי אם גם בעלי הזיכיון,הרשויות ובעלי חברות הכבלים והלוויין אשמים בבעיה במידה שווה! שוק הטלוויזיה בארץ רווי מדי יחסית לגודלו, לא זאת בלבד אלא שכל אותם בעלי אינטרס רבים על אותן אוכלוסיות בשוק מצומצם גם כך. המלחמה הזו בגלל בצע כסף של בעלי ממון הרוצים גם שליטה בתקשורת יוצרת טלוויזיה מטופשת אשר גורמת לממשלה לתקן את חוק הרשות ולדרוש את עניין הסוגה העילית, ברצוני גם לציין כאן שהסוגה היא לא רק תוכניות הדרמה האנמיות אשר הוזכרו לעיל אלא באפשרותה גם להיות דוקו,סרט טלויזיה וכו' הבעיה היא שהזכינים רוצים לפנות לאוכלוסיות רבות ככל הניתן ומגילאים וסטטוס מסויים כדי שהפרסום בשעות הסוגה (שמחוייבות אגב להיות 180 שעות בשנה לפחות ,בין השעות 19:00 – 24:00 קרי פריים טיים ובמימון של 50 מ' ש"ח) יכניס להם מקסימום רווח, וכך רבותי נהרסת מפת השידורים בארץ וערוצים מסויימים מעזים לקרא ל"לרדת בגדול" ולדרמות פיכסא עמוסות כוכבי ילדים סוגה עילית! כך שהאשמה אינה על המחוקק בלבד, היא גם אינה על בעלי הממון בלבד, האשמה ידידיי היא תרבות הישראבלוף!

השארת תגובות

שם

דוא"ל (חבוי)

אתר